| 3/2/10 19:26 |
0
| ||
| |||
| 3/2/10 22:43 |
0
| ||
ראשית אציין שהדיון יפה וחשוב. לאחר שקוראים את טענותיך נגד הלכות וחוקי היהדות אפשר להבין שאם יש בהם האשמה בחשיכה או בחוסר רלוונטיות אזי היא מופנית כלפי כותבי התלמוד והרמב"ם שמדבריהם הקפדת לצטט. והנה, יש גישה קראית די ענפה שאומרת שאין להשען על דברי התלמוד ושאר הכתבים המאוחרים.
אני מבקש לחדד את ההבנה שמשפט העבד העברי מקורו באורייתא. בתורה - תורת משה שניתנה ביד ישראל. http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0221.htm
כלומר אם יש לך האשמות בדבר כך שהחוקים נס ליחם, אתה יכול להפנות אותן אל משה ואהרן ואף למעלה מהם. -- ניר פוטר. מנהל קהילת יהדות וקהילת ספורט בקפה דה מרקר. | |||
| 4/2/10 20:10 |
0
| ||
עיינתי בתשובה שלך וכבר מזמן לא ברור לי אם אתה עונה ברצינות או מחפש לעשות קומדיה. הגענו בדיון ההוא לדבר בדיני עבדים כיוון שביקשת לשמוע אילו הלכות אינן מוסריות, נאורות. אני אצטט חלק מהמקורות, שוב, בקצרה, ולאחר מכן אצטט את התגובה שלך ונראה מה הקשר, אם יש, ואולי, מה נאור או לא בעינייך.
דיברנו על כך שמותר לו ליהודי לכפות על שפחתו הלא יהודיה לקיים יחסי מין עם עבדו היהודי (שיחסי המין נכפים גם עליו אם איננו רוצה), כדי שזו תתעבר ותלד לו וולדות שיהיו גם הם עבדיו על תקן העבדים שאינם יהודים כלומר עבדים לכל ימי חייהם.
קצת מקורות: רמב"ם הקדמה למשנה תורה מצוות עשה: "רלה. לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר: "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו)."
ברור? חפץ, רכוש שחירותו נגזלה ושנקנה לכל ימי חייו. מובן?
בבלי קידושין טו' ע"א: "דתניא (דברים טו) כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובד אלא ביום עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה והלא כבר נאמר (דברים טו) כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה וא"ר יצחק מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית"
רמב"ם ספר קניין, הלכות עבדים פרק ג': "ה [ג] מי שמכרוהו בית דין, יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית: בין האדון, בין בנו של אדון אם מת אביו--הרי זה נותן לו שפחה כנענית, וכופהו על זה כדי שיוליד לו ממנה עבדים. והרי היא מותרת לו כל ימי עבדותו, שנאמר "אם אדוניו ייתן לו אישה . . ." (שמות כא,ד). והמוכר עצמו, אסור בשפחה כנענית כשאר כל ישראל. ו [ד] אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית, עד שתהיה לו אישה ישראלית ובנים, אבל אם אין לו אישה ובנים, אין רבו מוסר לו שפחה כנענית; ודבר זה, קבלה הוא. אפילו היה הנמכר כוהן--הרי זה מותר בשפחה כנענית כל ימי עבדותו, [ה] אם היו לו אישה ובנים."
שפחה שאיננה עברייה, יוהידן, זו שמשועבדת לכל ימי חייה, יכול האדון היהודי לכפות עליה יחסי מין עם עבדו היהודי כדי שזו תיכנס מהאונס להריון ותלד לו ילדים שגם הם כמוה יהיו לו עבדים עד סוף ימי חייהם.
אז מה יש לנו כאן? יש לנו הלכה שמתירה מסחר בבני אדם, גזילת חירותם, ושיעבודם לכל ימי חייהם. יש לנו כאן הלכה שמתירה אונס על מנת שתלד השפחה עוד ילדים שמראש חירותם גזולה, ומשועבדים יהיו עד סוף ימי חייהם. מוצר, חיה שיולדת ילדים, חפצי ערך לאדון היהודי בהיתר ההלכה.
והנה תגובתך (את הפונט 8000 הקטנתי לגודל נורמלי, צבעתי באדום והדגשתי כדי שנדע שזה משלך, אם לא אכפת לך):"אם בעל הבית אדונו ומעסיקו כופה עליו בכפיה ובכוח לקחת לו אשה נוכריה,(למרות האסור המפורש מן התורה על יהודי לשכב עם גויה )..ואם כופהו בסנקציות ובאיומים ובהפחתת תנאים לקחת גויה,ישלם מזונותיה ומזונות ילדיה האדון כל חייו ב"האשה וילדיה תהיה לאדוניה= כלומר::"באחריותו הכלכלית"!..ועוד בפירוש אחר,,מותר לעבד,להכנע בפני אדונו,ולא תיחשב לו כניעתו לעבירה על מצוות התורה, כי אם על אדונו."
אם ואם? מסחר בבני אדם הוא מוסרי, יוהידן? שעבודם של בני אדם לכל ימי חייהם הוא מוסרי, יוהידן? אונס למטרת הגדלת מכסת העבדים באמצעות הוולדות הוא מוסרי, יוהידן? אתה עונה ברצינות, או שאתה מנסה לעשות צחוק?
ישלם מזונותיה ומזונות ילדיה?? לשיטת ההלכה אין כאן עבירה שזה עונשה ומלכתחילה היא שפחתו. איזו מן תשובה זאת? אז הוא משלם לעבדים שלו כלכלה. הסחר בהם, השיעבוד שלהם, והאונס שלהם מוסריים בעינייך??? וואללה, יופי. אני רץ להדבק את התגובה הזו גם בדיון ההוא אבל אני אקפיד לענות רק כאן כדי שלא ייקבר שם מתחת לנושאים הרבים שזזים אליהם מפעם לפעם. תודה על תגובתך.
| |||
| 4/2/10 21:53 |
0
| ||
1. הדיון התפתח מהשאלה על ערכי המוסר של ההלכה היהודית. לעובדה שהיא כרגע איננה חוק המדינה אין קשר. רוב העם אמנם זנח אותה אבל לא כולו, ואותו חלק קטן מקבל משקל גדול מספיק כדי שהחוק הזה יפריע לאלו שכן זנחו אותו.
2. . לומר שאני טוען שהיתה הצדקה לשואה זו טפשות במקרה הטוב ובמקרה הרע עדיף שאני לא אגיד. כל מה שאמרתי בדיון ההוא זה שלומר שההתבוללות היהודית היא נצחונו של היטלר זו איוולת שכן הנאצים חוקקו חוקים כדי למנוע את ההתבוללות הזו. הוספתי ואמרתי שההתבוללות איננה נושאת ערך חיובי או שלילי ושאלו שהתבוללו "מוקדם מספיק" צאצאיהם ניצלו. זו עובדה פשוטה.
3. החוק הישראלי לא, אבל יש מי שסבורים, גם בדיון הזה, שההלכה צריכה להיות חוק המדינה והדיון הוא על מוסר ערכיה. מתי "הושהו" חוקי העבד הלא יהודי, ומתוך ההלכה?
4. קודם כל חוקי העבד ה"לא עברי" הרבה יותר "סקסיים" וביום (שלא יגיע) בו רוב העם ישב בארצו גם חוקי העבד העברי יהיו תקפים. אבל זה בכלל לא קשור. השאלה ממנה השיח הזה התפתח היתה האם חוקי ההלכה ראויים או לא.נתבקשתי לתת דוגמא לחוקים לא מוסריים, ונתתי. יש לך בעיה עם זה? יופי. המספרים הללו, אגב, לא עושים רושם. המאזן היה טוב הרבה יותר לכיוון ה"חילוני" עוד לפני שהגיעו מיליון אוכלי חזיר ממדינות חבר העמים. כבר היום ההלכה נמצאת בחיי האזרחים הרבה יותר מן הרצוי (לי, לא לך). זה הכל. | |||
| 4/2/10 21:59 |
0
| ||
על כל טענותיך, השבתי בדיון "תנך אמת או שקר". הנך מוזמן שוב להתמודד מול תשובותי שם, עד לתבוסתך המלאה. נב..ראוי לך להבין צטוטיך לעומקם ולחדול משברי פסוקים בפרשנות מגמתית. זה חובבני ולא רציני. -- רוח חרישית. | |||
| 4/2/10 22:00 |
0
| ||
לא ענית. מוזר אתה... הבאתי פה את ההתייחסות היחידה שלך לסוגיה וכלשונה. כל מה שנותר לך זה לומר, "עניתי"? תבוסתי המלאה?? אמרתי לך שאני תוהה אם אתה עונה ברצינות או מנסה לעשות קומדיה, נכון? עכשיו זה ברור. | |||
| 4/2/10 22:20 |
0
| ||
אענה לך בקצרה, כי אתה ככ" מתעקש::.. מאחר ובעבד עברי אמרו חזל" "הקונה עבד קונה אדון לעצמו"..וממילא עבודתו היא 6 שנים,,וממילא עובד כשכיר,,וממילא רוקנה התורה את תוכן המילה עבדות כפי שאתה רואה עבדות בהשוותה תנאי חייו של העבד כתנאי חיי אדונו בצווי, אתיחס ברשותך לעבד הגוי שאינו יהודי,,ושם עיקר טענתך הראויה לתגובה. ובכן ידידי, תורת ישראל, מעודדת את העבד הגוי ,,לברוח מעבדותו ומאדונו, פשיטא(משום סכנת כפייה אמיתית)!.מכיון שיודעת נפש האדם והכוחות החזקים אשר בעד עבדות, מכירה אמנם בקיום העבדות, אבל מצוה את העבד הנוכרי למעשה, לקחת גורלו בידו ולברוח מאדונו.ומדוע מעודדת אותו לברוח? מכיון שייש לו לאן , אל עמו ומולדתו. עכ",תורת ישראל יוצאת בהוראה מהפכנית ויוצאת דופן באותם הימים, ואוסרת להסגיר עבד נוכרי הבורח מאדונו ב"לא תסגיר עבד אל אדונו". יש בכך לנדכאי החברה, בעולם בכלל,,,,ללמוד מוסר השכל ולשחרר עצמם מרודנות.סכום::"אם התורה אוסרת לקשור העבד הכנעני ומצד שני אוסרת להסגירו בהמלטו, מוסד העבדות, מתרוקן מתוכן, אם בא בכפיה".עכ" אין התורה באה לבטל עבדות, אלא את משמעות והגדרת העבדות! -- רוח חרישית. | |||
| 4/2/10 22:40 |
0
| ||
. עיין שוב בתגובותי. אין כאן עדוד לסחר בבני אדם.עבד הוא מי הנתפש בגנבתו והחליט בית הדין ,כי ישיב ערך הגנבה בעבודת שכיר, בתנאי מחיה השוים לתנאי המחיה של בעל הבית. מקרה אחר הוא של מי החייב כסף ואינו יכול לשלם , כופין אותו ביהד" להשיב חובו בעבודה אצל פלוני. כמו כן, רבים בתקופה הקדומה, מהמבקשים למכור עצמם (עבודתם) לעבדים. שעכ" באה תורת ישראל, לרוקן מתוכן עבדות, בהקנית זכויות לעבדים. בענין השפחה הנכפית,אמרה תורה, כי אם ישנו אדון הכופה על עבדיו, עבדיו משוחררים מן העוון(יחסי עברי עם נכריה), ב"מותרת לו"כלומר:: ואין בעבד נשיית עוון בענין זה, כי אם על אדונו העוון. מה אתה רוצה שיעשה עבד, שאדונו כופה עליו בהרעת תנאים כפייתית וקשה, אם לא יציית, לקחת לו אשה שהאדון יבחר בנגוד למצוות התורה? ....ובענין "השפחה וילדיה יהיו לאדון", זה בענין חובתו בכלכלתם. (פרשנות אישית) -- רוח חרישית. | |||
| 4/2/10 23:34 |
0
| ||
. . שפחה שאיננה עברייה, יוהידן, זו שמשועבדת לכל ימי חייה, יכול האדון היהודי לכפות עליה יחסי מין עם עבדו היהודי כדי שזו תיכנס מהאונס להריון ותלד לו ילדים שגם הם כמוה יהיו לו עבדים עד סוף ימי חייהם. וזאת מניין לך?!..נאמר כופה את העבד ולא נאמר "כופין השפחה הנכריה" אני מתנגד לפירוש זה...כלומר ::"מניין לך, שאין התורה מדברת על מקרה שהוא היוצא דופן, בשפחה המעונינת בעבד להיות לה לבעל ובאה בדברים עם אדונה לסייע לה ?.. -- רוח חרישית. | |||
| 5/2/10 01:05 |
0
| ||
יש לנו כאן הלכה שמתירה אונס על מנת שתלד השפחה עוד ילדים שמראש חירותם גזולה, ומשועבדים יהיו עד סוף ימי חייהם. מוצר, חיה שיולדת ילדים, חפצי ערך לאדון היהודי בהיתר ההלכה. מנין הפירוש שכל מה שהנך מצטט נעשה באונס על האשה?..תן אסמכתא מן הכתובים לכל הפחות, בענין דעתך כי בנגוד לרצון השפחה.... אנחנו מחכים!!
-- רוח חרישית. | |||
| 5/2/10 01:21 |
0
| ||
ברשות פותח הדיון, ברצוני לשאול אותך שאלה. כתוב בתורת ישראל::"כי תראה בשביה אשה יפת תואר"..ואחכ" ממשיך הכתוב בלהורות למי שחשק בה ומבקש אותה לאשה, לאפשר לה להתאבל תקופה על חייה הקודמים,לפני בואו אליה בדברים . האם לדעת פותח הדיון, התורה מטיפה לקחת נשים של עם אחר בשבי? או מצוה לכבד רגשות האשה הנכריה(להפגין חמלה) כעיקר הענין הנדון בטקסט?, (בתקופה שגם נשות ישראל היו נלקחות בשבי דבר רגיל ונאנסות מיד)!..האינך מבין, כי ערכי הדור ומנהגיו בעולם כולו, הינם הרקע, לדברים בהם הורתה תורה? תורה מתווה דרך, עמ" לאפשר לפתח את ערכי הדור,בענינים שעל הדור לתקן, במה שהוחלט, כי תפקיד בני האדם לתקן!. פרשנויות עכ", הינם עפ" ערכי הדור. שהרי לא יעלה על הדעת בימנו, לקחת נשים בשבי כלל. עכ" מן הראוי שגם פרשנויות תהינה שונות, במה שהורתה תורה בענין כוונת הכתוב. ממתין לתגובתך בענין.. -- רוח חרישית. | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#