שלום ,

בשבוע הבא אני מרצה בענין מיקור חוץ (OUTSOURCING)  של יזמים וחברות קטנות ובינוניות (SMB) בתחום האינטרנט , למדינות בהם עלות הפיתוח נמוכה יוצר.
אני מעלה בהרצאה את האפשרויות העומדות בפני היזם/החברה , העלויות ובעיקר יתרונות וחסרונות בכל אחד מהצעדים האפשריים.

אחד הדיונים העיקריים והמעניינים אותם אני בדרך כלל מעלה הם החשש והקשיים של חברות לעשות זאת , אל מול היתרון הכלכלי העצום. הנושא עוד קריטי ומענין יותר בהרצאות בהם משתתפים יזמים או חברות מתחילות בהן לכל שקל משמעות קיומית.
 

הפעם החלטתי לעשות קצת סדר לפני ההרצאה ולנסות ולמפות את כל היתרונות והחסרונות בעניין. אני מעלה כאן כמה וכמה נקודות לחיוב ולשלילה  ואשמח לשמוע עוד מהאנשים שחיים את זה:

יתרונות:
חסכון של עד 80% בעלויות כ"א.

כופה ניהול תקיןולא ריכוזי.

מחייב את היזם/החברה לתכנון קפדני לפני פיתוח.

חסכון עלויות משמעותי בקניית תוכן/ בקרת תוכן.

ניוד ודינמיות הכח (הרחבה או צימצום מיידי).

הגדרת תפקידים ברורה ויעילה.

חסרונות:

אי אפשר להשוויץ בהרבה עובדים במשרד.

דורש תכנון קפדני (אנחנו ישראלים ... מי צריך DR?).

דורש פיקוח מתמיד (ומה עם עובדים במשרד, לא צריכים פיקוח? ).

בעיות תקשורת והסברה (שימוש בפתרונות טכנולוגים לשליטה וניהול).

אשמח לנוספים.

אמנון ש.

http://www.vindia.co.il/html/demo.htm

www.vindia.co.il

אין ספק שהוצאת רכיבים כל כך חשובים בהתפתחות עסקית מהווה חשש גדול למנהלים , בנוסף חוויות העבר עם OUTSURCING מעבר לים לעיתים מרתיעות בפני יציאה למהלך כה מרכב.
חברת Vindia הוקמה על מנת לגשר על הפער ולסייע לחברות לעבור תהליך זה ביעילות , מהירות ובצורה האמינה והטובה ביותר.

קיום פונקציות ייעודיות רבות כל כך תחת מטריה עסקית אחת מעניקה ללקוחותינו רשת ביטחון ענפה , אמינות גבוהה וזמינות מיידית לכל בעיה. בנוסף, היכולת לשיפור תמידי , עקומת למידה ומימוש הפוטנציאל הגלום בכ"א אדם מעבר לים בצורה הטובה ביותר.

אחד היתרונות הבולטים של חברת Vindia הוא ביכולת להציע ללקוחותיה אחריות ובטחון מלא לכשירות העובדים , אמינותם , שמירת הידע והתחיבות מלאה לרמות אבטחת מידע מהגבוהות בתחום.

חברת Vindia כחברה בע"מ ישראלית ו PVT הודית מחייבת אותנו לרמות ניהול וסטנדרט גבוהים , להנהלת כוח אדם מאורגנת , לשדרת ניהול המובנית היטב , לאמינות עובדים גבוהה וזמניות מנהלי הלקוחות במדינות מערביות ובשפת הלקוח.

היתרונות והחסרונות נכונים אבל יש יתרונות וחסרונות שמאפילים על השאר. 

היתרון המרכזי הינו בתקציב נמוך יותר.

חצי יתרון - תכנון מדוקדק. תכנון מפורט לא נעשה על ידי רבים וללא תכנון מפורט מאוד פרויקטים במיקור חוץ לא יצליחו. למה יתרון? כי מכריח את היזמים לחשוב לעומק. למה חסרון? כי אי אפשר לסמוך על הצוות הזר שידע להשלים את החוסרים התכנון לבד לא משנה כמה הם טריויאלים.

חיסרון מרכזי - דרוש פיקוח מתמיד/הדוק/עקבי כי הרמה בד"כ אינו גבוהה. קשה להאמין כמה החסרון הזה משמעותי. אני מניח שעוצמתו נובעת מהבדלי התרבויות בין הישראלים להודים/רוסים או כל תרבות אחרת. למי שלא יצא לפתח במיקור חוץ אני יכול לתאר את החוויה כעבודה מרחוק עם רובוטים - אם לא תגיד לו מה אתה רוצה ברמה של 100% אין לדעת מה תקבל :) לא מתאים לכל מנהל או יזם :).

איך מתמודדים עם החסרונות? - צוות טכנולוגי חזק בארץ - צוות שיודע בדיוק מה הוא רוצה איך ולמה ולא להשאיר החלטות בידי הצוות הזר. מנהל פרויקט טוב אשר ידגום את ההתקדמות בתדירות גבוהה. לדעת איזה פרויקטים/מודולים במערכת מתאימים לצוות זר ואילו לא. 

חסרונות נוספים:

- לא ציוני

-  לא כל משקיע יסכים לצוות פיתוח בחו"ל בגלל שאין שליטה על כל עובדי החברה

 ניר, ניתוח מרשים ובהחלט קולע לבעיות מוכרות. הבעיות הן לרוב לא הבעיה האמיתית אלא מציאת הפתרון ההולם והכלכלי ביותר.

תכנון מדוקדק - המונח תיכנון הוא מעט בעייתי. כאשר מהנדס בנין מציע תוכנית , יש הגדרות ברורות לבניה , תיכנון והנדסה. כמובן שזה מבוסס על הסטורית רבת שנים של בניה ותיכנון.

בעולם התיכנות והאינטרנט בפרט המילה תכנון היא אמורפית ובערך בת 10 שנים בלבד.

הדרישה הראשונית של הגדרות כמו coding convention  או DR מושלם לא תמיד ברורות לצד המפתח והאמת שלרוב גם לצד היוזם.

אחת הבעיות שאיתרנו במיקור חוץ למדינות זולות הוא לרוב הרצון של צד אחד לספק את הלקוח ולקבל את הכסף ושל הצד השני לגמור ולרוץ לספר לחבר'ה. גישתנו היא שהבעיה לא תמונה רק בצד המפתח אלא נטועה עמוק בתרבות של יזמים וחברות הפונות למיקור חוץ.

לכן , את הנקודה הזאת הייתי מפיל דווקא לפיתחם של היזמים. כמובן , מי עומד בצד השני , מה האחריות הניתנת , מה המבנה החוזי ,איך מתנהל הביצוע , דוחות מעקב ובקרת איכות הם מרכיבים לא פחות חשובים.

חיסרון מרכזי - דרוש פיקוח מתמיד/הדוק/עקבי..... האם המתכנת שנמצא משרד לידנו לא דורש פיקוח מתמיד ? האם הוא כל כך עצמאי ? או .... האם קל לנו יותר לשנות את דעתנו איתו ? האם אנחנו יכולים לפתור בעיות באופן מהיר ושטחי יותר עם המתכנת במשרד ליד?
מיקור חוץ נכון מחייב את ראש הצוות , היזם או המוביל לתיכנון קפדני ואיתור קונפליקטים רעיוניים או טכנולוגים מבעוד מועד. כן , זה עושה חיים קשים ליזם אבל זולים ויעילים יותר.

איך מתמודדים עם החסרונות? - צוות טכנולוגי חזק בארץ ... אני מסכים ויתרה מזה , יש לנו לקוח שמעסיק 40 מתכנתים וכותבי תוכן למיזם ענק בחול. ה 40 הללו מועסקים על ידינו במזרח אבל במקביל מעסיק היזם שני מפקחים ישראלים אשר עוקבים כל העת "שהרכב" נמצא בנתיב הנכון ולא להיזכר לתקן את ההגה כשהאוטו כבר הפוך בתעלה.  

חסרונות נוספים:

- לא ציוני .... נקודה טובה אבל מתי לאחרונה הצלחת למצוא כותב תוכן שיהיה מוכן לעבוד 9 שעות ביום 6 ימים בשבוע ולומר לך תודה בסוף החודש בלי לבקש שישדרגו לו את האוטו.

-  לא כל משקיע יסכים לצוות פיתוח בחו"ל בגלל שאין שליטה על כל עובדי החברה .... אני חושב שכאן היתרון המרכזי בלעבוד עם חברות שנותנות אחריות ישראלית (www.vindia.co.il)

תכנון - אני מסכים לחלוטין. קל לא להשקיע בתכנון ולשנות מאפינים תוך כדי תנועה (תמיד יהיו שינויים כי זמן עובר, נופלים אסימונים, לומדים יותר...). אני לא מאמין שאפשר לעשות איפיון שהוא 100% , אפילו לנקודת זמן מסוימת. לדעתי ישראלי ממוצע ידע לגשר יותר טוב מזרים על "חורים" בתכנון.

דרוש פיקוח - גם מסכים. ההדגש שלי הוא על רמת הפיקוח וסוג היזם. רמת הפיקוח יותר גבוהה (לדעתי) בלי קשר לתרבות הארגונית ודרך העברת האינפורמציה. סוג יזם - אם יזם מנוסה דרך מיקור החוץ תהיה אפשרית אם הוא יתן "הנחות" לדרך הפיתוח והאופרציה. אם יזם מתחיל יהיה לו מאוד קשה להתמודד עם פיתוח שנעשה ממרחק כי בגלל חוסר נסיונו הוא לומד תוך כדי תהליך ומתכנת קרוב יקל על תהליך הלמידה.

מסכים שליזם מתחיל עם תקציב מוגבל מיקור חוץ יכול להיות make or break מכיוון שאין לו הרבה אפשרויות אחרות - מגבלות תקציב, מגבלות ידע בפיתוח, אין מספיק guru's בצוות כאשר לצוות חוץ יכול להיות מומחה DB או security שצוות החוץ יכול להתיעץ בו וכו.. (אפשר להשתמש בדוגמא האחרונה כיתרון :) )

הדוגמא למנהלי מוצר/מנהלי פרויקטים בארץ היא טובה ואני בטוח שהיא עוזרת.

ציונות - רשמתי בשביל הציונות... קשה למצא ציונות בעסקים :) במיוחד ביוזמות עם תקציב מוגבל.

משקיעים - הכוונה שלי היתה ברמה של ניהול סיכונים בארגון. ללא ספק אחריות ישראלית עוזרת.

בתור אחד שהתנסה במיקור חוץ מכל מיני תחומים אני חושב שזה יכול לעזור להרבה יזמים קטנים ומתחילים. צריך רק לזכור כי outsourcing לא כל כך קל ו"מתמטי" מבחינת היתרונות והחסרונות ודרך לא קלה ליזם מתחיל. 

הי אמנון,

קודם כל בהצלחה עם העסק שלך. הייתי שותף בעברי לעסק דומה ואני מאמין בפוטנציאל.

מנסיוני, זה לא מתאים לכל עסק או יזם בארץ מעבר לשיקולים אותם אתה העלת יש עוד שיקולים נוספים. כהכללה גסה, offshore outsourcing מתאים לפרויקטים בהם יש הגדרה ברורה של תכולת העבודה, בגרות יחסית של הגוף המזמין ודגש על עבודת תיכנות ברורה ולא על פיתוח חדשני או מציאת פתרונות יצירתיים.

לגבי העלות, יש חסכון, אך הוא לא בסדרי גודל. מנסיוני, ויכול להיות שבעשור שעבר מאז דברים השתנו באופן מהותי (לא נראה לי), החסכון הוא בסדר גודל של 20-30% לגבי עלויות הפיתוח ומצד שני יש עלות מעט יותר גבוהה בנושאים אחרים.

כמה זמן אתם פעילים בשוק? 

הי אורן.

בהחלט הפתרון המוכר בשוק מתאים בדר"כ לאותם מקרים בהם הצורך ברור וידוע מראש , ניתן לאפיון ובכלל שהאירגון בנוי ומוכן לאפיין את המוצר. מנסיוני , מעט מאוד ארגונים בארץ מקפידים באמת על הליך פיתוח ויזום מסודר ועל כן אותם כשלים שהעלית אפשריים.

הפתרון אותו מצאנו אנחנו לנכון היא לספק ללקוח את מיטב כח האדם , מיטב התנאים ומסגרת סטנדרטים מקצועים אליהם כפוף העובד. לדוגמא:
-שדרת ניהול בכירה .
-מערך מקצועי של סטנדרטים לפיתוח, דרישות ו appluication life cycle.

-תשתית איכותית וציוד מתאים. 
-מערכות ניהול לתיעוד ושימור ידע.
-לוחות זמנים בסטנדרטים מערבים.
-מערכת תגמול ועונש לעובדים.
-ליווי צמוד של הלקוח עם איש צוות ישראלי.

כמו שוודאי כבר הבנת , הרעיון הוא יותר דינאמי , הוא ארוך טווח ובמטרה ליצור עקומת למידה בעלת שיפוע אחיד , תמידי ואין סופי.  אחד הדברים שאנחנו בוחנים בכל לקוח חדש הוא תחילה את התאמת הלקוח למוצר אותו נו מציעים. יותר מפעם אחת מצאתי לנכון "לא לעודד" לקוחות להעזר בנו מתוך ההבנה שהמוצר "גדול עליהם" אם עקב ניהול ריכוזי , מערך דרישות לא אחיד או פשוט חוסר המוכנות האמיתית של הלקוח לעבור שינוי ארגוני כה מרחיק לכת.

הגמישות וההתמדה לאורך זמן ובמחויבות ארוכת טווח אמורה לגישתנו לספק בסופו של יום הפחתת עלויות בכעד 80% ובנית מערך אירגוני לרוחו ודרכו של הלקוח , רק מעבר לים.

לענים העלויות .... השוואה קלה שערכנו  ניתן למצוא ב:
http://www.vindia.co.il/html/it_services2.htm#4

אתה מוזמן להציץ , אבל תוכניתן PHP בהיקף של $1200 או איש תוכן ב $600 ...איך שלא נסתכל על זה ... זו הפחתת עלויות משמעותית.

הסניף ההודי פועל תחת בעלותינו מזה כשנה אך רק מחודש שעבר התקבלה ההחלטה להציע לציבור הלקוחות לקחת חלק ולהנות מהיתרונות העצומים שבזה. כיום כ 70 עובדים הודים מוצמדים ללקוחות ישראלים ונראה כי הפוטנציאל האמיתי מתחיל להתגלות.

אמנון,

יש תרגיל מעניין - אני מזמין אותך לעשות אותו. אם אתה מוכן, על גבי הפורום, אני בטוח שזה יתרום להרבה אנשים ויזמים.

מה, בעצם אתם מוכרים? ז"א, מה הוא אותו דבר שיש לכם ואין לאחרים?

אם נזקק את זה, נוכל להבין מה בעצם הערך המוסף של העסק שלכם. יש לזה משמעות עמוקה בבחירת המודל העסקי.

 בברכה,

- אורן 

אורן , זה טריק לגרום לי לספר על החברה , לכעוס עלי שאני מפרסם כאן מוצר  ולגנוב לי כוכב? :-)  .

אני אתחיל מציטוט מהאתר: 
VINDIA  הינה חברה ייחודית בסביבה הטכנולוגית העולמית המאפשרת לך, המנכ"ל , מנהל הפרויקטים או היזם ליהנות מכוח אדם זול ויעיל מעבר לים ולחסוך את הסיכונים והקשיים המוכרים בעבודה עם צוותי outsourcing.

Vindia היא החברה המערבית היחידה בעולם שמחזיקה בבעלותה ובאחריותה צי כוח אדם בהדו אשר הוכשר והוסמך על ידיה ונועד להיות "מושכר" ללקוחותיה.

החברה הינה PVT הודית בבעלות ישראלית ובעלת שדרת ניהול מלאה בכל אחד מאתריה בעולם. בנוסף , לחברה צוותי ניהול ופיקוח מערבים השוהים במשרדי החברה בישראל ובאתרי החברה האחרים בעולם ומסיעים בליווי צמוד את לקוחותיה בכל מקום ובכל שעה.

לחברה מוקדי פיתוח בהודו ומרכז ניהול בישראל. מבנה זה מאפשר ללקוחותינו ליהנות מאחריות מוגברת , ניהול לוחות זמנים ופתרון בעיות באופי מערבי, אך יחד עם זאת לשמור על מתח עלויות של המזרח הרחוק וכל היתרונות שבכך.

Vindia תעמיד לרשותך צוותי עבודה אשר יוקדשו אך ורק למשימותיך ובניהולך הישיר. אנשינו יפקחו , יסייעו ויפתרו כל בעיה אשר תצוץ בדרך ויהיו לצידך בכל עת בארץ ובעולם.

 קהל יעד: יזמים , חברות תוכנה ואינטרנט , בעלי עסקים קיימים והכל במסגת ה SMB.

המוצר:  צוותי תוכן , פיתוח ,לקוחות , קידום ותוכנה בניהול הלקוח ובליווי שלנו.

יתרונות:

עלויות - חיסכון בעלויות כח אדם של עד 50%.

מיקור חוץ למזרח דרך חברה ישראלית וללא מתווכי ביניים - כשיש בעיה נפגשים בתל אביב , לא בדלהי.

יציבות העובדיםהמיועדים ללקוח והתחיבות לקביעות (תנאים סוציאלים והליכי שימור עובדים)

תהליכי עבודה , סטנדרטים , לוחות זמנים והבנה ישראלית .

אמינות ואחריות של חברה ישראלית והודית במקביל (בע"מ ו PVT).

גמישות , קליטת תהליכים חדשים , פתיחות לישומי כח אדם במסגרות שעדיין לא בוצעו.

גמישות מהפעלת עובד אחד ועד ככל שנידרש ללקוח.

חסרונות:

לא מתאים לכל לקוח.

נידרשת מוכנות והבנה מצד הלקוח שמדובר בתהליך אורך טווח. 

נידרש פיקוח צמוד , ליווי של פרויקטים והקפדה יום יומית "שהרכב נמצא במסלול".

אנו דורשים זמן מינימלי של העסקה.

נידרשים כשלושה שבועות לאיתור נקודתי של כח אדם לצרכי הלקוח (מחלקת כ"א שלנו מונה

כרגע רק שלושה אנשים העוסקים באיתור וגיוס ברחבי הודו יום יום).

אמנון,

במשפט אחד - מה הערך המוסף שלכם בגללו הלקוח יסגור אתכם ולא עם ספק אחר? 

כח אדם בהודו , עלות פיתוח ברופים ולא דולרים
סדנדרטים ומטודולוגיות פיתוח מערביות מוטמעות כבר בצוות.
שיוך כח אדם יעודי ללקוח על ידי חברה ישראלית ולא דילרים מקומיים.
POINT OF CONTACT בישראל ולא בהודו.
כלי בקרה ושליטה על הצוות (מצלמה , ניהול פרויקטים , השתלטות מרחוק להדרכה...).

offshore להודו הפך להיות trend, והשאלה היא האם מישהו אי פעם כימת את איכות העבודה הנעשית, מהי התקורה מצדם של אלה הישראליים שמשקיעים את זמנם על הבקרה הצמודה, ההנחייות המדוקדקות וכולי.

 כפי שאני מכיר ארגונים בארץ, מעטים מאוד הם אלה שיודעים לכמת ולהעריך את פיתוח התוכנה, ולכן ההנחה שמהנדס הודי בהכרח זול יותר מישראלי היא בעייתית שהרי ניתן לטעון שבמקום שניים או שלושה הודים שדורשים 50% מזמן מהנדס ישראלי בשוטף פלוס מיגור הנזקים שלאחר delivery, יכולים להביא אותנו למצב שעל כל צוות של שלושה הודים יש צורך בישראלי אחד, וכאן השאלה הנשאלת היא האם ההספק, האיכות והפערים התרבותיים היו מתקזזים אם אותו ישראלי היה פשוט מפתח??

אמנון,

תודה לך על השיתוף. שיהיה לכם הרבה הצלחה!

- אורן