עודד אתה יודע אני אולי נפש רומנטית, אבל איפושהוא קיוותי שפרות לחלב ניצלות מהמאכלת,

זה נכון שיש שרשרת מזון, וזה נכון שיש אנשים שמתפרנסים ממנה, חבל רק שזה במחיר חייהן של חיות שלא חטאו אלא מעצם היותן סטייק מהלך..

אין פה שימחה לאד, יש פה כן תקווה שהגברת שרצתה אולי להשתעשע קצת ניצלה מהגרדום.

גילית פה יותר סימפטיה לגברת הנוגחת מאשר לאדון, זה נכון, מודה, רצינו שלפחות היא תינצל.

אתה עוסק במקצוע נפלא אין ספק,

הלוואי שהגברות שסיימו את תפקידן, תצאנה לפנסיה אחרי שהשקו את כולם בחלב.

(-:

בהתחלה חשבתי, אולי צביעות,

אבל זה בסך הכל חוסר ידע של כל המקלסים בפרות

את העגלים מפרידים מייד מהאם ומתחילים לחלוב

הפרה היא סך הכל מכונה לייצור חלב ובשר לאנשי העיר

לנו המושבניקים היא הרבה יותר מכך

אין שעה, יום בשנה שהפרה איננה תחת השגחה אוהבת של הרפתנים

כן כן, אוהבת

ולמרות הכל בבא הזמן, הפרות נמכרות לבשר את הכל מסכם השיר הבא:

שיר ערש לפרה מילים: יורם טהרלב
לחן: שי לביא

הו נומי נומי פרתי
הגיעה השעה לישון
חמש שנים היית איתי
וזה לילך האחרון.

מחר בשש, עם אור ראשון,
יבוא האוטו של "מרבק"…
מספיק… מספיק… לכי לישון
אולי תפסיקי ללקק?

חמש שנים היית איתי
נתת לי שפע של חלב
היית לי בת ואהובה
הייתי תפארת המושב.

אותך קיבלנו בת שנה
עגלה קטנה ומתוקה
אני זוכרת איך גדלת
אני זוכרת כל דקה.

בגיל שנתיים התבגרת…
היה נדמה לי שבכית
כשנאלצת להסתפק
בהזרעה מלאכותית.

ולא אשכח את הגניחות
בהמלטה הראשונה
אבל אחר כך זה הלך
כמו שעון שנה שנה.

היו ימים יפים מאוד
היו ימים קשים יותר
אבל תמיד אפשר היה
עוד איכשהו להסתדר.

לקנות חציר בהלוואה
ותערובת במכון,
גם אם אכלת לא פעם קש
תמיד היה לך בטחון.

כל בוקר קמתי בשלוש
לחלוב אותך מתוך שינה
היית פרה טובה מאוד
גם לי וגם למדינה.

היום זה לא הולך יותר
היום כבר לא צריך חלב
את מוכרחה, בתור פרה,
להתחשב קצת במצב.

אל תסתכלי בי… די, מספיק…
צריך לפתוח דף חדש.
ואגלה לך בחשאי:
היום אני אוכלת קש.

הנה האוטו של מרבק
שלום עיניים יקרות…
סליחה… יסלח לי אלוהים…
זו לא תקופה בשביל פרות.

אוי היה לי נורא לקרא את השיר )-:, אז אם אתם מגדלים ומתייסרים כשאתם מוכרים לבשר,

למה אתם לא עובדים במהשהוא משמח יותר? למה למשל פרות שכבר לא יעילות למשק לא נותנים להן למות מזיקנה ?

השיר אכן נורא אך מה לעשות האמת כואבת, מצד שני יש גם רגעים שמחים- המלטה ראשונה, ולד שאך נולד

או סתם פרה שמגיעה בריצה בכדי לקבל ליטוף, או בקיצור חדוות היצירה.

גם פרה שלא נחלבת צריכה סככה אוכל ומים העלות גדולה מדי. 

צטט: Neora 2009-12-20 17:12:48

עודד אתה יודע אני אולי נפש רומנטית, אבל איפושהוא קיוותי שפרות לחלב ניצלות מהמאכלת,

זה נכון שיש שרשרת מזון, וזה נכון שיש אנשים שמתפרנסים ממנה, חבל רק שזה במחיר חייהן של חיות שלא חטאו אלא מעצם היותן סטייק מהלך..

אין פה שימחה לאד, יש פה כן תקווה שהגברת שרצתה אולי להשתעשע קצת ניצלה מהגרדום.

גילית פה יותר סימפטיה לגברת הנוגחת מאשר לאדון, זה נכון, מודה, רצינו שלפחות היא תינצל.

אתה עוסק במקצוע נפלא אין ספק,

הלוואי שהגברות שסיימו את תפקידן, תצאנה לפנסיה אחרי שהשקו את כולם בחלב.

(-

את נהדרת!

פשוט-לא היו אותיות יותר גדולות.....

צטט: תומר אבני 2009-12-21 16:14:17

השיר אכן נורא אך מה לעשות האמת כואבת, מצד שני יש גם רגעים שמחים- המלטה ראשונה, ולד שאך נולד

או סתם פרה שמגיעה בריצה בכדי לקבל ליטוף, או בקיצור חדוות היצירה.

גם פרה שלא נחלבת צריכה סככה אוכל ומים העלות גדולה מדי. 

גם פרה שלא נחלבת צריכה סככה אוכל ומים העלות גדולה מדי. 

העלות גדולה מדי? הרי האומללה שילמה על זה כל חייה בחלב ???

אתה גם מפריש לפנסייה .. לא?

צטט: The Horse Whisperer 2009-12-20 18:47:00

בהתחלה חשבתי, אולי צביעות,

אבל זה בסך הכל חוסר ידע של כל המקלסים בפרות

את העגלים מפרידים מייד מהאם ומתחילים לחלוב

הפרה היא סך הכל מכונה לייצור חלב ובשר לאנשי העיר

לנו המושבניקים היא הרבה יותר מכך

אין שעה, יום בשנה שהפרה איננה תחת השגחה אוהבת של הרפתנים

כן כן, אוהבת

ולמרות הכל בבא הזמן, הפרות נמכרות לבשר את הכל מסכם השיר הבא:

 

שיר ערש לפרה מילים: יורם טהרלב
לחן: שי לביא

הו נומי נומי פרתי
הגיעה השעה לישון
חמש שנים היית איתי
וזה לילך האחרון.

מחר בשש, עם אור ראשון,
יבוא האוטו של "מרבק"…
מספיק… מספיק… לכי לישון
אולי תפסיקי ללקק?

חמש שנים היית איתי
נתת לי שפע של חלב
היית לי בת ואהובה
הייתי תפארת המושב.

אותך קיבלנו בת שנה
עגלה קטנה ומתוקה
אני זוכרת איך גדלת
אני זוכרת כל דקה.

בגיל שנתיים התבגרת…
היה נדמה לי שבכית
כשנאלצת להסתפק
בהזרעה מלאכותית.

ולא אשכח את הגניחות
בהמלטה הראשונה
אבל אחר כך זה הלך
כמו שעון שנה שנה.

היו ימים יפים מאוד
היו ימים קשים יותר
אבל תמיד אפשר היה
עוד איכשהו להסתדר.

לקנות חציר בהלוואה
ותערובת במכון,
גם אם אכלת לא פעם קש
תמיד היה לך בטחון.

כל בוקר קמתי בשלוש
לחלוב אותך מתוך שינה
היית פרה טובה מאוד
גם לי וגם למדינה.

היום זה לא הולך יותר
היום כבר לא צריך חלב
את מוכרחה, בתור פרה,
להתחשב קצת במצב.

אל תסתכלי בי… די, מספיק…
צריך לפתוח דף חדש.
ואגלה לך בחשאי:
היום אני אוכלת קש.

הנה האוטו של מרבק
שלום עיניים יקרות…
סליחה… יסלח לי אלוהים…
זו לא תקופה בשביל פרות.

 

נו..... אז מה אם יהורם טהרלב

כתב את האיוולת הזאת! מה?

הוא הפך לדובר כלשהו, ובשם

של מישהו ,או בשם של  איזה פרה אילמת

שלא יודעת ליכתוב קורות חיים?

ואת השירה הזאת שנגועה

בחוסר של טוהר -לב

אתה החכם שבאדם,הופך אותו להימנון המוות!! ??

צטט: מלאך מקומי 2009-12-21 20:30:12

צטט: Neora 2009-12-20 17:12:48

עודד אתה יודע אני אולי נפש רומנטית, אבל איפושהוא קיוותי שפרות לחלב ניצלות מהמאכלת,

זה נכון שיש שרשרת מזון, וזה נכון שיש אנשים שמתפרנסים ממנה, חבל רק שזה במחיר חייהן של חיות שלא חטאו אלא מעצם היותן סטייק מהלך..

אין פה שימחה לאד, יש פה כן תקווה שהגברת שרצתה אולי להשתעשע קצת ניצלה מהגרדום.

גילית פה יותר סימפטיה לגברת הנוגחת מאשר לאדון, זה נכון, מודה, רצינו שלפחות היא תינצל.

אתה עוסק במקצוע נפלא אין ספק,

הלוואי שהגברות שסיימו את תפקידן, תצאנה לפנסיה אחרי שהשקו את כולם בחלב.

(-

את נהדרת!

פשוט-לא היו אותיות יותר גדולות.....

 

ככה טוב?

הרפתן נפגע?

לא נורא...

כ-פרה.....

אכן את נהדרת ונעימת שיחה, ובכלל תמיד רב שיח עדיף על התלהמות.

 ובכל זאת לכל מי שהגיב ורוצה לראות "פרות יוצאות לפנסיה"- הכל אפשרי. גם האפשרות הזו. רק מה? מישהו (הצרכן) צריך לשלם על זה.

האם מי מכם מוכן לשלם יותר עבור מוצרי החלב שהוא צורך? זה כמו מוצרי מזון אורגאניים רק הרבה יותר יקר. ייקח לי יומיים בערך לחשב לצורך הדוגמא בכמה יתייקר ליטר חלב לצרכן. אם יש שוק שמוכן לשלם את זה- אדרבה, לנו החקלאים אין בעיה.  

הבעיה שאין שוק שמוכן לשלם על זה. כולם רוצים לקנות ובזול. מה עוד שזה לא כל כך תלוי בנו החקלאים או בשוק. יש חוק שקובע מהו מחיר החלב ליצרן ולצרכן. הוא מבוסס על הרבה מאד פרמטרים שמשתנים חדשות לבקרים (בעיקר על מחירי התשומות- מזון וכי"ב), אך עד היום לא נכנס לחוק הזה פרמטר שנקרא:" כיסוי עלות יציאת פרות לפנסיה". אגב יש בתקנון ייצור החלב בישראל דרישות מפורשות הנגעות לרווחת הפרות ברפת, צער בעלי חיים והטיפול בחיות המשק. מי שעובר על תקנון זה הוא עבריין.

לדוגמא: אצלי ברפת אסור להכות, לצעוק או להתייחס לפרה בצורה ברברית. רופא מגיע 3 פעמים בשבוע למשק לביקור רופא מסודר לכל דבר ועניין, מרבצי הפרות עוברים טיפול בקילטור פעמיים ביום לייבוש ונוחות הרביצה, בקיץ באות הפרות להצטנן להנאתן במערכות צינון המשלבות המטרה וייבוש ע"י מאווררי ענק, המזון המשובח ביותר ניתן להן ואסור למנוע מהן בכל זמן מזון ומים נקיים ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.

NEORA היקרה- אומר שוב ולא אסתיר- יציאת הפרות היא חלק ממכלול הפעילות העסקית של רפת החלב בארץ ובעולם. כך זה מאז ומעולם ולא ישתנה בעתיד הקרוב כל עוד זהו צורך בסיסי של מרבית אוכלוסיית העולם (ואל תגידו:" אבל בהודו...). עד יציאתן זוכות הפרות למיטב התנאים האפשריים. את מוזמנת לבוא אלי לרפת כדי להתרשם באיזה סביבה טובה חיות הפרות שלי וגם אם אין לך נסיון בהבנת שפת הגוף של הפרות, תוכלי להבחין וודאי כי הן מרוצות למדי.  אינני מתיימר לכתוב בשם הפרות שירים אך אני יודע בדיוק מה אני עושה, איך אני עושה ולמען איזו מטרה.

תודה על תשומת הלב למי שקרא עד כה.

עודד ארקין

בתמונה: התקנת קולטים סולאריים לייצור חשמל על גג "רפת דרום" לטובת איכות הסביבה

אין ספק עודד שאתה עושה הכל כדי לשלב בין הרצוי למצוי, ובין אהבתך לחיות שאתה מגדל והמציאות בה יש עלויות אחזקה ומי שכן צורכים בשר,

לגבי הקולטים אגב, לפי מאמרים שקראתי לצערי עד שתראו רווחים יקח עוד המון זמן וגם זה לא בטוח, על השקעה של כ 900.000 ש"ח בבניית המערכת יהיו לכם הוצ' של 2 מליון ש"ח בערך בעתיד וכבר נתגלה שזה לא הנס הגדול שיוציא את החקלאים לשגשוג,

מכאן שלא זה הפיתרון שיביא את הממון להמשך קיומן של הפרות עד מותן הטבעי,

לעומת זאת עם הסברה מתאימה, לך תדע, אולי עם ייקור החלב כן נציל כמה מהגרדום,

הבעייה היא שמולם יזעקו מייד כל הקרניבורים שלקחנו להם את הממולאים והסטק מהצלחת, ושומרי החותם של מדד העוני, שאנחנו מונעים מזון בסיסי מהמונים....

קשים, קשים חייה של פרה עברייה, וקשים חיי מי שאוהב אותן, בכל אופן תודה על תשובה מלאת הבנה.