נכון, אבל במצב כזה בהחלט יש מקום לשקול גם את נזק שהחוק הזה גורם לבתי עסק.

אולי אני במיעוט, אבל אני אישית מוכן שאלפי בתי עסק ישלחו לי כל אחד הודעת ספאם אחת וזהו ונעבור הלאה. מגיע להם את האפשרות הבסיסית. מעבר לכך זה כבר לא סביר.

צטט: אמיר לירן 2009-12-27 09:39:37

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-12-27 09:05:26

צטט: אורי דרור (moriarty) 2009-12-26 15:06:26

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-12-24 13:23:11

אנחנו רואים עוד ועוד בתי משפט לתביעות קטנות שלוקחים לעצמם את הרשות לעצב את החוק ובניגוד להוראות החוק עצמו לא פוסקים פיצוי בגין הפרה חד פעמית.

בינינו - אני גם לא בטוח שהם טועים. לא מבחינת לשון החוק אלא כוונתו. כוונת המחוקק היתה למנוע הטרדה בלתי נסבלת. אז נכון שהתנאי - לטעמי - לא צריך להיות נסיון להסרה (כי ידוע שנסיון להסרה מספארמים גורר הפצצה בעוד ספאם) אלא רב פעמיות הפניות, אבל יש הגיון באי מתן פיצוי על הודעה חד פעמית. זו דעתי ואני לא מחזיק בה יותר מ-24 שעות רצוף.

זאת בדיוק הבעיה של מתנגדי החוק, אי ההבנה הבסיסית של ההבדל בין אופט אין לבין אופט אאוט. לא יתכן מצב של "טעות חד פעמית", כאשר המשטר הוא "אופט אין". אם לא ביקשתי, אל תשלחו לי!

הדבר דומה למישהו שמקבל אגרוף, ונדרש להוכיח שניסה לבקש שיפסיקו להרביץ לו. למה להעביר את הנטל לנפגע? 

לא הגיוני.

 אני מבין היטב את האבחנה. אבל בתי המשפט שנאלצים לפרש אותה הולכים עקב בצד אגודל.

מטרת החוק היתה להמנע מההצפה הבלת י נגמרת של תיבות הדואר שאלקטרוני שלנו. כשמדובר ב"הצפה" חד פעמית, יש הגיון בהתעוותות ונסיון לא לאכוף את החוק למילותיו כדי לא לפגוע בעסקים עצמם.

 

 

אז במקום ספאמר אחד המציף את התיבה באלף הודעות, יש אלף בתי עסק ששולחים הודעה אחת בלבד.

מסכים, אבל בצד של מי אתה?

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-12-27 15:06:29

נכון, אבל במצב כזה בהחלט יש מקום לשקול גם את נזק שהחוק הזה גורם לבתי עסק.

אולי אני במיעוט, אבל אני אישית מוכן שאלפי בתי עסק ישלחו לי כל אחד הודעת ספאם אחת וזהו ונעבור הלאה. מגיע להם את האפשרות הבסיסית. מעבר לכך זה כבר לא סביר.

אז תסכים להרשם לרשימות התפוצה שלהם.

הבעייתיות במודל שלך, היא שהמודל דורש שוב פעולה אקטיבית של המשתמש, וזה לא הגיוני: ראשית כי זה עולה במאות אלפי שעות עבודה מיותרות ולא מוצדקות של משתמשים, ושנית כי חלקם (רובם) לא יטרחו לבצע את הפעולה האקטיבית של הסרה, ויעדיפו לסבול בשקט, דבר שהמחוקק לא מעוניין בו. משתמשים מתוחכמים גם חוששים להסיר עצמם אקטיבית,משום שבפעולה זו הם מאשרים שזו תיבת אימייל פעילה שבה המשתמש מעוניין לפעול.

בפועל, על מנת לשלוח הודעה פעם אחת, על העסק לרכוש כמה עשרות אלפי כתובות, ולהכין תוכנה שתשלח לכולם את האימייל. זה נותן שוב יתרון לספאמרים, וזה לא כלכלי לבתי העסק אם לא עובדים במספר רב של הודעות.

חוץ מזה, הטיעון שלך, קלוש ככל שיהיה (עם כל הכבוד), כלל לא תקף במקרה דנן, שבו נשלחו 5 הודעות - אם זכרוני אינו מטעה אותי.

הטיעון שלי לגמרי לא תקף אם נשלחות 5 הודעות ואני גם מסכים עם העקרון שלך. שיהיה ברור.

אני רק מנסה להראות את הצד השני.

צטט: אורי דרור (moriarty) 2009-12-28 12:09:58

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-12-27 15:06:29

נכון, אבל במצב כזה בהחלט יש מקום לשקול גם את נזק שהחוק הזה גורם לבתי עסק.

אולי אני במיעוט, אבל אני אישית מוכן שאלפי בתי עסק ישלחו לי כל אחד הודעת ספאם אחת וזהו ונעבור הלאה. מגיע להם את האפשרות הבסיסית. מעבר לכך זה כבר לא סביר.

אז תסכים להרשם לרשימות התפוצה שלהם.

הבעייתיות במודל שלך, היא שהמודל דורש שוב פעולה אקטיבית של המשתמש, וזה לא הגיוני: ראשית כי זה עולה במאות אלפי שעות עבודה מיותרות ולא מוצדקות של משתמשים, ושנית כי חלקם (רובם) לא יטרחו לבצע את הפעולה האקטיבית של הסרה, ויעדיפו לסבול בשקט, דבר שהמחוקק לא מעוניין בו. משתמשים מתוחכמים גם חוששים להסיר עצמם אקטיבית,משום שבפעולה זו הם מאשרים שזו תיבת אימייל פעילה שבה המשתמש מעוניין לפעול.

בפועל, על מנת לשלוח הודעה פעם אחת, על העסק לרכוש כמה עשרות אלפי כתובות, ולהכין תוכנה שתשלח לכולם את האימייל. זה נותן שוב יתרון לספאמרים, וזה לא כלכלי לבתי העסק אם לא עובדים במספר רב של הודעות.

חוץ מזה, הטיעון שלך, קלוש ככל שיהיה (עם כל הכבוד), כלל לא תקף במקרה דנן, שבו נשלחו 5 הודעות - אם זכרוני אינו מטעה אותי.

רק תיקון לעניין ההסרה - העיקרון שיורם מדבר עליו הינו הרחבת החריג הקבוע בחוק, ביחס לשליחת הודעה חד פעמית לבית עסק, אל שאר הגולשים. חריג זה אינו דורש פעולה אקטיבית של המשתמש בכדי שיוסר מרשימת התפוצה אלא די בכך שאינו שולח אישור להמשך הודעות.

  מעבר לכך נהניתי מהודעתך (ולמעשה מיתר ההודעות בדיון).

שלום,

ראשית אציין כי איני עו"ד ובוודאי שלא מתמחה בדיני רשת.

רציתי לאמר כי כל חוק שאינו בר אכיפה (אם בגלל רשות מבצעת ואם בגלל רשות שופטת) הוא חוק מיותר, ולצערי יש חוקים רבים כאלו.

כן רציתי לשתף בנקודה נוספת בהקשר של דואר זבל ושמקורה נסיון אישי:

לפני כשנתיים החלטתי לנסות ספק שירות אחר. בניגוד להרגלי סגרתי שם התחיבות לשנה. את הדוא"ל שלהם כלל לא הגדרתי כי אני מנהל את התיבות שלי ברשת (gmail) וכך לא "נשוי קטולית" לשום גורם.

לאחר מספר חודשים כן הגדרתי את האימייל של ספקית השירות דאז ע"מ לבדוק משהו ומה הופתעתי כשירדו אל המחשב התמים שלי כ 3000 הודעות....כולן, כמובן , הודעות זבל.

למען הסר ספק - 2 גורמים ידעו את הכתובת האחד הוא הלקוח (אני) והשני הוא ספק השירות.

הלקוח לא העביר את כתובתו לשום גורם ומעולם לא שלח דוא"ל באמצעות תיבה זו....ובכ"ז תיבתו הופצצה....

הגורמים האפשריים לכך:

- מישהו פרץ לכאורה את בסיס הנתונים של ספק השירות.

- מישהו סחר לכאורה בכתובות לקוחותיו.

- מישהו רצה לכאורה למכור תוכנות אנטי ספאם