ההנפקה המוצלחת של בטר פלייס מחזירה אותנו לבחון את פרויקט המכונית החשמלית של שי אגסי .
מומחים לאורבניזציה אומרים כי השרות הכולל מהפעלת מכונית חשמלית, כמו זו שמציע שי אגסי, עלול להיות יקר יותר וירוק פחות , למרות הוזלת תפעול המכונית, בגלל עלייה בעומס היתר בכניסה לערים, מקומות החניה המוגבלים והיקרים וקשיי הניידות המתגברים .
ג'ימי לרנר הארכיטקט היהודי ששירת כראש עיריית קוריטיבה בברזיל עשה את הלא יאומן. ב 1974 השתמשו רק 25000 תושבים בתחבורה ציבורית ליום לעומת 2.4 מיליון ליום בשנת 2008 ,כ 85% מתושבי העיר. באותה תקופה ירד מספר המכוניות בעיר בשליש למרות שמספר התושבים שולש.
לרנר משמש היום כיועץ לערים הגדולות בעולם כמו לוס אנג'לס , ניו יורק ועוד...
לרנר מקבל תעודת הוקרה ממשלת קליפורניה
לרנר אומר כי העיר היא הפתרון ולא הבעיה, כפי שממשלות רבות חושבות. המטלות החשובות של ראש העיר הן:
- הקטנת מספר המכוניות הנכנסות ונוסעות בעיר.
- מיחזור פסולת.
- קירוב מקום העבודה למקום המגורים.
לבעיות עירוניות יש למצא פתרונות ולישמם במהירות אחרת הנזקים גדולים והאוכלוסיה סובלת. אין בעיה עם הכבישים העירוניים , הבעיה היא במספר הרב של רכבים פרטיים המפריעים לתנועה, אומר לרנר.
ולרנר מוסיף: בעיר צריכים מכונית חשמלית קטנה שמסיעה עד שני נוסעים ומופעלת כשרות, כפי שעיריית פאריז עושה בפרויקט השאלת האופניים.
פרופסור וויליאם מיטשל מ MIT ומרכז קבוצת המחקר בנושא "העיר החכמה" אומר: המכונית החשמלית יכולה להיות זולה יותר בתפעול אך מה שחשוב זה עלות השרות הכולל, הלוקח בחשבון גם את פקקי התנועה , עלויות החניה , הנידות וגורמים נוספים. והפרופסור מיטשל מוסיף: עלות השרות הכולל של המכונית החשמלית יהיה גבוהה יותר.
אז למה ממשלת ישראל וראשי ערים מתלהבים כל כך מהמכונית החשמלית כפי שמתאר אותה שי אגסי? כי כנראה יותר נוח להסתופף בצל טיקונים ובעלי חזון, מאשר לפתור באופן יסודי את בעיות התחבורה הציבורית במדינת ישראל.
על קברניטי המשק וראשי הערים לתת פתרונות לתחבורה ציבורית לכל, לפני שהם מכניסים את בטר פלייס לתוך ערינו ועלולים לשעבד את תושבי הערים למונופול חדש.
הוספת תגובה על "בטר פלייס של שי אגסי עלול להיות מקום מעצבן ויקר"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה