כיצד הפך 'דה מארקר', כמו שאר עיתוני הכלכלה, מעיתון שחוקר ובודק לאגרגטור של מידע, שבסך הכל 'מעתיק ומדביק' הודעות של יחצ"נים?
"זה רק עוד יום רגיל במערכות: קומוניקטים וניים-דרופינג. עובדה שלא הרבה השתנה מאז. הודעות לעיתונות עדיין מתפרסמות כלשונן והסגידה לאקזיט - נמשכת באדיקות. יום הכיפורים האמיתי של העיתונות הכלכלית התרחש שנה קודם לכן, עת קרסו הבורסות, העולם נכנס למשבר הכלכלי, אבל אף אחד לא ראה את זה בא. כולם היו עסוקים בלספר את סיפורם המרגש של אלה שהצליחו; אוליגרכים, טייקונים, מולטי-מיליונרים, ברוקרים, יזמים, סוחרים וכמובן ה"שחקנים" של שוק ההון. הם היו האלים החדשים, מגע זהב בקצות אצבעותיהם ועיניהם החדות צופות עד קצה מערב, אולי אפשר למצוא שם קומבינה (...)
למרות שסימני משבר נראו באופק, עיתוני הכלכלה הצניעו את סימני האזהרה והמשיכו לדווח על אופטימיות בשווקים, חגיגות בדאבוס, חיוכים בוול סטריט, דובים הצמיחו קרניים וספקולנטים כיכבו על השערים, חיוכיהם רחבים. בחודשים שלפני המשבר העולמי, התנהלה העיתונות הכלכלית מסונוורת, מאוהבת, שבויה כליל בקסם הכסף (...)
גם כשהתקרה נפלה על הראשים של כולם עם פרוץ המשבר, לא החליפו העיתונים הכלכליים את השיטה. הם פשוט האשימו, באותה שטחיות ומהירות, או את העיתונים האחרים, או את השיטה, או את אלה שרק אתמול זכו להתנוסס על השערים שלהם (...)
מדורי הכלכלה הם השמחות והצרות של העשירים. יזם רוצה להשתלט על פיסת חוף ששייכת לציבור, וזה מתנגד, החצוף? תהיו בטוחים שבעמודי הכלכלה הכותרת תהיה: היזם 'נקלע לקשיים' (...) היום ניתן למצוא בעיתוני הכלכלה שלל נושאים ומדורים שעורך כלכלי מלפני שני עשורים היה מתפלץ רק מלחשוב עליהם: קודם כל, רכילות. 'דה-מארקר' היה הראשון עם 'הכל אישי' (...)"
לטור המלא (והמעולה) של דרור פויר ב"העין השביעית"
הוספת תגובה על "הצד האפל של 'דה מארקר'"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה