פצעי לחץ הם תופעה נפוצה ולא נעימה הנגרמת עקב לחץ מתמשך על חלק בעור. פצעי הלחץ מתפתחים כאשר אדם נמצא בתנוחת ישיבה או שכבה לזמן ממושך, כשהעצם נלחצת אל העור בכוח. כאשר אנו יושבים או שוכבים ממושכות עולה בנו הצורך להחליף תנוחה באופן טבעי, וכך להקל על הלחץ באזור מסוים, אך הדבר כמובן קשה ביותר או בלתי אפשרי למי שמרותק לכיסא או למיטה עקב שיתוק או מחלה (ולכן רוב פצעי הלחץ מופיעים בחלקו התחתון של הגוף, מהגב התחתון ועד לרגליים).

הפצעים הפתוחים הנוצרים כתוצאה מכך לעתים קשים לריפוי, בייחוד ככל שעולה גילו של האדם, או שהוא חולה במחלות נוספות.

מובן שחולים סיעודיים הם הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיווצרות פצעי לחץ וככזו זקוקה לתשומת לב מיוחדת בנושא.

פצעי לחץ יכולים להיגרם גם תוך שעתיים בלבד, וכדי למנוע את היווצרותם יש לשנות את תנוחתו של האדם באופן תדיר וגם להשתמש בעזרים מיוחדים המפחיתים מהלחץ על העור.

 

עוד מידע על פצעי לחץ

 

פצעי הלחץ הנפוצים ביותר מתרכזים כאמור באזור הגוף התחתון ובמיוחד בישבן.

זוהי בעיה מוכרת שאיתה מתמודדים רופאים ואנשי סיעוד בכל העולם. מוערך שבין 15 עד 20 אחוזים מהאנשים המאושפזים בבתי חולים סובלים מפצעי לחץ, ומכיוון שריפויים יכול להיות איטי מאוד, מתרכזים מאמצי רופאים במניעתם.

העצם הלוחצת על האזור בעור שנתון ללחץ גורמת לחוסר באספקת חמצן לרקמת האיבר ולתחילתו של נמק. רקמת השריר היא זו שנפגעת ראשונה, ולא תמיד היא נראית ברגע היווצרותה. במקרה שהנמק מתפתח ייתכן ששינוי תנוחה אף יביא להחמרה של פצע הלחץ במקום להטבה, מסיבות שעדיין לא ידועות עדיין לגמרי למדע. לכן יש חשיבות עליונה למניעת היווצרותו של פצע לחץ.

פצעי לחץ מתחלקים לארבע דרגות חומרה, הנמדדות לפי הנזק שנגרם לרקמה, והם נעים מפגיעה קלה שבה העור חם ובהיר (עקב ההפרעה בזרימת הדם באזור), דרך הופעת פצעים פתוחים במקום הפגיעה ועד לפצעים עמוקים החושפים עצמות, שרירים או גידים.

במקרים של התפתחות פצעי לחץ נדרשים אנשי המקצוע לטפל בזיהום ובנמק שנוצרו, וכיום מצליחים לעשות זאת גם ללא התערבות כירורגית. על מנת למנוע את היווצרותם של הפצעים יש להזיז או להפוך את החולה אחת לשעתיים לפחות. כאמור, כיוון שהיום כבר עומדים על החשיבות שבמניעת פצעי לחץ, פותחו אביזרים ייעודיים המאפשרים הפחתה ופיזור של הלחץ על גופו של החולה. 

 

מזרנים

הנה עוד מאמר שמצאתי בנושא

פצעי לחץ