באתרAMERICAN EXPRESS  של OPEN   בוחנים ומחפשים אחר דרכים עבור בעלי עסקים ליצור את הקשרים האלה שיכולים להיות חשובים עבורך כבעל חברה מתפתחת.

יש כאלה שמגדירים מדיה חברתית באופן קצת שונה.

שרה ומרק בעלי MEET, לופט בן שתי קומות בסוהו מקום בו המציאו מחדש את הקונספט של חלל מפגש.הם זרקו החוצה את הקירות בצבע בז', את הכיסאות הנוקשים, את התריסים, ויצרו חדר מגורים מעוצב ברמה. עם חדרים צמודים נוספים כגון ספריה מלאה בספרי אמנות ועיצוב ומטבח מלא משקאות וחטיפים. כל זה יחד עם מסכים טלוויזיה שטוחים ענקיים, סוכן בית במשרה מלאה, ועוד - הופכים את MEET למרחב אידיאלי לסעור מוחות יצירתי, להתכנסויות ושאר אירועים פרטיים.

http://welcometomeet.com/

בני הזוג היו יצירתיים גם באופן השיווק שלהם. כשפתחו את MEET בסוף 2008, הבינו שעם המשבר שלפניהם צפויה לא רק ירידה במספר הלקוחות הפוטנציאלים אלא גם אפשרויות השיווק.

לדברי שרה "לא רצינו להשקיע בפרסום או ביחסי ציבור משום שנראה היה שמגזינים ייעלמו במהלך השנה. גם אם הצלחנו לעניין כתב, יש סיכוי שבקרוב יהיו מובטלים או המומים מזה שאחרים בסביבתם פוטרו, כך שלא יכולנו לסמוך עליהם שיתנו פרסום לסיפור שלנו"

שרה ומרק השקיעו ביצירת שיווק מפה לאוזן באמצעות הסלונים שלהם. הם ארחו אירועים שהתמקדו ביצירה, בביתם, כחלק מפרויקט אחר-THE WOOSTER COLLECTIVE  והחליטו להרחיבו. במקום להזמין רק את חבריהם ואמנים, הם פתחו את רשימת המוזמנים שלהם וכללו בה לקוחות פוטנציאליים והתחילו לארגן אירועים ב MEET על מנת להראות איך המקום פועל ולחשוף אותו.

הסלונים שלהם מרכזים 50 -75 אנשים שנפגשים ולוקחים חלק בשיחות עם המרצה של הערב. הם ערכו את הסלון הראשון שלהם מיד אחרי הפתיחה והבחינו שהרבה אנשים צייצו אודות האירוע והחלל בו נערך. בלוגרים התחילו לכתוב עליהם, "כשDAILY CANDY, כתבה עלינו, קבלנו כ - 400 פניות". http://www.woostercollective.com/

http://www.youtube.com/user/TheWoosterCollective

מה זה עשה לעסק שלהם?

קשה לתת מספר נגד התופעה משום שאנשים אינם מתקשרים אלא אם כן הם מתכננים אירוע. דבר שיכול לקרות חדשים לאחר שהשתתפו באירוע. כאן מדובר יותר בבניית מותג. אנחנו רוצים ליצור חוויה שתיזכר. אחרי הסלון הראשון שלנו, מישהו שלח לי אימייל ואמר "בניו יורק, אנשים שואלים אותך תמיד מה אתה עושה ואיפה אתה גר... בסלון, אנשים שאלו אותי במה אתה מתעניין? זאת התגובה הרגשית שאנחנו מחפשים."

מסתמכים על התגובות שקיבלו, הם הוסיפו לאחרונה לתכנית שלהם את "ימי השני הראשונים ב MEET " האורחים מבלים את היום ועובדים במקום, עם הפסקות לאורך היום לדיונים עם שלושה ארבעה מרצים.

"אלה הם סלונים לאורך כל היום, אנו מזמינים מרצים שמטוויטים או כותבים בבלוג ומודיעים שיהיו כאן, הקוראים שלהם מתקשרים איתנו לבדוק איך הם יכולים להשתתף. האירוע האחרון שלנו כלל כתשעים איש. כל זה באמצעות קשרים אישיים - מפה לאוזן ותקשורת חברתית.

כמה זה עולה למשתתפים? כלום. ולשרה ומרק זה עולה פחות ממה שהיו מוציאים בשיטות שיווק אחרות. למרות שהכלכלה האטה את התכנון המקורי שלהם לצמיחה, הם שוקלים פתיחת MEET נוסף בלונדון.

כשנשאלו מה עוד למדו שיוכלו לכלול בהתרחבות העתידית שלהם, הציגו את שתי המנטרות שלהם:

1                    יצירת חזון וקידמו - "פתחנו את MEET תוך שמונה שבועות. אני חושבת שיותר מדי אנשים מנסים לעשות הכןל באופן מושלם לפני שהם פותחים ביוזמה. נסו לארגן 80% ואז תמשוך הלאה. אל תנתח יתר על המידה.

2                    חשוב תמיד על בניית מותג ועל הפיכתו למיוחד - אני חושבת שאנשים נתקעים כשהם מנסים ליצור מותג שימצא חן בעיני כולם. כל תגובה טובה יותר מאין תגובה.

הם מתכננים להמשיך להשתמש בשילוב אינטראקציה חברתית עם תקשורת חברתית, שילוב שהוכיח עצמו כמוצלח עבורם.

הרעיון של סלון הוא מגניב לגמרי.

המציאו אותו כבר לפני מאות שנים, ונצלו אותו לכל מיני מטרות, ביחוד ספרותיות ופוליטיות.

למשל, במהלך המאה  התשע עשרה בגרמניה, הדרך היחידה של נשים יהודיות לעשות איזו שהיא עבודה שמצריכה גם אולי הפעלת תא אפור אחד או שניים, היתה לייצר סלון כזה בביתן, ולהתרועע עם משוררים וסופרים חשובים (גתה והיינה היו מבקרים קבועים אצל אחת כזו), ואפילו להשתתף בשיחה עם הגברים.

הן לא הרוויחו מזה כסף (בדרך כלל היו להן בעלים עשירים), אבל זה עדיף על פני לא לעשות כלום, וטלוויזיה, כידוע עוד היתה בצבע...

זה מה שקורה כשאת גם אשה, גם יהודיה וגם גרמניה...

מה שיפה הוא האינטרפרטציה החדשה של הרעיון הישן והטוב.

שרה ומארק הם יהודים במקרה??