הי מאיה,

יוצא לי לקרוא לעיתים קורות חיים ואני מסכים עם מרבית האבחנות, פרט לנושא האנגלית.

לדעתי בתחום ההייטק, ולא רק בחברות שעובדות עם חו"ל קורות חיים באנגלית הם רלוונטיים, בעיקר אם הושקע בכתיבתם מאמץ המביא אותם לרמה של קורות חיים בעברית ואף מעבר.

ועוד הערה קטנה - לפעמים חברות ההשמה משבשות לחלוטין את קובץ הקורות חיים שהן מפיצות הלאה. יצא לי לראות גם את קורות החיים שלי עוברים חיתוכים ופורמט שונים, וגם ראיתי קורות חיים של מועמדים לעבודה שהמועמדים התקשו להכיר.

גנאדי

מניסיוני האישי, ויותר מפעם אחת

לרוב הבנות בחברות הגיוס וההשמה אין מושג ירוק מה כתוב בקורות חיים שמגיעים אליהם.

הראיון הטלפוני נשמע כמו גיבוב של שאלות שנקראות מהדף וכשאני שואל "למה הכוונה?" אני שומע צחקוק מגחך או פשוט גמגום.

לכן כשהן מעבירות את הקו"ח הלאה אחרי עריכה, יוצא מזה סלטה מדבוחה.

קורות חיים כתובים בצורה פנטסטית ומתורגמים לאנגלית מקצועית זה נהדר, אבל אין לזה כל משמעות אם בלב תהליך הגיוס וההשמה יושבים אנשים בלי מושג אמיתי "מה כתוב שם" ו"מה זה אומר", המדיניות של רוב החברות היא 'לא מראיינים פנים מול פנים' שזה שיא ההחמצה ומעיד על חוסר ההבנה של תפקידן בשוק הגיוס וההשמה מה שהופך את שוק חיפוש העבודה בהייטק לשוק עבדים.

הדרך היחידה והטובה באמת היא להגיע ישירות למנהל המגייס, ורובנו כמנהלים מגייסים, מעדיפים חבר מביא חבר ויודעים מה חשוב באמת - פגישה פנים מול פנים.

המלצה:

תשמרו על קשר עם כל החברים בכל העבודות בכל דרך קיימת כי הם המקור האמיתי שלכם לחיפוש ומציאת העבודה הבאה.