צהריים טובים.

כמנהל בית השקעות, אני מתחבט בשאלה - מה עוד צריך לקרות על מנת שהציבור יאבד לחלוטין את אמונו בנו?. חדשות לבקרים אנו עדים למעשי מרמה (לכאורה ובפועל), שהציבור אינו מודע לעיתים לנושאים שעליו לבדוק בעצמו לפני שיחליט על בית ההשקעות שינהל את כספיו (והכוונה לניהול אקטיבי ולא במסגרת קרן או קופה).

ראשית עובדות:

חלקן הארי של הנוכלויות אינן קשורות כלל בבתי השקעות, אבל אנו סובלים מהן לא פחות:

1. הבטחת תשואה - על האזרח לשאול עצמו כיצד לעזאזל ניתן להטיח תשואה? ואם כן - מדוע שננהל הכספים עבור גורמים זרים ולא רק לעצמנו? התשובה היא כמובן שלא ניתן להבטיח תשואה בכלל ועד כמה וכמה - תשואה גבוהה.

2. לאן נפקיד הכספים שלנו? חברות ניהול יקבלו מכם יפוי כח לניהול תיק ההשקעות. העברה לחשבון פרטי? חשוד מיידית.

3. מה נעשה בכסף? עליכם לקבל הרשאות לצפייה בפעולות. לא תמיד תדעו לפרש הדברים בוודאות גמורה, אבל תדעו שהכסף מתנהל באמת ולא לכאורה.

הונאות מוכרות:

הונאת "פונזי" או "פירמידה" - מתקיימת כאשר הכספים מופקדים בחשבון המנהל (ולא ביפוי כח), ועל פי רוב, מובטחת תשואה. מנהל החשבון בסה"כ קולט לקוחות חדשים ומהפרמייה משלם את "הצלחותיו" לכאורה.

כיצד נמנע מכך? - לא נעביר כספים לחשבון מנהל (להוציא קרן גידור), רק ביפוי כח. נדרוש צפייה בחשבון בזמן אמת ולא נפקיד למי שמבטיח תשואה. המפורסם ביותר בהיסטורית ההונאה מסוג זה הינו מידוף, נשיא הנסדא"ק, שהמוניטין שלו תרמו להונאת עשרות אלפי אנשים שאיבדו את כל כספם. לזכותו יאמר שמעולם לא השקיע כספים בשוקי ההון בעולם, אלא מלכתחילה בנה את החברה כהונאה אחת רציפה ומשוכללת.

"עוקץ" - מתפתח בדרך כלל כאשר קיים "משקיע אגדי", המשכנע אנשים לנהל את כספם (ובדר"כ גם מבטיח תשואה). אלו מפקידים וההוא נעלם.

אז מה לעשות?

הרשות לנירות ערך, שהיא הגורם הממונה לפיקוח על חברות ניהול התיקים, פירסמה הוראות רבות (לצד החוק) וכדאי שתדעו את עיקרם:

1. על בית ההשקעות המנהל תיקים, לראיין את הלקוח ולהבין את הפרופיל שלו ואת צרכיו היחודיים (ולכל אחד יש כאלו). זה מחייב שיחה עם מנהל תיקים.

2. כל בית השקעות מחוייב בפיקוח ולאחר קבלת רשיון העיסוק בניהול התיקים, הוא מופיע באתר-הרשות-לנירות-ערך ועליכם לוודא זאת.

3. מנהל תיקים איתו תשוחחו הינו בעל רשיון לעסוק בכך. הלינק שצרפתי מוביל אתכם לשם בדיוק.

4. איסור מוחלט להתחייב לתשואה. היות וברור לכל כי לא ניתן להתחייב לתשואה, אז ללקוח מבהירים זאת ומתאימים את תיק ההשקעות שלו בהתאם לציפיותיו ונכונותו לשאת גם בהפסד (כי מי שרוצה תשואה עודפת, לוקח סיכון עודף).

5. החשבון שינוהל, הינו ביפוי כח שניתן לבית ההשקעות על ידי הלקוח. החשבון המנוהל הינו על שם הלקוח ורק לו יש הרשות להפקיד או למשוך משם כספים (להוציא הסכם עמלות ודמי ניהול שסוכמו מראש).

6. בית ההשקעות אינו שותף לרווחיו או הפסדיו של הלקוח. האיסור הינו חמור בכדי לא לסכן את כספי הלקוח לטובת רווחי בית ההשקעות.

7. דוח רבעוני - בית ההשקעות מחוייב לשלוח אליכם דו"ח בכל רבעון, בו מופיע הרכב התיק, פעולות, תשואה ודמי ניהול. תיבדקו!

8. גילוי נאות - על בית ההשקעות לפרט בפניכם את העמלות שהוא לוקח, דמי ניהול וכיוצ"ב באופן בו אתם יודעים למפרע את תשלום כל הפעולות בתיק ההשקעות. כמו כן עליו לפרט בפניכם על דמ"נ לקרנות או תעודות סל במידה והוא הבעלים שלהם.

9. "עיוורון הנוסטרו" - נוסטרו הינו ביטוי לכספי החברה. המחוקק מאשר (לצד מגבלות) ניהול תיק השקעות "פרטי" של בית ההשקעות. הוא מופרד מחדרי העיסקאות. יחד עם זאת - הפיתוי רב לאפשרות של "התערבבות" בין אינטרסים של בית ההשקעות לאינטרסים של הלקוחות. תשאלו!

לסיכום - כמנהל בית השקעות (מסדה-פ') אני חושב שלאור החשדות (לכאורה) להרצת אג"ח מדינה וקונצרני באחד מבתי ההשקעות הגדולים במדינה, חשדות מצד הלקוחות הינן לגיטימיות.

אתר הרשות לנירות ערך מספק מידע לגבי קנסות והתראות שקיבלו בתי השקעות, וכדאי שתציצו ותדעו ממה להמנע. עם זאת, מאמר זה מספק הכלים הבסיסיים ביותר להמנע מהונאה.

תשואה היא המטרה שעליה נבחן. יחד עם זאת המנעות מסיכונים מיותרים הינה חשובה בהרבה.

עופר סקלי

הכותב הינו בעל חברה לניהול תיקים (מסדה-פ בע"מ) ואינו מנהל תיקים ברישיון הרשות.  יתכן והחברה משקיעה בניירות ערך ובאופציות שונות , לכן אין לראות בסקירה זו משום המלצה לפעולה כל שהיא בשוק ההון.

לקורסים פרטיים לימוד מעוף ושוק ההון , ולניהול תיקים   1599555997

מסכים בחום.

לכן כתבתי כי:

"גילוי נאות - על בית ההשקעות לפרט בפניכם את העמלות שהוא לוקח, דמי ניהול וכיוצ"ב באופן בו אתם יודעים למפרע את תשלום כל הפעולות בתיק ההשקעות. כמו כן עליו לפרט בפניכם על דמ"נ לקרנות או תעודות סל במידה והוא הבעלים שלהם. "

חשוב מאוד להיות קשובים לעצמכם ולהיות חשדנים במי שמטפל בכסף שלכם.

אני לפעמים משתגע איך אנשים שאספו שקל לשקל במשך עשרות שנים באים ונותנים יפוי כח לבית השקעות אחרי שיחה של חצי שעה עם איש השיווק.

אני ממליץ לכם לדבר עם כמה אנשים בבית ההשקעות כולל המנהל תיקים שיהיה ממונה על הכסף שלכם.

דברו עם לקוחות, קבלו המלצותף חפשו מידע ברשת.

תיהיו עם יד על הדופק ובקשו מידי פעם פגישה להסברים על הנעשה בתיק.

אם מישהו מבטיח לכם תשואה ובטח תשואה גבוהה, עשו מיד אחורה פנה.

ולבסוף, אם אתם מחפשים לנהל תיק השקעות סולידי באופן יחסי, נניח עד 20% בהשקעות תונדתיות (מניות וכיוצ"ב) שקלו לוותר על ניהול תיקים. תיקים אלו ניתנים לניהול עצמאי עם קצת מאמץ או בעזרת יועצי ההשקעות בבנקים ו/או פרטיים בעלויות הרבה יותר נמוכות ובהצלחה לא פחות טובה.

גילוי נאות: הכותב משווק יועצת השקעות פרטית המייעצת ללקוחות סולידיים.

דיון מצויין במובן שבו הוא מתמצת את עיקרי הדברים המהותיים מן ההיבט של הלקוח.

כדאי לחדד את נושא העמלות או "החזרי העמלות" שמקבל הברוקר מהבנק עבור פעולות המבוצעות בתיקי הלקוחות.

כיום ישנה חובה לציין ולהחתים את הלקוח על הסכמה כי הברוקר יקבל "החזר עמלה" עבור כל פעולה כלומר : חלק מהתשלום לבנק עבור הפעולות חוזר לברוקר.

כמו כן יצוייין בהסכם גם שיעורה של העמלה ושיעור ההחזר.

סכום העמלות , כפי שידוע ,הן אחת הנקודות החשובות ביותר המשפיעות באופן ישיר על ביצועי בתיק.

לעתים הרבה יותר מאיכות הניהול.

צטט: דן צוק 2010-04-21 23:03:14

 

סכום העמלות , כפי שידוע ,הן אחת הנקודות החשובות ביותר המשפיעות באופן ישיר על ביצועי בתיק.

לעתים הרבה יותר מאיכות הניהול.

 

 

 דן, אני מסכים עם רוב דבריך, אך לגבי העמלות אני קצת חולק.

הסיבה לכך היא, שזה מאוד תלוי באופי התיק.

כאשר מדובר בתיק יחסית תנודתי ובעל סיכון, בדרך כלל מבוצעות בו פעולות רבות ואף יום-יומיות. פעולות אלו בהחלט גורמות לתשלומים רבים של עמלות.

אך בקצה השני ישנם התיקים הסולידיים עד סולידיים מאוד, שיתכן ובמשך חודשים לא תבוצע כל פעולת קניה או מכירה ואז כמובן שהעמלות פחות משמעותיות.

בסופו של דבר, הדבר הכי חשוב הוא שהתיק מנוהל בהתאמה מלאה ללקוח ובדרך היעילה ביותר.

היי איציק

אך בקצה השני ישנם התיקים הסולידיים עד סולידיים מאוד, שיתכן ובמשך חודשים לא תבוצע כל פעולת קניה או מכירה ואז כמובן שהעמלות פחות משמעותיות"...

כאשר לא גובים את פער העמלות, לא קיים הספק. כך אני נוהג ונדמה לי כי זה מה שראוי (וכמובן יתכן כי אני טועה...(