להלן המאמר של נורית רוט - דה מרקר (קישור):

רוצה לכתוב טוקבק וחושש להיחשף? שלח אותו מקפה אינטרנט רחוק מהבית

<<נשיא לשכת רואי החשבון יגאל גוזמן, שותף בפירמת רואי החשבון זיו-האפט, מצא עצמו באחרונה במצב מביך: תביעת לשון הרע שהגיש אתמול יריבו המר, נשיא הלשכה לשעבר עופר מנירב, חושפת כי מחשבי משרד זיו-האפט עומדים לכאורה מאחורי ארבעה מתוך חמישה טוקבקים שנכתבו נגד מנירב במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות שבו התחרה נגד גוזמן. "חבל שהמקצוע שלנו כל כך הידרדר בעשור האחרון. עכשיו הם מחליפים מושחת אחד במושחת שני", נאמר באחת התגובות.

כתובות ה-IP של המחשבים (כתובות האינטרנט שדרכן אפשר להגיע למחשב ממנו נשלח הטוקבק) נחשפו לאחר שנשיאת בית המשפט המחוזי בפתח תקוה השופטת הילה גרסטל הורתה באוקטובר השנה לאתר גלובס, שבו התפרסמו הטוקבקים, למסור למנירב את כל הפרטים שביקש כדי להגיע לגולשים. לפי התביעה, זיו-האפט משמש ספק אינטרנט לעצמו ולפיכך כותבי הטוקבקים הם מטעם המשרד.

תביעתו של מנירב מלמדת, אם היה צורך בהוכחה נוספת, עד כמה יש להיזהר מאמירות פוגעניות וחמומות מזג בעת כתיבת טוקבקים.

עורך הדין דן חי, מומחה לדיני תקשורת, מסביר כי למרות שמקובל לדמות את השיג והשיח שמתנהל בעולם הווירטואלי לזה שהתנהל בעבר בכיכר העיר, עדיין נתפשים הטוקבקיסטים לא כאותם אנשים העולים בכיכר העיר על ארגז ונואמים נאום קצר, אלא דווקא כאלה שצועקים קריאת ביניים לאדם שנואם ואחר כך נעלמים בלי להשאיר עקבות.

עורך הדין חיים רביה, מומחה לדיני אינטרנט, מבהיר כי מה שנחשב לשון הרע בעולם הפיסי, ייחשב לשון הרע גם באינטרנט. לכן מייעץ רביה: "אל תגיד באינטרנט את מה שהיה מסבך אותך בצרות משפטיות לו היית אומר אותו בכיכר העיר".

בעזרת שני המומחים אספנו כמה עצות שיעזרו לכם להקטין את הסיכון שתיתבעו על לשון הרע בזמן שאתם מממשים את חופש הביטוי שלכם באינטרנט.

1. עדיף להתעסק עם פוליטיקאים - בית המשפט נוטה לקבל ביקורת על אנשי ציבור ועל פוליטיקה, יותר מכפי שהוא סבלני לביקורת על אנשים פרטיים. לכן קל יותר לחסות מאחורי טוקבק שמבקש לחשוף שחיתות בגוף ציבורי מאשר מאחורי פרסום המתייחס לאדם לא מוכר. במלים אחרות, אומר עו"ד רביה, כמו לוח ועד הבית שלך, גם האינטרנט הוא לא המקום להודיע שהשכן שלך קמצן חולני רק מפני שהוא מבקש להחליף את התאורה בחדר המדרגות לנורות חסכוניות - אלא אם כן אתה מאוד רוצה להיתבע.

2. עניין ציבורי בפרסום - לא מספיק שאתה אומר אמת כדי להציל אותך מאמירת לשון הרע. צריך שיהיה גם עניין ציבורי בפרסום, כלומר שלציבור יהיה אינטרס לדעת את הדברים. לכן, לומר שפלוני הוא סוטה מין - זה לשון הרע, אבל לגלות שאיש ציבור המפורסם בדברי טינה להומוסקסואלים הוא בעצם חובב קטינים חבוי - זהו דבר שאם יוכח כאמת יש בו גם עניין ציבורי.

3. אל תעבור את הגבול - יש גבול עדין בין ביקורת חריפה לבין לשון הרע. לפעמים הגבול עדין עד כדי כך שרק בית משפט יקבע אם עברת אותו. בתי המשפט מוכנים אמנם להבליג על ביטויים חריפים - בעניין אחד נקבע שהתבטאות כגון "עבודה בעיניים" במסגרת הבעת דעה באינטרנט אינה חורגת מתחום הסבירות - אבל כאמור, הגבול הוא דק מאוד. אמירות כמו "לא שפוי" ו"עבריין", לעומת זאת, לא עברו את הסף המותר ונחשבו בפסיקות שונות ללשון הרע. וכשיש לך ספק, עדיף למתן את הנוסח. רביה מזהיר כי לפעמים עדיף לספור עד מאה (רצוי רחוק ממסך המחשב) לפני שחוזרים להתבטא. נכון שבטוקבקים יש אלמנט ממכר של מיידיות - ראיתי, קראתי והשתלחתי - אבל זה מה שיגרום לך להיקלע לצרות.

4. הפרד בין עובדות לדעות - אם ברצונך להבטיח שהטוקבק שכתבת יעלה לאוויר וישאר שם, עדיף שתכתוב דברים שעל פניהם נראים ונשמעים כמו הבעת דעה. המלה "לדעתי" יכולה לשחק תפקיד חשוב. זאת להבדיל מטוקבק שנראה על פניו כמספק "עובדות", שנגדן ניתן לטעון שהן פשוט לא נכונות ולכן משמיצות. לא פחות חשוב, כשאתה כותב עובדות כתוב אותן במדוייק, וכשאתה מציין את דעתך ודא שברור שזו דעתך.

5. היזהר גם בהבעת דעה - לא כל הבעת דעה היא לגיטימית. כתוב את דברי הביקורת שלך בחריפות, בלי לבזות את מי שאליו אתה מתייחס. הימנע מקללות ודברי נאצה.

6. כדאי שתצטייד בהוכחות לדברים שכתבת בטוקבק - אם כתבת בטוקבק שהתופרת תיקנה את שמלת החתונה שלך באיחור ובאופן מכוער - זה עשוי להיחשב כהבעת דעה לגיטימית. אבל כדאי שהשמלה או צילום שלה יהיו איתך כהוכחה.

7. אל תסמוך על האנונימיות ברשת - אתה חושב שמאחורי המחשב והמקלדת לא ימצאו אותך? חשוב שנית. אמנם אין בישראל עדיין חוק המסדיר את חשיפת זהותם של גולשים, אבל בתי המשפט מתמודדים עם הסוגיה לעתים תכופות ואף שיש גישות שונות בפסיקה, זהותם של מגיבים אנונימיים נחשפת.

זה תלוי, כמובן, על איזה שופט תיפול: יהיו שופטים שיסתפקו באפשרות שעל פניו יש סיכוי לבסס על הנאמר בטוקבק תביעה לפיצוי כספי בשל פגיעה בשם הטוב. המחמירים ידרשו סיכוי גם להליך פלילי באותו עניין. לכן, אל תסמוך על אנונימיות אם אתה עובד מהמחשב בבית, מהעבודה או מכל מחשב אחר שמזוהה אתך.

לדברי עו"ד חי, אפשר לשלוח טוקבק מהמחשב של החבר ליד, אבל אם אתה באמת לא רוצה שימצאו אותך, רצוי לטשטש את העקבות עוד יותר. חברה ענקית עם שלוחות רבות יכולה להיות פתרון טוב. קפה אינטרנט שאינו באזור מגוריך, אולי עדיף יותר.

8. באתר פחות פופולרי השרידות של הטוקבק גבוהה יותר - רוב האתרים הגדולים מעסיקים צוות שעובר על הטוקבקים ומנפה את הבעייתיים שבהם. לכן, לטוקבק שלך יש סיכויים טובים יותר לשרוד דווקא באתר פחות פופולרי, שלא מקדיש משאבים לסינון הטוקבקים. כדאי לזכור שככל שהאתר שבו אתה מטקבק פופולרי יותר וזמין ליותר גולשים, כך יגדל הפיצוי שתידרש לשלם, אם דבריך נמצאו פוגעניים. בנוסף, ככל שהפרסום נשאר ברשת זמן רב יותר או ככל שאתה מפיץ אותו ליותר גורמים (בדואר אלקטרוני למשל) - גם אז יגדל סכום הפיצוי.

המשרד לא היה יכול לטעון שעובדיו (מדרג בכיר אפילו) היו מאחורי הטוקבקים האלה?

אני מניח שעצם העובדה שאלו העובדים שלו לא פוטר את המשרד מאחרויות... בטח שיש 4 מתוך חמש טוקבקים אז זה בטח לא משהו מיקרה.. אבל לצורך הרעיון האם המשרד יכול היה לטעון שזה עובדיו ויש לו אלפי עובדים והוא לא היה יכול לשלוט בזה??

צטט: סיוןכהן 2010-01-03 21:58:21

המשרד לא היה יכול לטעון שעובדיו (מדרג בכיר אפילו) היו מאחורי הטוקבקים האלה?

 

אני מניח שעצם העובדה שאלו העובדים שלו לא פוטר את המשרד מאחרויות... בטח שיש 4 מתוך חמש טוקבקים אז זה בטח לא משהו מיקרה.. אבל לצורך הרעיון האם המשרד יכול היה לטעון שזה עובדיו ויש לו אלפי עובדים והוא לא היה יכול לשלוט בזה??

כאשר טוקבקים מגיעים ממשרד מסויים, קמה חזקה הניתנת לסתירה שאותו משרד מעורב בעניין.