זוגיות בקבלה חלק ב'

מאז שניתן לאדם לעמוד בזכות עצמו כנאמר "יעזב איש את אביו ואמו ודבר באשתו והיו לבשר אחד" לא זכה האדם אלא לקורטוב של נחת. הרצון למזג גלויות, להביא את ברכת המלך לבית לא מתקיים לבדו יען כי בני הזוג לא באים לבדם. כל אחד בא מרקע שונה אשר מוסיף לתבשיל גם ריחות מהבית. אלה בדמות הורים ואחים ואפילו דודים עשויים להתערב בחילוקי הדעות באם יתרחשו, עלולים להפריע למהלך התקין בגין דעות קדומות או שנאת חינם. מעבר לכך, זכה האדם לתרום את הצלע שלו לאשתו שתחייה. והוא מתחרט על כך לא פעם. "זה לא זוגיות" יאמר, האשה זו שהנחש השיאה, היא משיאה לו, לא משאירה לו מקום לחיות. מצא אשה מצא טוב ויש שמצא בה מר. אל לאדם להתלונן שכן אף אחד אינו חסיד אומות העולם וכל אחד סוחב עמו שק נחשים. ואם בגן העדן התהלך לו הנחש באין מפריע מה יאמר האדם ליצרו כל פעם שזה מרים את ראשו.

בזוגיות קיימת הקרבה והשניים המגיעים לפתח החופה והקידושין נדרשים למסור עם כניסתם את החרבות וכלי הנשק המוחבאים סמוך לירך.

טוב יעשו הזוג אם יאחזו בכרובי השרת ידאגו שאלו יציצו זה לזה פנים בפנים.

אהרון לב הארי איש קבלה מרצה ויועץ.

למאמר זוגיות בקבלה חלק א'