הבוקר התראיינתי בתוכנית הרדיו של קרן נויבך ברשת ב' בעקבות החלטת האוצר להתנגד לצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בין המעסיקים לעובדי חברות הניקיון.

יחד איתי השתתפו בשיחה עו"ד יובל בשן, ממייסדי עמותת "ידיד" ועו"ד שי תקן היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.

"נראה לי תמוה, נראה לי לא ברור. אני לא מבין לאן הם רוצים להוביל את האזרח הקטן במדינה הקטנה שלנו", אמרתי לנויבך.  "הבעיה היא לא אצל המעסיקים, אלא אצל משרד האוצר וראש הממשלה. אני פונה אליכם: במקום להתברבר – בואו ותעשו מהלך".

כזכור, באוגוסט 2009 הובלנו לתהליך של שינוי פני ענף הניקיון במשק הישראלי יחד עם יו"ר ההסתדרות מר עופר עיני. הסכם קיבוצי זה, אשר אמור להיות מורחב לכלל העוסקים בענף, קובע לראשונה פרמטרים חדשים לפעילות חברות הניקיון ולתקן עוולות של שנים בהן נפגעו זכויות העובדים. ההחלטה המרכזית הייתה העלאת שכר המינימום ב- 20 אחוז.

לצערנו האוצר הציב את התנגדותו להסכם. מה שהפריע לאוצר היא תוספת שכר של 4.20 ש"ח. במקום לפעול לקידום וחיזוק שכבות החלשות אנחנו רואים אותם נלחמים בהם, ומעדיפים לקדם את שכרם של מנהלי הבנקים.

האם למי מהגולשים כאן יש רעיון באשר לסיבה הגיונית להתנגדות האוצר? אשמח לשמוע, שכן יהיה קשה מאוד להסביר לאותם עובדי ניקיון מדוע הם אינם יכולים להתפרנס בכבוד.

(לחצו להאזנה לראיון המלא: דרור אטרי)