<div style="direction: rtl;">
10 בספטמבר 2007
</div>

<div style="text-align: center;">
- הודעה לעיתונות -

=== '''עמותת ויקימדיה ישראל מביעה התנגדות לחלק מהשינויים בחוק זכויות היוצרים שיובא היום לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת''' ===

'''בין השינויים – בעוד בעולם תמונות ממשלתיות חופשיות לשימוש – בארץ יותר השימוש רק לאחר 50 שנה כמו כן יפוגו זכויות היוצרים על תמונות פרטיות 70 שנה לאחר פטירת הצלם, במקום 50 כיום.העמותה פנתה לארגון WIPO העולמי, שטען כי מדינת ישראל כלל לא אשררה את האמנה.'''
</div>

היום, יום שני (10 בספטמבר 2007), בשעה 10:00, תובא בפני וועדת הכלכלה של הכנסת הצעת החוק לשינוי חוק זכויות היוצרים המנדטורי שנמצא כיום בשימוש. העמותה מודאגת מהשינויים המתבקשים בהצעה שלא בלבד שאינם מקלות  את עולן של זכויות היוצרים על מי שמעוניין להשתמש ביצירות בתום לב ולמען מטרה ראויה, אלא אפילו מטילה מגבלות חדשות שלא היו מקובלות עד כה.

החוק הקיים קובע את מועד תפוגת זכויות היוצרים על 70 שנה מיום מות היוצר, אבל מוציא מכלל זה תקליטים וצילומים (סעיפים 19 ו-21 בחוק הישן), שזכויות היוצרים עליהם פגות 50 שנה מיום יצירת התשליל ("נגטיבה"). חריגה זאת הופיעה גם בתזכיר הצעת החוק התשס"ד 2003 בנוסח הבא:
"סעיף 41: תקופת ההגנה על יצירה אורקולית היא חמישים שנה מהמועד שבו היצירה פורסמה ברשות בעל זכויות היוצרים; לא פורסמה היצירה חמישים שנה ממועד יצירתה, תהיה תקופת ההגנה חמישים שנה ממועד יצירתה.
סעיף 42: תקופת ההגנה על תקליט ועל יצירת צילום היא חמישים שנה ממועד היצירה" [1].

בדברי ההסבר לסעיף 42 בתזכיר נאמר:
"מוצע להשאיר תקופה זו ללא שינוי. יצירות צילום, על אף ערכן האומנותי, שונות מיצירות אחרות בכך שלעתים קרובות הן מתעדות את המציאות, ולתיעוד זה חשיבות ציבורית מיוחדת בחלוף הזמן. האיזון המתחייב בין הרצון לתמרץ את היוצר לבין אינטרס הציבור הוא שונה, אפוא, מהאיזון הקיים ביצירות אחרות, ולכן גם מוצע להשאיר את התקופה הקבועה כיום, הקצרה יותר מתקופת ההגנה על יצירות אומנותיות אחרות."

"עמותת ויקימדיה ישראל פועלת בישראל לקידום תוכן חופשי ולקידום מיזמי ויקימדיה בישראל – והבולט ביניהם היא האנציקלופדיה, ויקיפדיה העברית", אומר שי יקיר, יו"ר העמותה, "זכויות היוצרים הם אבן יסוד בפעילות המיזמים, בהם ישנה הקפדה ברורה וחמורה על שימוש בתוכן חופשי בלבד. אם זאת, שינוי החוק פועל כנגד קידום חופש התוכן ובעצם מקשה עליו. כך למשל תמונת הצנחנים מול הכותל, לה חשיבות היסטורית עצומה, במקום להיות משוחררת בעוד עשר שנים לכלל הציבור – תשוחרר רק 70 שנה לאחר מות דוד רובינגר (שיזכה לחיים ארוכים, כמובן)".

עוד קובעת הצעת החוק כי תמונות בבעלות ממשלתית (כגון תמונות של לשכת הפרסום הממשלתית) יפוגו רק לאחר 50 שנים. בניגוד מוחלט לנורמות בעולם. בארה"ב ובגרמניה לדוגמא, כל תמונה פדראלית (כגון תמונות ממשלתיות, נאס"א, צבא וכו') חופשיות לשימוש. "בישראל מאגר עצום של תמונות מאירועים היסטורים בעלי חשיבות שנמצא כבול בידי מדינת ישראל ומחכה לפקיעת זכויות יוצרים", אומר דרור קמיר, חבר העמותה וממובילי המאבק, "מדובר בתמונות שצולמו על ידי המדינה בכספי משלם המיסים ובעוד במקומות אחרים בעולם יכולים האזרחים לעשות בהם שימוש חופשי – בישראל כמובן שלא".

עוד למשל תמונות של "נוער הנרות" מכיכר רבין ותמונותיו של רבין עצמו, כמו גם תמונות ממשלתיות של אריאל שרון, מלחמת לבנון האחרונה ואירועים רבים – יישארו בבעלות המדינה ולציבור ומיזמי תוכן כגון ויקיפדיה לא יכולות להשתמש בהם ולהציג אותם לציבור בערכי מידע, עבודות סטודנטים ותקשורת.

החוק החדש שאותו מבקשת המדינה לקבל, מבוסס על עקרונות אמנת זכויות היוצרים של ארגון WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני). "בעוד בעקרונות אלה מוגדרת תפוגת זכויות היוצרים לאחר 50 שנה, במדינת ישראל החליטו דווקא במקרה הזה להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ולהגדיל ל-70 שנה", מסביר דרור שגם פנה לארגון והעלה שאלות בנושא האמנה. מהפנייה, הסתבר כלל שמדינת ישראל לא אישררה כלל את האמנה, אך ממהרת לפעול לפיה, עוד לפני שערכה שיח ציבורי בנושא ומביאה את הצעת החוק להצבעה שעות מספר לפני החג.

בדיון יהיה נוכח יו"ר העמותה, שי יקיר. ניתן יהיה לשוחח איתו לפני ולאחר הדיון בטלפון ****. או עם דרור קמיר, שהוביל את הנושא בעמותה ומשמש כאחראי על קשרי החוץ למול הקרן העולמית וארגונים – ****

על העמותה:
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים. קרן ויקימדיה העולמית היא הגוף העומד ותומך במיזמי קוד פתוח רבים שהפופולארי שבהם היא האנציקלופדיה ויקיפדיה כאשר מטרתה העיקרית  היא לאפשר לכל אדם בעולם גישה חופשית למקורות ידע ומידע.

הייתי היום בדיון. הסעיפים שציינת כלל לא נדונו כיוון שחלקם נדונו בעבר וחלקם הקטן אולי עוד יידון.

בפועל אכן הזדעזעתי מהמצב בו גופים אינטרסנטיים שיכולים לממן נציגים שונים מכוונים את הועדה לכיוונם, תוך שאוטלי חוץ מפרופ' אלקין-קורן (שגם היא היתה אינטרסנטית בכיוון הגנה על שימוש הוגן ועל האוניברסיטאות) לא היה ייצוג לציבור הרחב.

חלק מהאמנים המזרחיים ומהפי"ל קצת פחות קיצוניים מיתר הארגונים,אבל בסך הכל יש לי תחושה רעה שהאינטרס הציבורי נרמס עבור האינטרסים של התאגידים.

נכון, משרד המששפטים מנסים להגן קצת על הציבור, אבל גם הם כפופים לסטנדרטים שהתקבלו באמנות שונות. 

יש לי תחושה שעוד שנים ארוכות נאכל את הרעל והזוועה שמבושלים לנו במרתפי הכנסת.

דרך אגב, חוץ מיו"ר הועדה - לא היה אף ח"כ. כולם בחופש. טוב לדעת כמה זה מעניין אותם. 

ראו כאן לפרוטוקולים של הועדה בנושא. 

נדמה לי שהצלחתי לזהות אותך בין הקהל הרב שנכח בדיון. עד הרגע האחרון ניסינו לדחוף גם את הסעיפים האלו לסדר היום אך לצערי לא עלתה בידנו. אכן המעמד שם היה מאוד מביך שרק חבר כנסת אחד נכח בדיון הכל כך חשוב הזה.

אני המאחר... :-)