אתמול הגיש ח"כ אריה אלדד הצעת חוק לפיה ניתן יהיה לנתח גוויה כדי להשתמש באיבריה לריפויו של אדם, אם נמסרה הודעה לאחד מבני המשפחה בזמן סביר לפני עשיית הניתוח, וגם אם לא אותר בן משפחה – אם נעשה מאמץ סביר למסור את ההודעה לבן המשפחה. כל זאת בתנאי שלא תובע התנגדות לכך ע"י בני המשפחה או הנפטר עצמו (טרם פטירתו).

 

אתמול הופיעו ב-ynet טורים של אריה אלדד, התומך בהצעה (מן הסתם), ושל ח"כ עתניאל שנלר המתנגד לה. השניים הציגו את נימוקיהם מדוע יש או אין לקבל את ההצעה.

 

ח"כ אלדד הציג את המצב הקשה בכל הקשור לתרומות איברים בישראל. לפיו "כאלף ישראלים ממתינים היום להשתלת איברים כדי להציל את חייהם. בכל שנה מושתלים בישראל כ-250 איש. אך רשימת ההמתנה אינה מתקצרת משום שבכל שנה מתווספים כ-300 איש לרשימה. כמאה בני אדם, צעירים ומבוגרים, ילדים ותינוקות מתים מדי שנה בהמתנה לאיבר שיכול להציל את חייהם. המצב בלתי נסבל, ולמרות זאת מדי יום נקברות עשרות גופות של נפטרים בישראל. איבריהם, שיכלו להציל חיים, נמסרים למאכל רימה ותולעה".

 

לפי אלדד, ההצעה אינה מפקיעה את יכולתו של אדם לקבוע מה יעשה בגופו, אך קביעת התרומה כברירת המחדל צפויה להעלות בצורה ניכרת את אחוז התרומות ולהציל חיים, משום ש-"מי שמתו מוטל לפניו נמצא בשעה קשה. לו רק היו מודיעים את לשון החוק, היו רבים האומרים: "עזבו אותי. עשו מה שהחוק אומר"

 

ח"כ אלדד שואל: "איך הגענו מהיותנו עם שבספריו הקדושים נכתב "ובחרת בחיים" לעם שמקדש את גופת המת וקדושתו גוברת על הזכות לחיים, על קדושת החיים?"

 

מנגד, ח"כ עתניאל שנלר טוען שההצעה אינה ישימה ואף עלולה להזיק. הוא טוען כי ההצעה למעשה מפקיעה את זכותו של אדם לקבוע מה יעשה בגופו, ותיצור מנגנון שמקבל תרומות "שלא מדעת". ח"כ שנלר ממשיך וטוען שההצעה מציגה בעיה הלכתית ואולי אף עומדת בניגוד להלכה ומספר כי "נדרש בזמנו הרב עובדיה לשאלה אם ניתן לקחת איברים מאדם מבלי שיידע על כך. ההלכה קובעת בצורה חדה ביותר שאסור בתכלית האסור להחליט עבורו שלא בפניו".

 

ח"כ שנלר גם אינו מסכים כי ההצעה תביא לעלייה במספר התרומות. לטענתו, היא תביא דווקא לפחות תרומות, כי אדם שיידע שעושים בגופו משהו בבוא הימים – יביע יותר התנגדות. נהיה עדים לגל של אנשים שיגידו "בגופי אל תגעו".

 

אני לכשעצמי מודה כי דבריו של אלדד שכנעו אותי יותר. דעות?

ההצעה של אלדד נשמעת ראויה, אבל היא חייבת לבוא בצירוף למסע הסברה מקיף: אנשים חייבים לדעת כי ברירת המחדל של החוק היא כי איבריהם יילקחו. הסכנה היא כי החוק הזה ינצל למעשה את בורותם של האזרחים ובכך בעצם "יגנוב" איברים.

אני בהחלט מסכים עם הנקודות שאריה אלדד מעלה, אבל הרבה פחות עם הפתרון.

בגלל שאי אפשר לצפות שכולם ידעו על האופציה, יכולים להווצר מצבים לא נעימים בין בתי חולים למשפחות נפטרים, שפתאום לוקחים את אברי יקירהים, בניגוד לרצונם ולאמונתם.

צריך להעלות את המודעות בצורה משמעותית, בכל המגזרים ובמקביל להוסיף עוד אופציות, מעבר לכרטיס אד"י, שיאפשרו לאנשים לחתום מרצונם החפשי על תרומת איבריהם (למשל. במדגרת ביטוח חיים או ביטוח לרכב).

עודד ו-avshig, שימו לב שבית החולים עדיין ידרש להודיע לבן משפחה כי הוא עומד לקצור את איברי הנפטר וכי הוא יכול להתנגד ולמנוע את זה אם זה רצונו. גם כיום יכולה משפחתו של נפטר להחליט לתרום את איבריו מבלי שהנ"ל הביע את הסכמתו לעניין.

ההצעה של אלדד ראויה מאד.

יתרה מזאת - יש להוסיף סעיף המבטל את זכותם של בני משפחה להחליט שלא לתרום למרות שהנפטר חתם על כרטיס אדי.

יש להתייחס לחתימה על כרטיס אדי כאל צוואה.

במדינה שגוזלים מילדים את האבות ומדרדרים אותם לפשע זנות וסמים /לגזול אברים ממת זה כסף קטן/[פנסיונר שהתנצר לאחר ששופטים יהודיים גזלו ילדיו ודרדרו את בנו לעולם הפשע]

צטט: שינשין. 2009-12-18 03:20:41

ההצעה של אלדד ראויה מאד.

יתרה מזאת - יש להוסיף סעיף המבטל את זכותם של בני משפחה להחליט שלא לתרום למרות שהנפטר חתם על כרטיס אדי.

יש להתייחס לחתימה על כרטיס אדי כאל צוואה.

 אני חושב שזה יהיה צעד מרחיק לכת. רצונו של אדם כבודו, אבל חייבים לזכור שבפועל מי שיתמודד עם הצער שבלקיחת איברי הנפטר היא המשפחה ולא הוא עצמו. כמובן שלאדם יש זכות לקבוע מה יעשה עם בגופתו בלי קשר לרצון משפחתו, אבל לדעתי ברגע שכרטיס אדי יהיה בעל תוקף מחייב ולא הצהרת כוונות גרידא, הנכונות לחתום עליו תרד.

אבל לדעתי ברגע שכרטיס אדי יהיה בעל תוקף מחייב ולא הצהרת כוונות גרידא, הנכונות לחתום עליו תרד.

 

באופן מעשי, אין הבדל רב בין אי-חתימה לבין חתימה כהצהרת כוונות לא מחייבת...

צטט: שינשין. 2009-12-18 21:26:59

אבל לדעתי ברגע שכרטיס אדי יהיה בעל תוקף מחייב ולא הצהרת כוונות גרידא, הנכונות לחתום עליו תרד.

באופן מעשי, אין הבדל רב בין אי-חתימה לבין חתימה כהצהרת כוונות גרידא...

 לא מסכים. זה אקט הצהרתי שמטרתו להבהיר למשפחה שאתה היית רוצה שאיבריך ייתרמו, ושעליהם לקחת את זה בחשבון כשהם שוקלים האם לתרום את איבריך או לא. זה בהחלט יכול להיות הגורם המכריע לכיוון החלטה על תרומה.

צטט: chen8406 2009-12-18 22:11:03

צטט: שינשין. 2009-12-18 21:26:59

אבל לדעתי ברגע שכרטיס אדי יהיה בעל תוקף מחייב ולא הצהרת כוונות גרידא, הנכונות לחתום עליו תרד.

באופן מעשי, אין הבדל רב בין אי-חתימה לבין חתימה כהצהרת כוונות גרידא...

 לא מסכים. זה אקט הצהרתי שמטרתו להבהיר למשפחה שאתה היית רוצה שאיבריך ייתרמו, ושעליהם לקחת את זה בחשבון כשהם שוקלים האם לתרום את איבריך או לא. זה בהחלט יכול להיות הגורם המכריע לכיוון החלטה על תרומה.

אדם, בתוך משפחתו הוא חי...

יש להניח שבני המשפחה מכירים את דעותיו ואת נטיותיו של המת...

 

אני חושבת שהבחירה של אריה אלדד להציל חיים של בני אדם היא בחירה ראויה.

 

גם הבחירה בחיים לכשעצמם זה בחירה ראויה.

 

מה שלא ראוי זה הדרך. הרבה פעמים אנחנו בוחרים לעשות דברים מכוונות טובות אבל הדרך היא דרך לא ראויה.

 

היא בדרך כלל דרך שפוגעת בזכויותיהם של אחרים ולא דרך שמכילה את הזכויות של כולם...

 

אני לא מאמינה שהמדע לא יכול לספק פתרונות לבני אדם שהם לא בבחינת קצירת איברים מבני אדם אחרים.

 

אני אומרת שלא נעשו מספיק מאמצים כדי שהחברה תתפקד בדרך הראויה וכדי שהדרך הנכונה תהפוך לדבר שבשגרה

גם בגלל חוסר מודעות.

 

בסופו של דבר אני אציע את ההצעה שלי ששוה להשקיע בה על מנת שנפעל בדרכים ראויות ושהן לא יהיו יקרות כל כך בעתיד...

 

לשם כולם צריכים לשאוף.

 

ועל מנת שהחברה תתנהג בצורה ראויה בעניין הזה היא לא צריכה לראות במתנגדים "אוייבים" או כאלה שנגד חיים.

הדרך הנכונה מכילה את כולם.

 

אבל בישביל שתהיה מוטיבציה למצוא את הדרך הנכונה צריך שגם תהיה נכונות אמיתית 

ורצון גם להציל את הנזקקים אבל גם לעזור לנפטרים באותו זמן וכל הזמן לחשוב ואז כמו במתמתיקה ומדעים ושאלות  מחקריות

תבוא "ההשראה" לדרך הנכונה.

 

לא משנה כמה זמן זה לוקח המחיר שהיום משלמים הוא מחיר נמוך ביחס לקורבנות בעתיד (גם אלה שמתים) כדי שגם לא יהיה חילול של גופות וגם אריה אלדד לא יצטרף לחיות בקונפליקט של הצלת חיים כשיש לו מול העיניים גופות כשבידע המקצועי שיש לו הוא יודע מה לעשות איתם באותו רגע... אבל זה שלא מונעים ממנו זה מה שסותם את המוח לאפשרויות האחרות.

 

 

והנה ההצעה שלי: (ברוח הברית)

 

קודם כל בני אדם נולדו בצלם. ולא פוגעים בצלם אנוש של אדם גם לא במותו וגם לא בישביל להשתיל איברים (זה הגבול)

 

ועכשיו המדע שלנו ופלאי הטכנולוגיה... 

 

לרתום את המדע המחקר והתעשיה וגם את השיטות עבודה הרפואיות בצורה זמנית עד שיהפכו את הדרך הנכונה לדרך פעולה

 

באמצעות גנטיקה אפשר להצמיח איברים. אם הצמיחו אוזן על גב של עכבר באמצעות השתלה גנטית

ואפשר באמצעים כירורגיים אחר כך גם להוציא את ה"גידול" הזה מגב העכבר ולהשתיל אותו כי זה תפקיד הכירורגיה... השתלות איברים... ואותו אמן כירורגי שפעם השתיל יד אדם לקטוע גפיים...

