רוטווילר, פודל או זרזיר מותניים רוסי. אין בעולם כלב שאין לו שפם. זה לא רק שפם. סביב ראשו של הכלב קיימת רשת שלמה של שיער זיפי, ארוך וקשה, שיער שהוא אינו חלק מהפרווה אלא חלק ממערכת החושים. מלבד השפם ניתן לספור על ראש הכלב חמש נקודות חישה ברורות שהן מרכזי עצבים שמהם צומח השיער המיוחד. שתיים ליד האוזן השמאלית, שתיים ליד הימנית ואחת למטה, מתחת לסנטר. בנוסף, מעל לכל עין יש מרכז חישה קטן נוסף כך שבסך הכל הגענו לשבעה מרכזי חישה. כל אחד יכול לספור.

מי שחשב שההסבר הזה נכון רק לכלבים טעה. ראשם של החתולים מעוטר במרכזי חישה מפוארים עוד יותר ומתוכם צומח בדיוק אותו שיער. (לבן) 

יתרונם של החיות עלינו אינו דוקא ביכולת לחוש ריחות אלא ראשית ביכולתם לחוש את כיוון מקור הריח. זה לא האף, זה השפם!! 

לכל החיות יש ורק  אנחנו בלי שפם של ממש או מרכזי חישה כלשהם על הפנים, מריחים אבל כמו טמבלים, לא יודעים מאיזה צד הריח מגיע.

לחוש את כיוון מקור הריח. 

להחזיק ככה קשישה קשת יום במתח יומיים יש בזה משום אכזריות.

אבל אהבתי את הפוסט.

ילה עכשיו פוסט חדש עם חידות אחרות.

מצטער, "לחוש את כיוון הרוח" אינה שווה יותר מ"כמעט מניח את הדעת בקושי".

אומנם זה ניחוש שמרמז על אוויר וזו הסיבה שאינו "נכשל" אולם מעבר לכך הוא מטעה. ראשית, לא הרוח היא האוביקט אלא הריח אבל העיקר, החיות מסוגלות לחוש בריח גם כשהרוח נגדם וכמו כן לחוש בכיוון ריח גם בחדר אטום ללא שום רוח. כשיחוש את הריח ידע את כיוונו. 

מדובר ברגישות שקשה לנו לדמיין. בשביל לחוש את כיוון הרוח אין צורך במערכת כזו. השערה הזקופה בנויה ללא עצב בתוכה, אך מערבולות אוויר קטנטנות שאינן ראויות להיקרא "רוח" גורמות לשערה לתנועה מזערית ולמרכזי החישה המעוצבבים בצפיפות לגירוי. החשבון של הכיוון נעשה במהירות עצומה. באותה רגישות שבה החיה חשה את קיום הריח היא גם חשה את כיוונו. ללא היכולת לחוש כיוון, ערכה ההישרדותי של היכולת לחוש ריחות פחות לאין שיעור.

זה הפטנט, סנסור רגיש ומתוכו שערה ארוכה ארוכה.  סנסורים סביב הראש כולו.

היכולת לרחרח את האויר היא אומנם חוש ריח אולם ללא שפם ו/או מרכזי חישה אחרים, חסר החוש משמעות של ממש. איזה תועלת הייתה ביכולת לשמוע, למשל, אם הייתה קיימת ללא שום מושג על כיוון הצליל?  

השאלה היחידה שעוד נותרה פה היא שאלת הספק. הספק שלכם. ידוע לי שהגילוי חדש לכם וידוע שלא הייתה לכם שום דעה מאורגנת בעניין.

השאלה היא מה אני צריך להבין מתגובותיכם הסוערות? שזה לא מעניין, שהשתכנעתם, שחתמתם ב"אולי", שיש לכם פיתרון אחר לשאלת השפם, שאתם רוצים לדבר רק על חיות אומללות, מה להבין?

שהאנשים בפורום עדיין בהלם ולא העלו בדעתם כיווני רוח (-: