צריך להבדיל בין ארועים ספורדיים לבין שיטתיות. עובד המוצא את עצמו פעם אחר פעם עוזב מקומות עבודה זמן קצר אחרי תחילת העבודה צריך לבדוק עם עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לתקן את זה ולא להשאר כי בגלל שזה נראה רע. לדוגמה, ייתכן שהוא לא יודע "לראיין את המראיין" ולהבין את התפקיד המדובר.

לגבי החברה שמסננת מועמדים שעבדו פחות מ-4 שנים במקום אחד: אני בחיים לא הייתי נכנס לארגון כזה. אין מצב. מבחינת החברה, הדבר החשוב ביותר הוא יציבות. יותר מנסיון. יותר ממצוינות. יותר מיחסי אנוש.  מן הסתם, מדובר בקרקע פוריה לבינוניות כרונית. מעיין בית אבות לקריירה: מכאן, יש רק דרך אחת לצאת.

המסקנה היא כזו: 

קודם כל, לקחת בחשבון שהנושא הזה חשוב ושמעסיקים בודקים אותו.

שנית, יש דרך להציג זאת בקורות החיים- פירטתי 3 טיפים בנושא בפוסט בבלוג.

שלישית, קיצוניות מכל סוג איננה בריאה- לא טוב לקפוץ מידי ממקום למקום וגם לא טוב להישאר זמן רב מידי באותו המקום.

ונושא אחרון- כמו שנכתב כאן- לעשות החלטות נבונות לפני הבחירה במקום עבודה ולפני ההחלטה לעזוב. חשובה המודעות לכך שכל החלטה משפיעה על קורות החיים ומכאן גם על מה שיחשבו עליכם כעובדים.