קודם כל אני מתנצל. החיים, החגים, תקלות ביוזר ועבודה רבה מנעו ממני פעילות מאסיבית. עם זאת, לאט לאט הקהילה הזו מקבלת נוכחות די מאסיבית של חבר'ה שמבינים בעניינים האלו ואני בטוח שלרבים מהם עמדות, אפילו די שונות משלי.
אני אנסה בקצרה. הכלל הוא שמי שמבצע פעולה מסויימת או נוטל חלק בעוולה מסויימת אחראי לה.
לכן, כלל הבסיס הוא שגם אתרי תוכן גולשים למיניהם (הווב 2) אחראים לתוכן המפורט בהם. רק שהמשפט האמריקאי (עליו מרביתנו מסתמכים בהעדר פסיקה ישראלית) הבין שהדבר אינו ריאלי, ואט אט החלו מקימים פטורים ל"ספקי שירות מקוון". פטורים אלו נעים מפטור מלא בתחומים כמו לשון הרע ועד לפטור בכפוף לעמידה בדרישות מסויימות (כמו בתחום לשון הרע על פי חוק המילניום הדיגיטלי - DMCA).
דוגמאות לפסיקה יש הרבה, אבל אביא רק כמה עיקריות.
דוגמא ותיקה היא Zeran v. America Online מ-1997 בה הבהיר בית המשפט שהמחוקק האמריקאי התכוון להגן על ספקי שירות בפני תביעות על תוכן גולשים בלשון הרע מכוח סעיף 230 המפורסם.
כך גם ב-2002 נקבע ב-Gentry v. eBay באנאלוגיה שאיביי אינה אחראית לפגמים במוצרים שנמכרו דרכה, בעצם תוך הבנה שהמוצרים הם "תוכן צד שלישי".
לאחרונה, במרץ השנה, ניתנה החלטה בעניין "פרפקט 10" (שירות פורנוגרפי שאחראי לכמה החלטות בעלות משמעות בפסיקה האינטרנטית), בה בית המשפט בעצם מנסה להבהיר שבעל הזכויות (שם דובר בזכויות יוצרים) "צריך לעשות קצת עבודת בדיקה בעצמו" ואינו יכול להטיל את האחריות לחיפוש ומציאה על ספק השירות. מנגד, אם עמד בעל הזכויות בתנאי החוק, חובת הספק להסיר את התוכן.
בארץ היתה פסיקה מסויימת בנושא זה, גם כאן בעיקר בתחומי זכויות יוצרים ולשון הרע.
במקרה שלא היתן בו פסק דין בו אני ייצגתי, נתבע אתר שיתוף קבצים על ידי חברות מדיה בעקבות פ"ד נאפסטר על מתן קישורים לקבצי אימיול מפרים, כך נטען. בצו במעמד צו אחד נסגר האתר לגמרי, ולאחר תגובה שהגשתי (תוכל לקרוא על כך קצת באתר שלי שעוסק בדיני אינטרנט, קניין רוחני וזכויות יוצרים)- נפתח האתר ונחתם הסכם פשרה המאפשר לו לפעול כרגיל אך מחייב אותו להסיר כל תוכן אסור אם יקבל הודעה עליו, כל עוד התוכן הוא תוכן שלמבקשות היו זכויות בו ולא סגירה כללית של האתר. כיום האתר די פעיל ואקטיבי.
החלטות משפטיות ישראליות בתחום זכויות היוצרים ולמעשה גם בתחום לשון הרע, נראות כאילו הולכות באותה דרך, שנעה בין הגנה מוחלטת לאתר המארח לבין הגנה תלויה בהסרה.
כלומר, ספקי שירות אינם יכולים "להתנער" מאחריות, אבל המחוקק ו/או בתי המשפט מבינים את המשמעות ולאט לאט מגינים עליהם אם פעלו באורח הגיוני וסביר.
מקווה שעזרתי. דעות אחרות?
הוספת תגובה על "יוטיוב"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה