"רעיון מקסים"- שר האוצר של בריטניה, אליסטר דארגלינג הודיע אתמול על הטלת  מס כבד במיוחד בגובה 50% על הבונוסים שיקבלו מעתה בכירי מערכת הבנקאות האנגלית.  המטרה: להילחם בתופעת הבונוסים השערורייתיים שמשכו לעצמם ראשי המערכת הפיננסית. נשיא צרפת, ניקולא סרקוסזי, הודיע שהוא "מיישר קו" והולך בעקבות בריטניה; ושגם ממשלת צרפת מתכננת להביא את הצעת ה"בונוס על המס" לאישור הפרלמנט בפריז. היום גם הקנצלרית של גרמניה, אנגלה מרקל, הצטרפה ליוזמה, באומרה במסיבת עתונאים: "מדובר ברעיון מקסים, שיניב אפקט של הפקת לקחים".

איפה פישר וחיזקיהו? די לרטוריקה ולאימפוטנציה של פישר וחיזקיהו - הגיע הזמן להטיל גם בישראל "מס על הבונוס" של ראשי הבנקים (ובתי ההשקעות), המשולמים מהעמלות ודמי הניהול שכולנו משלמים.

הבנקאים אשמים- הבנקים היו הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי האחרון, ה"קשה ביותר ב- 80 השנים האחרונות", בשל הסתבכותם בהלוואות ספקולטיביות בשוק הנדל"ן וברכישת מכשירים פיננסיים, המגובים באג"ח זיבליות במיוחד.

כבר לא ידיד - הסתבכותם של הבנקים, המחיקות האדירות שביצעו וקריסת חלק מהם  -הפכה את המערכת הבנקאית לנטל כבד ומציק במיוחד על גבם של ציבור הלקוחות ועל תקציב ממשלות המערב, שנאלצו לחלצם מפשיטת רגל באמצעות הזרמת מיליארדים, על חשבון ציבור כספי משלמי המסים. 

עובדה זו - כלל לא הפריעה לראשי הבנקים, גם אלו שבפועל פשטו את הרגל והולאמו ע"י הממשלה, להמשיך ולחלק לעצמם בונוסים שערורייתיים, כאילו דבר לא קרה, 

תקרה לבונוס - לפי שר האוצר האנגלי - המס על הבונוס יוטל רק על חלקו של הבונוס , שמעל לרף ה- 25,000 ליש"ט (כ- 150 אלף שקלים), שלדעת האנגלים, מהווה סכום "סביר". כך, למשל, בונוס שנתי בגובה 40,000 ליש"ט, יחוייב במס של 50% על ההפרש, שבין רף הפטור (25,000 ליש"ט) לבין גובה הבונוס, קרי על הסך של 15,000 ליש"ט (25,000 - 40,000). המס יישום גם על בונוסים הניתנים באמצעו הטבות לא כספיות כמו: מניות או אופציות.

המס הוא "עונשי" הנהלות הבנקים כבר הוכיחו שאין הן מסוגלות לנהוג באחריות, במשמעת ובריסון עצמי ולכן, המס על הבונוס מטרתו, בראש ובראשונה, "לקנוס" את דירקטוריוני הבנקים, שמשתוללים בהענקת בונוסים כה שמנים לבכירי הבנק ובראשום המנכ"ל והיו"ר,   כאילו אין מחר.

פוגעים ביציבות- בונוסים אלו בסכומי עתק משולמים על חשבון ההון העצמי של הבנק - דבר הפוגע ישירות בייציבות של הבנק וביחס ההלימות. בונוסים אלו ממומנים גם באמצעות ייקור ההלוואות שמעניקה המערכת הבנקאית למגזר העסקי ולמשקי הבית (האוברדרפט עולה לנו יותר), וכמובן גם על חשבון העמלות הגבוהות כל כך המוטלות על ציבור הלקוחות .

הלקוחות משלמים מכיסם- מאז יישום המלצות ועדת בכר - זינקו דמי הניהול והעמלות בכל המגזר הפיננסי, לא רק בבנקים אלא גם בבתי ההשקעות (שבבעלות חברות הביטוח) 

התוצאה: חלק גדול מעמלות הבנקים ומדמי הניהול בתי ההשקעות - היוצאים ישירות מכיסך וכיסי - הועברו  כבונוסים לבכירי מוסדות אלו, על חשבוננו.

ללמוד מהבריטים: די לרטוריקה ולהתסדות. באזהרות ובתחנונים של פישר, חזקיהו ושטייניץ נופלות על אוזניים ערלות, ולא מזיזות לראשי הבנקים. רק מס כואב וכבד - ירתיע את הדירקטוריונים מלחלק בונוסים שערורייתים.

ולכן גם בישראל יש להטיל "מס על הבונוס" העתיד להכניס מיליארדים לאוצר המדינה ולשפר את יציבות הבנקים. (באנגליה צפוי המס החדש, המוטל בשלב זה, רק בגין הבונוסים של שנת 2009 -  להכניס לאוצר המדינה כ- 550 מליון ליש"ט (כמליארד דולר). 

אז מה דעתכם? המס על הבונוס יוכל לשמש, בין היתר, גם להקמת ולחיזוק מנגנוני הפיקוח על מערך ההשקעות של הבנקים, על מנת למנוע השקעות כושלות (דוגמת אלו שביצעו פועלים ולאומי באג"ח מגובות משכנתאות סאב פריים), השקעות שאת מחירם הכבד אנחנו משלמים.

מה דעתכם?

--

חוגגים על חשבוננו- בשנת 2008 הפסיד בנק הפועלים מיליארדי שקלים בשל השקעות כושלות,

דבר שלא מנע מראשי הבנק, צבי זיו המנכ"ל ודני דנקנר היו"ר להמשיך ומשוך בונוסים שערורייתיים 

בגובה עשרות מליוני שקלים - על חשבון העמלות שלנו, כאילו כלום לא קרה. 

האם לא צודק יותר שהבונוסים יבואו מעתה על חשבון בעלי השליטה?

באופן כללי אני מסכים איתך, באופן פרטני אני חושב שאתה משווה בין תפוחים לאגסים.

מצב הבנקים בישראל הוא לא המצב בבריטניה.

מצב הכלכלה הישראלית הוא לא המצב בבריטניה.

בבריטניה האזרחים הצילו (מספר פעמים) את מערכת הבנקאות בהזרמות כספים גדולות מאוד ולכן זה לגיטימי למסות את הבונוסים.

מסכים איתך בנושא העמלות הגבוהות, אבל לא ניתן להשוות את הכספים שבוזבזו בבריטניה לעמלות שמשלמים בישראל....

שטויות!

המס על הבונוסים לא יוביל לכלום. 

1. המשכורות פשוט יעלו במקביל לכך שהבונוסים ירדו !

2. תשלומי הבונוסים יעברו ממזומן לאפיקים אחרים כמו אופציות או מניות !

3. מי שמאמין שהרווחים מהמס יעברו למען תגבור הפיקוח משלה את עצמו, זה פשוט יעלה את משכורות נציגי הציבור.

4. כשמפרסמים בלוח דרושים תפקיד לפקיד בנק מקבלים עשרת אלפים מועמדים מתוכם אלף ראויים.  האם זה כך כשצריך למצוא מנכ"ל לבנק ? לא, אין כל כך הרבה מועמדים ואין כל כך הרבה אנשים מוכשרים לכן המשכורות גבוהות!

5. נכון, יש בנקים בעולם שלקחו סיכונים מיותרים, אך מי אם לא הם ייקחו את הסיכונים? המדינה מפריטה הכל (וככה המצב ברוב העולם המערבי). אפילו רכבת קלה וכבישים (ראה כביש 6) הם לא מוכנים לממן, הכל במיקור חוץ. אם כך המצב, צריך גורם שייקח סיכון ויזרים הון למערכת הפיננסית, אנשים כמו לבייב והבנקים לפעמים נכשלים ולפעמים מצליחים יש צורך בלקיחת סיכונים. ההצלחה מביאה שגשוג ועבודה ואילו הכישלון מביא למיתון ושפל. תסתכלו על ההיסטוריה, שנות השגשוג עולות על תקופות השפל!

מי שרוצה לחזור לימי הבניים שיפסול את השיטה, מי שרוצה להתקדם שימצא דרכים לשפר ותמיד יש מה לשפר.

תראו חיובי אל תסתכלו רק על השלילי.  

צטט: דורון ו 2009-12-11 14:11:48

שטויות!

 

המס על הבונוסים לא יוביל לכלום. 

 

1. המשכורות פשוט יעלו במקביל לכך שהבונוסים ירדו !

2. תשלומי הבונוסים יעברו ממזומן לאפיקים אחרים כמו אופציות או מניות !

3. מי שמאמין שהרווחים מהמס יעברו למען תגבור הפיקוח משלה את עצמו, זה פשוט יעלה את משכורות נציגי הציבור.

4. כשמפרסמים בלוח דרושים תפקיד לפקיד בנק מקבלים עשרת אלפים מועמדים מתוכם אלף ראויים.  האם זה כך כשצריך למצוא מנכ"ל לבנק ? לא, אין כל כך הרבה מועמדים ואין כל כך הרבה אנשים מוכשרים לכן המשכורות גבוהות!

5. נכון, יש בנקים בעולם שלקחו סיכונים מיותרים, אך מי אם לא הם ייקחו את הסיכונים? המדינה מפריטה הכל (וככה המצב ברוב העולם המערבי). אפילו רכבת קלה וכבישים (ראה כביש 6) הם לא מוכנים לממן, הכל במיקור חוץ. אם כך המצב, צריך גורם שייקח סיכון ויזרים הון למערכת הפיננסית, אנשים כמו לבייב והבנקים לפעמים נכשלים ולפעמים מצליחים יש צורך בלקיחת סיכונים. ההצלחה מביאה שגשוג ועבודה ואילו הכישלון מביא למיתון ושפל. תסתכלו על ההיסטוריה, שנות השגשוג עולות על תקופות השפל!

 

מי שרוצה לחזור לימי הבניים שיפסול את השיטה, מי שרוצה להתקדם שימצא דרכים לשפר ותמיד יש מה לשפר.

 

תראו חיובי אל תסתכלו רק על השלילי.  

על סעיפים 1,2,3,4 אני מסכים.

על סעיף 5 אני חולק בגדול.

למה שהמדינה תממן משהו? הרי המדינה זה בעצם אתה ואני וכספי המיסים שלנו.

מי שרוצה לקחת סיכונים צריך להוציא את כספו שלו, אני לא צריך לקחת את הסיכון ביחד איתו.

הבעיה היא שברגע שהבנקים נכשלו, הם לא עמדו בפני התוצאות ומי שהציל אותם היה כספי המיסים של האזרחים (בבריטניה וארה"ב)

כך שהם למדו דבר מאוד חשוב : גם אם תעשו שטויות מסוכנות, הממשל יבוא ויציל אתכם

ולכן שום לקח לא נלמד מהמשבר הזה וכראיה אפשר לקרוא את מה שכתבת. כאילו שום דבר לא קרה.

אין לי בעיה עם לקיחת סיכונים, אין לי בעיה כל עוד אתה בתור לוקח הסיכון - לוקח את האחריות על ההפסדים שלך.

ברגע שכולם אחראים חוץ ממך - שם מתחילה הבעיה.

לא יכול להיות שבנקים שאחראים למליארדי דולרים ימשיכו לסכן את הכסף בנגזרים ובמינוף עצום, הרי לא היינו בסרט הזה לא מזמן?

צטט: תומר. 2009-12-11 21:34:41

צטט: דורון ו 2009-12-11 14:11:48

שטויות!

 

המס על הבונוסים לא יוביל לכלום. 

 

1. המשכורות פשוט יעלו במקביל לכך שהבונוסים ירדו !

2. תשלומי הבונוסים יעברו ממזומן לאפיקים אחרים כמו אופציות או מניות !

3. מי שמאמין שהרווחים מהמס יעברו למען תגבור הפיקוח משלה את עצמו, זה פשוט יעלה את משכורות נציגי הציבור.

4. כשמפרסמים בלוח דרושים תפקיד לפקיד בנק מקבלים עשרת אלפים מועמדים מתוכם אלף ראויים.  האם זה כך כשצריך למצוא מנכ"ל לבנק ? לא, אין כל כך הרבה מועמדים ואין כל כך הרבה אנשים מוכשרים לכן המשכורות גבוהות!

5. נכון, יש בנקים בעולם שלקחו סיכונים מיותרים, אך מי אם לא הם ייקחו את הסיכונים? המדינה מפריטה הכל (וככה המצב ברוב העולם המערבי). אפילו רכבת קלה וכבישים (ראה כביש 6) הם לא מוכנים לממן, הכל במיקור חוץ. אם כך המצב, צריך גורם שייקח סיכון ויזרים הון למערכת הפיננסית, אנשים כמו לבייב והבנקים לפעמים נכשלים ולפעמים מצליחים יש צורך בלקיחת סיכונים. ההצלחה מביאה שגשוג ועבודה ואילו הכישלון מביא למיתון ושפל. תסתכלו על ההיסטוריה, שנות השגשוג עולות על תקופות השפל!

 

מי שרוצה לחזור לימי הבניים שיפסול את השיטה, מי שרוצה להתקדם שימצא דרכים לשפר ותמיד יש מה לשפר.

 

תראו חיובי אל תסתכלו רק על השלילי.  

 

 

על סעיפים 1,2,3,4 אני מסכים.

על סעיף 5 אני חולק בגדול.

למה שהמדינה תממן משהו? הרי המדינה זה בעצם אתה ואני וכספי המיסים שלנו.

מי שרוצה לקחת סיכונים צריך להוציא את כספו שלו, אני לא צריך לקחת את הסיכון ביחד איתו.

הבעיה היא שברגע שהבנקים נכשלו, הם לא עמדו בפני התוצאות ומי שהציל אותם היה כספי המיסים של האזרחים (בבריטניה וארה"ב)

כך שהם למדו דבר מאוד חשוב : גם אם תעשו שטויות מסוכנות, הממשל יבוא ויציל אתכם

ולכן שום לקח לא נלמד מהמשבר הזה וכראיה אפשר לקרוא את מה שכתבת. כאילו שום דבר לא קרה.

 

אין לי בעיה עם לקיחת סיכונים, אין לי בעיה כל עוד אתה בתור לוקח הסיכון - לוקח את האחריות על ההפסדים שלך.

ברגע שכולם אחראים חוץ ממך - שם מתחילה הבעיה.

לא יכול להיות שבנקים שאחראים למליארדי דולרים ימשיכו לסכן את הכסף בנגזרים ובמינוף עצום, הרי לא היינו בסרט הזה לא מזמן?

 

 

 נכון לבנקים יש אחריות לגבי הסיכונים שהם לוקחים!

אבל הם, יחד עם היזמים, חייבים לקחת סיכונים על מנת שהמשק יצמח.

פתרון אפשרי: כמו שאנחנו בוחנים השקעות מסוימות לפי מדד שארפ צריך לבחון מדדי סיכון בין הבנקים ובתי ההשקעות השונים. וכך נקבע את יחס הסיכון המתאים לכל אזרח.  כלומר לבחון פתיחת חשבון בבנק כמו קניית מניה של הבנק!

הבעיה היא שזה דורש פתיחות ושקיפות מרבית שלא תמיד נקבל! ומידע נגיש וזמין לכל אדם לא רק למשקיע המבין!