פרטי קהילה
רפואה משלימה
פורום
מטפלים
פורום זה, מיועד לכם המטפלים ולכל מי שמעוניין לללמוד את התחום. זהו הבית בו תוכלו לקרוא על הדברים שפחות מדברים עליהם: מה צריך לעשות כדי להתחיל לטפל? מה המצב בשוק? איך מתחילים? איפה כדאי ללמוד? ענייני שיווק ופרסום - מה עובד ומה לא? איפה התחום עומד מבחינת ההכרה של משרד הבריאות? זה המקום להעלות שאלות ולסייע האחד לשני.
חברים בקהילה (3043)
בית המקדש והגוף שלכם
| 14/12/09 21:52 |
3
| ||
אני מביאה לכם כאן לקהילה באופן חריג מייל אישי ששלחתי באופן פרטי רק לחברים הרשומים באתר שלי, מאחר וחשבתי שזה משהו שכדאי לחלוק עם כולם - הרי חנוכה זה לשתף את כולם באור שלנו. ..לא?!...
הנה הדברים:
שלום יקרים,
אני אוהבת את חג חנוכה! הוא מסמן לי את הכנסת האור לבית ופנימה, הוא מחמם לי את הלב ומרגיש כהכנה נאותה ומרגיעה לקראת השנה הלועזית החדשה הבאה עלינו לטובה.
אני גם מאמינה בניסים (כקטנים כגדולים) ואספר לכם בהמשך נס שקרה לי לפני שנים רבות בחנוכה.
השנה, רחוקה מהמשפחה שלי במטולה אני מלאת געגועים להדלקת הנרות המסורתית של אבי (על כל הזיופים המופלאים ב"מה עוז צור")...
אני מניחה שהשנה כאמא אני רואה דברים טיפה שונה וזה ממלא אותי בנוסטלגיה... הדלקת הנרות ודמי החנוכה והסופגניות שהיינו חולקים יחד בבית הסבים ז"ל.
הגעגוע והנוסטלגיה זורקים אותי למחשבות על החיים ובכלל...מה באתי לעשות כאן ולכמה זמן.
אחד הדברים שעולים הכי חזק זה על אנשים שאני פוגשת ועולות בי שאלות כמו: "מדוע מלכתחילה אנשים מגיעים למצבי החולי הללו? מדוע אנחנו לוקחים את הגוף שלנו כל כך כמובן מאליו וסומכים עליו שהוא יוכל לעמוד בכל הדברים שאנו עושים לו, בכל הסטרס שאנחנו מעבירים אותו ובמזונות שאנחנו בוחרים להכניס לו?"
אני מבינה שלרוב אנחנו לא מבינים שאנחנו באמת מזיקים לעצמינו מאחר וההשפעה של ההרס הזה של המקדש שלנו (הגוף שלנו) היא איטית, הדרגתית ולא תמיד מיידית ומהירה.
זה מכניס אותנו לשאננות ואנחנו ממשיכים להרוס את בית המקדש שלנו! ולעיתים אנחנו סובלים מאוד ועדיין לא מקשרים את הסבל למה שאנחנו עצמינו עושים לגוף - אנחנו לא לוקחים אחריות!
נר ראשון של חנוכה מאחורינו ואני מחכה בכמיהה לנרות הבאים, והחלטתי לשתף אתכם במשמעות הנוספת שיש לכל נר ונר עבורי, בתקווה שזה יעזור לעשות החלטות ולקחת אחריות על המקדש שלנו:
נר ראשון - התחלות חדשות - ניקוי הגוף, הפעלת המערכות מחדש, חיווט מחדש, החלטה לקחת את הבריאות בידיים בכל הרמות (פיזית, רגשית, נפשית, מנטאלית ורוחנית) נר שני - התמסרות לדרך - עמידה מאחורי ההחלטה שנעשתה בלב שלם ובכוונה ממוקדת נר שלישי - התמדה - התזכורת העילאית שלא משנה כמה הדרך קשה, היתה משמעות לבחירה ואני מאחוריה באש ובמים נר רביעי - אמצע הדרך - ליטוף עצמי ותפיחה על השכם - הכל בסדר! כל הכבוד! נר חמישי - אהבה - התזכורת האולטימטיבית שאני מוקפת אהבה, מלאה אהבה, אוהבת ומטפלת בעצמי נר שישי - דרך חיים - לא מספיק להחליט,להתמסר, להתמיד, לעודד ולאהוב - צריך גם להפוך את כל זה לדרך חיים ולהבין שזה לא זמני (כן, זה לכל החיים) נר שביעי - רוחניות - שנייה לפני הגשמת המטרה, לזכור שמעבר להתחלה, אמצע וסוף יש גם את האינסוף: יש הרבה מעבר לנראה לעין, אני לא לבד (מוקפת מלאכים ושומרים) נר שמיני - הידיעה - ידיעה מוחלטת ובטחון גמור ביכולת הגוף והנפש לחזור לאיזון, הידיעה שכל מחלה היא שיעור, תמרור, סימן - ובקיצור: מחלה היא לא האוייב והיא לא באה סתם!
וכאשר כל הנרות יחד, כשהחנוכייה דולקת במלואה - אני זוכרת את האור הגדול שבתוכי ומחוצה לי. אני נושמת אור,מחייכת אור ומתמלאת באור גדול.
כשהגוף והנפש בריאים - החיים מסתדרים לא רע גם מבחוץ! הכל בסדר!
שמרו על מקדשכם, התחשבו בו, הזינו אותו היטב בדברים הנכונים ותרגישו את הניסים מתרחשים - כי הכל מתחיל קודם כל בבפנים!
נס החנוכה שלי כמובטח: **** זה היה בוקר סגרירי, התגוררתי לבד בדירה התל-אביבית שלי והתכוננתי לצאת מהבית לעבודה בבית המרקחת. ידעתי שבאותו יום זה נר ראשון של חנוכה וקיבלתי חשק באותה שנה להדליק בבית נרות חנוכה (אפילו שזה רק לעצמי לבד). רציתי אור נרות צבעוניים בבית בשביל הנשמה! אבל לא היתה לי חנוכייה. לא ידעתי היכן אני אמצע חנוכייה וגם מתי יהיה לי זמן באותו יום לקנות אחת. התחלתי להריץ בראש מחשבות מה לעשות ואיך בכל זאת אני מצליחה להשים יש על חנוכייה - הצורך להדליק נרות היה גדול ולא התכוונתי לתת לפרט שולי שכזה להפריע לי להדליק נרות חנוכה. הייתי אמורה לסיים לעבוד בערב (כשכל החנויות כבר סגורות) ולא יכולתי לעזוב באמצע היום ולצאת לחפש חנוכייה. כל אותו בוקר זה הסתובב לי בראש - איך אני משיגה חנוכייה. ואז, ממש משום מקום, מציץ ראש מבחוץ לדלת, מסתכל עלי עובדת ושואל אותי: "אולי במקרה את רוצה חנוכייה?" זה היה איש חב"ד. בחיים לא ראיתי אותם בסביבה הזאת! הייתי בהלם ואז הציף אותי כזה אושר שאני לא יכולה לתאר!
אז אתם יכולים להגיד שזאת היתה מקריות ושמשחבה לא יוצרת מציאות...אבל אחרי כל כך הרבה ניסים שקרו לי בחיים (ניסים שאני זימנתי במחשבה) אני כבר לא מתווכחת עם האמיתה הזאת! ****
המון אהבה יקירים וחג שמח ומואר במיוחד איה
| |||
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "בית המקדש והגוף שלכם"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה