בשנה האחרונה אנו עדים למתקפה תקשורתית ברוכה לנושאי איכות הסביבה.  העיתונים הכלכליים גלובס והארץ מקדישים לכך מקום רב למאמרים ולכתבות מהארץ ומחו"ל .  גם ערוץ 10 מקדם תוכניות בנושאים סביבתיים והערוצים האחרים מתחרים בו.

זה טוב – זה אפילו טוב מאד – אבל זה לא מצוין.

רק אם ידעו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת למנף את המודעות הסביבתית המתפתחת בחברה בישראל לשינויים רגולטורים משמעותיים בכלכלה סביבתית  – או אז יהיה שינוי משמעותי קבוע ולאורך זמן.

אם ישכילו קובעי המדיניות הכלכלית במדינה לקבוע כלים ותמריצים כלכליים משמעותיים להגנה על הסביבה - או אז יחול שינוי.

קובעי המדיניות צריכים להבין כי אין זה "מתן מתנה" אלא ראיה נכונה של רמת המדינה.

שלום !

שמי זהר ואני חלק מחברת cotton  - אנו חברת אופנה העוסקת באיכפתיות סביבתית במוצרינו ובדרך ההתנהלות שלנו ,

תפקידי בכח להפוך את המושג "איכפתיות סביבתית " למעשים,

אני אשמח לשתף פעולה עם כל מי שאיכפת לו מהסביבה ואשמח ללמוד מאלו שעוסקים בפיתוח בר קיימא בחברות רווחיות.

שתהיה לכולם שנה טובה וירוקה

בתקווה להעביר את המסר ש: "לשמור על הסביבה זה לא מעשה לולינות"

צטט: yehudahe 2007-10-01 22:36:35

כלכלה וסביבה

בשנה האחרונה אנו עדים למתקפה תקשורתית ברוכה לנושאי איכות הסביבה. העיתונים הכלכליים גלובס והארץ מקדישים לכך מקום רב למאמרים ולכתבות מהארץ ומחו"ל . גם ערוץ 10 מקדם תוכניות בנושאים סביבתיים והערוצים האחרים מתחרים בו.

זה טוב – זה אפילו טוב מאד – אבל זה לא מצוין.

רק אם ידעו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת למנף את המודעות הסביבתית המתפתחת בחברה בישראל לשינויים רגולטורים משמעותיים בכלכלה סביבתית – או אז יהיה שינוי משמעותי קבוע ולאורך זמן.

אם ישכילו קובעי המדיניות הכלכלית במדינה לקבוע כלים ותמריצים כלכליים משמעותיים להגנה על הסביבה - או אז יחול שינוי.

קובעי המדיניות צריכים להבין כי אין זה "מתן מתנה" אלא ראיה נכונה של רמת המדינה.

מי יתן וזו תהיה לנו הבשורה לשנה החדשה.

 כדי שזה יקרה יש צורך במודעות סביבתית גבוה מצד האזרחים - לדוגמה לדעת לקשר את התחלואה בסרטן בעיר המגורים שלך, למפעל ואת המפעל לבעל ההון ואת בעל ההון לפוליטקאי שתומך בו - ואז להתחשבן איתם דרך הארנק (לא תמיד אפשרי כי חרם צרכנים הוא לא תמיד יעיל או אפשרי) או דרך הקלפי או דרך חרם ציבורי-תרבותי (מי שמזהם מסריח). 

עוד תנאי לזה הוא קיום של כמה עשרות - מאות אנשי מקצוע שמכירים טוב את הנושאים  הכלכליים והסביבתיים, וכמובן דיונים  והחלפת מידע בינהם.

בהערת אגב, כדי להגיע באמת להישגים עמוקים יותר (מעבר לזיהוי של בעיות מיידיות ולדברים שקופצים לעין), צריך כנראה גם תאוריה כלכלית אחרת.

משהו שיוכל לתאר טוב יותר את הכלכלה של  ספינת החלל כדור הארץ  מהתאוריה הנאו קלאסית על ה"יעילות" וה"צמיחה"  שלה.

מישהו יכול להגיד לי מה עושים עם קופסאות הפלסטיק?(קופסאות אוכל)

ניסיתי להכניס אותן לסל מיחזור הבקבוקים.. ללא הצלחה!

מה עם שקיות הסופר ומה עם קרטוני המיים המינרליים?(אני מפרקת את

 הקרטון לחתיכות ומשליכה לממחזר הנייר)

תודה

חני

קופסאות פלסטיק שלא נכנסות -

עשי מה שעשו אצלנו - הגדילו את החור של כניסת הבקבוקים

צטט: yehudahe 2007-11-30 03:32:33

כלכלה וסביבה

בשנה האחרונה אנו עדים למתקפה תקשורתית ברוכה לנושאי איכות הסביבה. העיתונים הכלכליים גלובס והארץ מקדישים לכך מקום רב למאמרים ולכתבות מהארץ ומחו"ל . גם ערוץ 10 מקדם תוכניות בנושאים סביבתיים והערוצים האחרים מתחרים בו.

זה טוב – זה אפילו טוב מאד – אבל זה לא מצוין.

רק אם ידעו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת למנף את המודעות הסביבתית המתפתחת בחברה בישראל לשינויים רגולטורים משמעותיים בכלכלה סביבתית – או אז יהיה שינוי משמעותי קבוע ולאורך זמן.

אם ישכילו קובעי המדיניות הכלכלית במדינה לקבוע כלים ותמריצים כלכליים משמעותיים להגנה על הסביבה - או אז יחול שינוי.

קובעי המדיניות צריכים להבין כי אין זה "מתן מתנה" אלא ראיה נכונה של רמת המדינה.

מי יתן וזו תהיה לנו הבשורה לשנה החדשה.

מה יהיה עם התמימות הזו, לחשוב שהרשויות הן תמיד הרע, והמגזר העסקי הוא תמיד הטוב והמתקדם?

יש לי הפתעה מרעישה עבורך: אותם אנשי עסקים שמדברים גבוהה-גבוהה על מחוייבות לאיכות הסביבה, הם אלה ששולחים לכנסת לוביסטים שלהם, שמפעילים לחצים אדירים על הח"כים כדי "לתקוע" את הקידום של כל נושא סביבתי, שפוגע באינטרסים שלהם. בעלי המפעלים המזהמים מנסים "לתקוע" את חוק אוויר נקי ואת "המזהם משלם". חברות הליסינג ניסו "לתקוע" את העלאת שווי השימוש על רכב צמוד (שאנשים נוסעים בו בלי חשבון כי הדלק על חשבון הברון; תאמין לי, הייתי איש הייטק, והיה לי רכב צמוד בעצמי פעם). חברות הסוללות כבישי אגרה פרטיים (יש את "חוצה ישראל", ורבים אחרים בתכנון), מקדמות סלילת כבישים במקום תחבורה ציבורית. 

צטט: חנצ'וש 2007-11-28 13:54:52

מישהו יכול להגיד לי מה עושים עם קופסאות הפלסטיק?(קופסאות אוכל)

ניסיתי להכניס אותן לסל מיחזור הבקבוקים.. ללא הצלחה!

מה עם שקיות הסופר ומה עם קרטוני המיים המינרליים?(אני מפרקת את

 הקרטון לחתיכות ומשליכה לממחזר הנייר)

תודה

חני

על כל מוצר פלסטיק (לרוב בתחתית המיכל) צריך להיות סימון כזה:

ניתן לראות הסבר לסימונים שונים בקישור הזה

http://www.polymers.gq.nu/recycle.html

כעיקרון בנקודות האיסוף לבקבוקי ליטר וחצי אפשר להשאיר כל מיכל עם סימונים 1, ו- 2 (פוליאתילן ופוליאתילן דחוס) אם לא נכנס לפתח כלוב האיסוף, אפשר למעוך או לחתוך (המיכלים ידחסו וייגרסו לפני שימוש ממילא) - או אם זאת בעייה קבועה, לכתוב לאביב או לאל"ה ולבקש מיכל עם פתח רחב.

לגבי קרטון- עדיף בהרבה לשים בנקודת איסוף קרטון (יש כמעט בכל רשת שיווק גדולה)

לחתוך קרטון ולדחוף אותו למיכל איסוף נייר זה גם עבודה קשה וגם לא נוח לטיפול בנייר אח"כ

שקיות ניילון- כרגע לא מוכר לי מנגנון מיחזור בארץ- הפתרון הוא פשוטלא להשתמש, אין שום צורך בשקיות חד פעמיות- בוודאי לא בכמויות שאנחנו צורכים בד"כ

באופן כללי- מחזור זה חשוב אבל הרבה יותר חשוב להפחית את הצריכה של חומרים מזיקים כאלו מלכתחילה, להשתמש שוב במה שאפשר ורק כמוצא אחרון למחזר.

לצערנו המצב היום בחלק מהמקרים הפוך.

גם כאשר המגזר העסקי רוצה להרים את הכפפה ולקדם פעילויות סביבתיות ממשיכים המחוקקים, המבצעים, והאירגונים לדחוף לכיוון של חקיקה חסרת סיכוי ממשי לשינוי במקום לנצל את חלון ההזדמנויות לקידום הנושא.

אני כמובן מתכוון להרחבת חוק הפקדון. לדעתי ההצלחה היחידה של החוק הקיים היא בהבאת יצרני המשקאות לנכונות לקחת אחריות על מחזור חיים המוצר שלהם ולפעול מעשית לקידום המיחזור. אבל המשרד לאיכ"ס ממשיך להגרר אחרי האירגונים ולדחוף (כבר 15 שנה) את הרחבת חוק הפקדון. רק תחשבו כמה היינו יכולים להתקדם ב 15 שנה בנושא מיחזור אם היה אותו מאמץ ואותם סכומי כסף מושקעים בקידום המיחזור בדרכים אחרות.

יש עוד דוגמאות, אבל אני מעדיף בשלב זה לא להעלות כאן.

לשי

אצלנו אין צורך לחטט בתחתית המוצרים ולחפש מספרים. פשוט מאד כל מה שהוא בקבוק ועשוי מפלסטיק ברוך הבא למיכלים. כל מה שאינו בקבוק (אפילו אם מיוצר מאותו החומר) נא להשאיר בזרם הזבל, לפחות עד שמישהו יחליט מה יהיה עם חוק הפקדון.

צטט: עוזי ק. 2007-11-30 22:35:13

לצערנו המצב היום בחלק מהמקרים הפוך.

 

גם כאשר המגזר העסקי רוצה להרים את הכפפה ולקדם פעילויות סביבתיות ממשיכים המחוקקים, המבצעים, והאירגונים לדחוף לכיוון של חקיקה חסרת סיכוי ממשי לשינוי במקום לנצל את חלון ההזדמנויות לקידום הנושא.

 

אני כמובן מתכוון להרחבת חוק הפקדון. לדעתי ההצלחה היחידה של החוק הקיים היא בהבאת יצרני המשקאות לנכונות לקחת אחריות על מחזור חיים המוצר שלהם ולפעול מעשית לקידום המיחזור. אבל המשרד לאיכ"ס ממשיך להגרר אחרי האירגונים ולדחוף (כבר 15 שנה) את הרחבת חוק הפקדון.

סליחה?  מי שתקע בשיטתיות את חוק הפיקדון הוא הלוביסטים של חברות המשקאות, שסובבו את הח"כים של ש"ס על האצבע הקטנה שלהם; ושתאגיד המחזור שלהם רק ביקש שוב ושוב הפחתה ביעדי המחזור.

הדוגמא שנתת בדיוק ממחישה שלבעלי ההון בארץ יש יותר מדי כוח. הם הצליחו "לתקוע" ולסרס את המיחזור הרבה מאוד זמן בגלל האינטרס שלהם, שבמקרה זה המנוגד לאינטרס של הציבור הרחב. 

אופנן, אני מבין שכתבת את תגובתך כדי לחזק את דברי, תודה.

אם תעצור רגע ותבחן את הנתונים האמיתיים על חוק הפקדון הקיים והצפוי תראה שחוק זה רע מאד לסביבה. הוא אמנם מוביל מיחזור יותר בקבוקים, אבל פוגע קשות באפשרות להקים מערכת מיחזור משמעותית למרכיבים הרבה יותר משמעותיים בזרם הפסולת בארץ כמו נייר, קרטון וחומר אורגני. כמי שגם ענייני חברה חשובים לו, מומלץ מאד לחשוב על העלות המטורפת של חוק הפקדון לכלל הציבור בארץ.

בתמונה סתם גבעה בנגב בשבת בבוקר, לכל מי שאומר שלא מוצאים בקבוקים בטבע.

ואני דווקא רוצה לדבר על משרד הבריאות כנציגם של המחוקק לצורך העניין.

כבר העלתי את הנושא באחד הדיונים ואני שוב מדגישה את החלמאות.

כשאני באה לבקש אישורים ממשרד הבריאות למוצרים שלי מערימים עלי קשיים בלי סוף.

עם זאת חלק מהאידיאולוגיה שלי היא לחסוך לאדם ולסביבה מוצר שב 100% ודאות מעלה אתה התחלואה בסרטן אצל בני אדם ומזהם רציני לסביבה (כלורידים).

ככל שהתחלואה בסרטן עולה כך המדינה משלמת יותר (השתתפות בטיפולים, סל תרופות וכו').

אני לא מרימה ידיים, אבל עומדת בהשתהות כל פעם מחדש נוכח החלמאות במדינה הזו....

איתמר,

הביקורת שכתבתי בעבר כוונה בעיקר כנגד הרשות המבצעת שאינה מקדמת מספיק ומעודדת רגולציה סביבתית.  בשבוע הבא נראה כולנו דוגמא מוחשית.  הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל תפרסם, סוף כל סוף, את התעריפים והתנאים לרכישת חשמל מיצרנים פרטיים.  התחושה שלי שהתעריפים והתנאים לא יהיו ממש אטרקטיביים ומעודדים.

מכל מקום לעניין ההיתממות . . .

למה אתה מתפלא שחברות יעשו הכול על מנת לטרפד חקיקה שתרע את מצב עסקיהם.  על-פי החוק הישראלי, הדירקטורים והמנהלים בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות חבים חובת נאמנות לחברה בלבד.  הציבור והסביבה הינם בעדיפות שנייה (אם בכלל).   לכן, אין פלא שאותן חברות יעשו הכול על מנת למלא את חובתם ותפקידם על פי החוק.

אותי זה מפתיע ומצער בעיקר כשמדובר בחברות ממשלתיות.  הדירקטורים הממונים שם הינם עובדי מדינה או אנשי ציבור שלכאורה צריכה להיות להם גם ראיה ציבורית רחבה.  אך מה לעשות - החוק מחייב אותם לנאמנות לחברה בלבד.

הפתרון הוא בחקיקה או בהנחיות של רשות החברות הממשלתיות.

יהודה