 

השילוב הזה של הצמחת איברים יכול להעשות לא רק בעכברים אבל אפשר להשתמש בו גם בבעלי חיים מסורתיים כמו פרות ולהגביל את בעלי החיים שעושים בהם שימוש לעניין התעשיה כדי למזער צער בעלי חיים.. אז אם כבר נטפלו לתרנגולות שמתרבות מהר ולפרות אפשר להשתמש בהם ולא חייבים דוקא קופים... אבל זה רמה מוסרית אחרת.

 

בתור התקדמות קטנה שיתמקדו בדרך של המדע שקיימת אפשרות של השתלת איברים של בעלי חיים אחרים בבני אדם

משום ששימוש באיברים של בני אדם זה פגיעה בצלם.

 

זה דבר ראשון שהוא במסגרת האפשר והכלים המדעיים כן יכולים לאפשר דבר כזה

וכל השנים האלה שהמערכת תפקדה "באין ברירה" היא יכלה לפחות לחשוב על דרכים חילופיות ולהתמיע אותם

זה לא שחור ולבן

ואפשר לעבוד גם בדרכים ראויות יותר.

 

לא חייבים דוקא איברים של בני אדם

וגנטית הצליחו לגדל אוזן אדם על גב עכבר

ואפשר גם לשתף ידע מדעי למטרות מוסריות

 

והרבה רופאים ומתנחים גם היו מרגישים יותר טוב עם המקצוע שלהם אם היו אלטרנטיבות מוסריות יותר

ואני אומרת שיש

 

ולכן לא צריך להכנע למציאות הזאת של הצורך המיידי באיברים

וכן צריך שיהיה בינתיים מישהו שיעשה עבודה כזאת של הצלת חיים עם הכלים שיודעים

אבל היחידים שיכולים לעשות את השינוי הזה הוא אלה שנמצאים במקצוע

והמוטיבציה היחידה שיכולה להיות להם לסיים מחקרים ולהתמיע בחברה דרכים מבורכות

הוא שמירה על צלם אנוש...

 

 

ולכן במותי אני אכתוב כאן ובעוד מקומות

אני מבקשת לא לתרום את האיברים שלי לאף אחד

וכל אחד שמת שיבקש זאת ויבקש מהרופאים תחקרו דרך אחרת

למדע יש כלים 

ורק אתם יכולים.

 

 

לצורך העניין אני אחמיר ואומר את דעתי

שגם אם המשפחה מסכימה  לתרום את אברי הנפתר

זה דבר לא ראוי

ועדיין זה לא נותן לגיטימציה לשימוש באיברים של אנשים מתים ופגיעה בצלם שלהם.

 

 

כרמית, כל מה שאת אומרת הוא טוב ויפה. ואולי בעתיד באמת נוכל להצמיח איברים בתנאי מעבדה ולהשתיל אותם בבני אדם כדי להציל חיים, אלא שבפועל במצב היום אין לנו עדיין את הידע הזה.

ובפועל במצב היום אנשים צריכים את האיברים האלה בשביל לשמר את חייהם או אפילו בשביל לשפר את איכות חייהם. רצונך כבודך, אבל האם בתור אדם מאמין את לא חושבת שלחיים יש ערך עליון, על פני ערכים כגון "נברא בצלם" וכו'?

אני לא אדם מאמין, אבל הייתי רוצה לחשוב שאם ההלכה מוכנה לדחות שבת מפאת פיקוח נפש, היא תהא מוכנה לדחות גם את שלמותו של המת. נקרא לזה: יסורו המתים בפני החיים.

גם אני בעד הצעתו של אלדד.

עם איבר אחד מאברי גופי יציל אדם אחר , הרי שעשיתי את המצווה שבין אדם לחברו הצלתי חיים.

ממילא , הגוף מרקיב ואח"כ מתפורר , אז מה זה צריך לשנות למשפחה או לניפטר אם לקחו ממנו איבר

ובכך הצילו אדם אחר???

המטרה מקדשת את האמצעים ,

המטרה במקרה הזה היא להציל חיים ואני לא חושבת שאי מישהו יפסוק שכנגד.

רק שצריך להתחיל בחינוך מגיל קטן.