לאחרונה נתקלתי בפרסומים בתקשורת הישראלית לפיהם ממשלת טורקיה, באמצעות משרד החוץ הטורקי, מעוניינת לשכור שירותים של משרד יחסי ציבור בישראל, במטרה לקדם את נושא התרבות והתיירות עם ישראל ובעצם לקדם את תדמיתה של טורקיה בעיני הישראלים.
האם מדובר בתופעת זאב בעור כבש?
אין ספק שבימים כתיקונם, השכרת שירותיהם הטובים של משרדי פרסום ומשרדי יחסי ציבור מקומיים על ידי מדינות זרות הם דבר שבשגרה ואפילו עניין לגיטימי. אך אלו אינם ימים רגילים, אלה ימים מכריעים ביחסי ישראל טורקיה, כאשר האחרונה פוזלת פזילה עיקשת לעבר העולם הערבי ועושה זאת חדשות לבקרים על ידי השמצת מדינת ישראל במדיה ברטוריקה נחותה ואלימה ובצורה שכבר מזמן חצתה את הקו האדום ואת הפוליטיקלי קורקט.
ראש ממשלת טורקיה רג'יפ טייפ ארדואן לא חוסך בביקורת כדי לתקוף ולהשמיץ את ישראל. בעיניו ישראל גונבת מים מהלבנונים, משתמשת בפצצות זרחן כנגד הפלשתינאים, כנשק להשמדה המונית. לטענתו ישראל עלולה לפגוע בשכנותיה כמדינה מסוכנת וגרעינית. והוא לא בוחל לפגוע בשמעון פרס ולהשחיר את פנייה של ישראל בכל הזדמנות.
הבוקר פרסם עיתון 'הארץ' בכותרת הראשית (ברק רביד) כי משרד החוץ הפיק לאחרונה דו"ח בנושא יחסי ישראל טורקיה שבו נכתב בין השאר כי השפלת השגריר הטורקי העבירה את המסר כי "טורקיה חצתה את הקווים האדומים ביחסה לישראל".
ארדואן כנראה לא מוצא את הקשר בין הצגת חיילי צה"ל כרוצחי תינוקות בטלוויזיה הטורקית, לבין הרעיון שהם מוזמנים לרחוץ בבריכות בתי המלון שלו שבוע לאחר סיום שירות המילואים שלהם. קשה לי להבין מדוע טורקיה מבקשת לקדם את התיירות הישראלית אצלה כשראש הממשלה שלה מתעקש להציג את ישראל כפושעת מלחמה ומחרחרת ריב. באותה הנשימה יש לשאול האם קיים כאן ניסיון סמוי להעביר את המסרים האנטי ישראלים של ממשלת טורקיה ולהתחיל לפמפם אותם לציבור הישראלי? האם קיימת כאן כוונה, בתום לב, לקידום התיירות הישראלית בטורקיה אלא הלכה למעשה, לקיים קמפיין יחסי ציבור המבוסס על הרגעת הישראלים באשר להתקרבות הטורקית לעולם המוסלמי - קיצוני ולאיראן בראשה.
השאלה המרכזית שעולה מתוך הניסיון הטורקי לעודד תיירות ישראלית בטורקיה היא שאלת האתיקה. האם משרד יחסי ציבור ישראלי, בכלל, מסוגל לקדם את המוצר הטורקי שעה שאלו מכפישים בלשון גסה את המדינה, הלאום והערכים שלנו? האם בכלל קיימים סיכויי הצלחה לקמפיין מסוג כזה, שעה שרבבות ישראלים מצביעים ברגליים ומענישים את הטורקים בהדרת רגליהם מאדמת טורקיה - זו הודתה בירידה משמעותית בהכנסות התיירות וברור שמדובר במהלך מכאיב, אבל היא יכולה לבוא בטענות רק לעצמה.
שאלת האתיקה העולה מהניסיון הטורקי רחבה הרבה יותר. בואו נניח שהרשות הפלסטינית תבקש לשכור משרד יחסי ציבור ישראלי לקידום הרעיון - 'ירושלים כבירתו הבלעדית של העם הפלסטיני'. בואו נניח שלצורך העניין משרד יחסי הציבור הישראלי יידרש להפיץ את הרעיון בתקשורת הישראלית בניסיון לעודד הנעה לפעולה בעניין. בהיעדר כללים אתיים ברורים ובדיוק על אותו משקל, יוכלו האיראנים לשכור את שירותיו של משרד יחסי ציבור ישראלי שיקרא להסרת החרם מעליהם וינסה לגייס תמיכה ציבורית - ישראלית רחבה.
איזה סיכוי יש לקמפיין מסוג כזה, היא שאלה אחת. מנגד, האם מדובר בקמפיין שיש בו כדי להוות ניגוד אינטרסים חריף עד כדי כך שהאתיקה המקצועית נפגעת?
בתאריך ה - 20.1.10 כתבה איילה צורף בדה מארקר כי שבעה משרדי יחסי ציבור ישראליים נגשו למכרז הטורקי. שאלות רבות עמדו לנגד עיני, חלק גדול מהן, שאלות אתיות, מוסריות, לאומניות ומקצועיות.
או אז, הבנתי שאני, כמשרד יחסי ציבור ישראלי, ובמצב הנוכחי, לא אוכל לשמש כפה, למי שפיו וליבו - אינם שווים.
www.ronenhillel.co.il 
הוספת תגובה על "יחסי ציבור לטורקיה? יחסי ציבור לאיראן!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה