צטט: lior peleg 2011-01-06 17:54:10

הלכ(ה) על המדינה

 

 

לא הזכרתי פה את זכויותיו של האב למכור את בתו הקטנה לשפחה או אשה, לא כי זה לא חשוב או קשור אלא שגם למעמדה הנחות של האשה בהלכה היהודית ראוי דיון משל עצמו.

לילה נפלא לכולם... המשך יבוא...

 

  בהלכה יש דווקא יחס קשוח ואף מפלה לרעה כלפי גברים לא פחות מאשר כלפי נשים, אך על כך באמת בדיון נפרד.....

צטט: אמיר ניצן 2011-01-06 18:14:16

צטט: lior peleg 2011-01-06 17:54:10

הלכ(ה) על המדינה

 

 

לא הזכרתי פה את זכויותיו של האב למכור את בתו הקטנה לשפחה או אשה, לא כי זה לא חשוב או קשור אלא שגם למעמדה הנחות של האשה בהלכה היהודית ראוי דיון משל עצמו.

לילה נפלא לכולם... המשך יבוא...

 

  בהלכה יש דווקא יחס קשוח ואף מפלה לרעה כלפי גברים לא פחות מאשר כלפי נשים.....

מפלה גברים לרעה?

אתה יודע שאפליה הוא מושג שמבטא יחסיות. נכון?

אז - ביחס למי מופלים הגברים לרעה, בהלכה? ביחס לאלהים?

 

צטט: שִינשִין 2011-01-06 18:21:41

צטט: אמיר ניצן 2011-01-06 18:14:16

צטט: lior peleg 2011-01-06 17:54:10

הלכ(ה) על המדינה

 

 

לא הזכרתי פה את זכויותיו של האב למכור את בתו הקטנה לשפחה או אשה, לא כי זה לא חשוב או קשור אלא שגם למעמדה הנחות של האשה בהלכה היהודית ראוי דיון משל עצמו.

לילה נפלא לכולם... המשך יבוא...

 

  בהלכה יש דווקא יחס קשוח ואף מפלה לרעה כלפי גברים לא פחות מאשר כלפי נשים.....

מפלה גברים לרעה?

אתה יודע שאפליה הוא מושג שמבטא יחסיות. נכון?

אז - ביחס למי מופלים הגברים לרעה, בהלכה? ביחס לאלהים?

 

 למשל הפסוק "עולה עימו ואינה יורדת עימו" - דהיינו שגם אם יש משבר כלכלי גבר חייב לדאוג שאשתו לא תרד ברמת החיים אליה הורגלה, אבל גבר יכול מבחינת ההלכה להיזרק לרחוב. או למשל איסור אוננות על גברים והרבה פחות על נשים למרות שידעו גם אז אצל מי הצורך חזק יותר ועוד דוגמאות........

ליאור ידידי,

לפני תשלח שאילתות לרבנים

ותגלה פתאום בתשובתם את "האור" בקצה "החור".

תרשה להביא בפניך את שכתבתי לפני מס' שבועות בעקבות כתבה בידיעות אחרונות שנקראה "השיטה".

בטוחני שתבין שהשיטה תופסת לא רק לקצבאות אלא לכל היבט הילכתי.

דרך אגב, אתה מוזמן גם לשיר את הנ"ל

_

מי שמאמין

ע"פ שירו של יוסי גיספן

בכל מקום, כל הזמן חכמי תורה יש מגדול ועד קטן

יש חכמים, וגם פחות ורק להם תשובה לכל השאלות

יש אלוהים אחד גדול אך לאברך אינו תמיד נותן הכל

בין החוקי והשחור האם בדין תורה תמיד עליו לבחור

אמנם בדין הגניבה אסורה

אך יש היתר מחכמי התורה

_

מי שמאמין לא מפחד

את הקצבאות לאבד

וחכמינו ידאגו כאן לכולם

כי הם גדולים ממלך העולם

_

האברכים הם משפחה אישה עובדת זהו סוד ההצלחה

כך ת'הקצבה, ייקח חרד גם כשבישיבה שנים אינו לומד

אמנם בדין הגניבה אסורה

אך יש היתר מחכמי התורה

_

מי שמאמין לא מפחד ...

_

מצווה גדולה לשדוד בשמחה לשדוד בשמחה התקציב

מי שמאמין לא מפחד ...

פותח הדיון בנושא העבדים, נחל תבוסה בדיון על העבדות, תחת הכותרת "

גזענות זה לא, אז מה זה כן?(עדכון)

.דן.

צטט: יוהידן 2011-01-08 01:25:24

פותח הדיון בנושא העבדים, נחל תבוסה בדיון על העבדות, תחת הכותרת "

גזענות זה לא, אז מה זה כן?(עדכון)

.דן.

כפרה, עיניים, הדיון שם היה על:

http://www.youtube.com/watch?v=Q_LNpftIrnI

עדכון:

לאחר שהובהר לי כי הפוסט הפותח המקורי (שתי השורות למעלה) אינו אלא ניסיון להציג את היהדות באופן שקרי ע"י סרטון שכביכול לא מייצג את רוח היהדות אני מוסיף להלן מובאות מן המקורות, מובאות שכבר הופיעו מוקדם יותר במהלך הדיון:

1. בבלי,מסכת יבמות פרק ו

דף סא, א גמרא  קברי <עובדי כוכבים> {גוים} אינן מטמאין באהל שנא' (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין <העובדי כוכבים> {הנכרים} קרויין אדם

ההדגשה שלי.

2. המהר"ל בפירושו לאבות ,דרך חיים': "ואף שאמר 'חביב האדם [שנברא בצלם]', אין זה כולל כל מין האדם, כי כבר אמרו חז"ל: כי 'אתם קרויין אדם ואין האומות קרויין אדם', כאילו שלמות הבריאה שהוא לאדם בפרט, הוא לישראל ולא לאומות...".

ובספר גבורות ה'פרק מד' עמוד קסז

"וכמו שתמצא בעלי חיים והם כמו אמצעי בין האדם ובין שאר בעלי
חיים, כמו הקוף שהוא אמצעי בין הבעל חי ובין
האדם, כך יש אדם ואינו אדם כשלימות. לכך
אמר אשר הוא אדם כשלימות אשר אינו נוטה
לחמרי יותר מדאי הם ישראל..."

3. ב"דרך ה", חלק ב' פ"ד לרמח"ל:"...ואז נתחלק העולם לשבעים אומות, כל אחת מהן במדריגה ידועה, אבל כולן בבחינת האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעילויו..."

4. בזהר, ב'רעיא מהימנא' פרשת פנחס רלח' ב':"ויאמר אלהים נעשה אדם... והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואוקמוה רבנן דלית 'אדם' אלא ישראל, הדא הוא דכתיב: 'ואתן צאני וצאן מרעיתי אדם אתם'. אתם 'אדם' ולא שאר עמין, ובגין דא ישמח ישראל בעושיו".

5. וקצת רמב"ם:

ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ב':

"י  אחד ההורג את ישראל, או ההורג עבד כנעני--הרי זה נהרג עליו; ואם הרג בשגגה, גולה.  [יא] ישראל שהרג גר תושב--אינו נהרג עליו בבית דין, שנאמר "וכי יזיד איש על ריעהו" (שמות כא,יד); ואין צריך לומר שאינו נהרג על הגוי.".

הדיון לא היה על עבדות, אבל אתה כבר לא תבין, ברוך הבא לדיון בדיני העבד. יש לך משהו לומר על הפוסט הפותח?

תזכורת קצרה...או כמעט מלאה...

דיני העבדים בהלכה שונים בהתאם למוצאם של העבד או השפחה (אם הם יהודים ואם לאו) ובאופן "טבעי" מעמדם של העבדים הנכריים נמוך משמעותית ממעמדם של העבדים העבריים.

1. בניגוד לעבד העברי, העבד הנכרי אינו משוחרר לעולם אלא על מנת לאפשר קיום מצווה או ב"ראשי איברים", כלומר הוטל בו מום בלתי הפיך באיבר חשוב.

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף לח עמוד ב':

"אמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר (ויקרא כה) לעולם בהם תעבודו מיתיבי מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה מצוה שאני:  ת"ר לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר חובה ודילמא ר"א סבר לה כמאן דאמר רשות לא סלקא דעתך דתניא בהדיא רבי אליעזר אומר חובה אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון דמפקי עבדייהו לחירותא ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא"

רמב"ם הקדמה למשנה תורה מצוות עשה:

"רלה. לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר: "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו)."

רמב"ם ספר הקניין, הלכות עבדים פרק ט':

"ז  וכן אסור לאדם לשחרר עבד כנעני; וכל המשחררו--עובר בעשה, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).  ואם שיחררו, משוחרר כמו שביארנו, וכופין אותו לכתוב גט שיחרור כמו שביארנו, בכל אותן הדרכים שביארנו.

ח  ומותר לשחררו לדבר מצוה, אפילו למצוה של דבריהם:  כגון שלא היו שם עשרה בבית הכנסת--הרי זה משחרר עבדו, ומשלים בו המניין; וכן כל כיוצא בזה.

ט  וכן שפחה שהיו העם נוהגין בה מנהג הפקר, והרי היא מכשול לחטאים--כופין את רבה, ומשחררה כדי שתינשא ויסור המכשול.  וכן כל כיוצא בזה."

שולחן ערוך, יורה דעה סימן רסז סעיף עט'

המשחרר את עבדו – עובר בעשה ד"לעולם בהם תעבודו". ומותר לשחררו לדבר מצוה אפילו היא מדבריהם, כגון שלא היו בבית הכנסת עשרה – הרי זה משחרר עבדו ומשלים בו מניין עשרה. וכן כל כיוצא בזה. וכן שפחה שנוהגין בה העם מנהג הפקר – כופין את רבה ומשחררה, כדי שתנשא ויסור המכשול. עד כאן לשונו. 

2. יש הגורסים כי יהודי שמצא תינוק גוי יוכל להטבילו לעבדות. למשל:

רמב"ם ספר קניין הלכות עבדים פרק ח':"כד  [כ] ישראל שתקף בגוי קטן, או שמצא תינוק גוי, והטבילו לשם גר--הרי זה גר; לשם עבד, הרי זה עבד; לשם בן חורין, הרי זה בן חורין.  [כא] גר שקדמו שפחותיו ועבדיו, וטבלו בפניו--קנו עצמן בני חורין."

3. יהודי יכול לכפות על עבדו העברי לקיים יחסי מין עם שפחתו הנכרייה כדי שזו תלד לו עבדים נוספים. הו, כמה נאורה היא ההלכה. יש לו לאדון רכוש יקר מפז. שפחה גויה שאיננה רכושו רק כשלעצמה אלא היא גם מכונה לייצור שושלת עבדים. אונס אותה האדון להזדווג עם העבד העברי שלו וזו, צאצאיה מיועדים עוד בבטן אימם להיות עבדיו עד יום מותם. בואו נראה קצת מקורות.

בבלי קידושין טו' ע"א:

"דתניא (דברים טו) כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובד אלא ביום עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה והלא כבר נאמר (דברים טו) כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה וא"ר יצחק מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית"

רמב"ם ספר קניין, הלכות עבדים פרק ג':

"ה  [ג] מי שמכרוהו בית דין, יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית:  בין האדון, בין בנו של אדון אם מת אביו--הרי זה נותן לו שפחה כנענית, וכופהו על זה כדי שיוליד לו ממנה עבדים.  והרי היא מותרת לו כל ימי עבדותו, שנאמר "אם אדוניו ייתן לו אישה . . ." (שמות כא,ד).  והמוכר עצמו, אסור בשפחה כנענית כשאר כל ישראל.

ו  [ד] אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית, עד שתהיה לו אישה ישראלית ובנים, אבל אם אין לו אישה ובנים, אין רבו מוסר לו שפחה כנענית; ודבר זה, קבלה הוא.  אפילו היה הנמכר כוהן--הרי זה מותר בשפחה כנענית כל ימי עבדותו, [ה] אם היו לו אישה ובנים."

צטט: lior peleg 2011-01-08 01:49:07

צטט: יוהידן 2011-01-08 01:25:24

פותח הדיון בנושא העבדים, נחל תבוסה בדיון על העבדות, תחת הכותרת "

גזענות זה לא, אז מה זה כן?(עדכון)

.דן.

 

 

כפרה, עיניים, הדיון שם היה על:

http://www.youtube.com/watch?v=Q_LNpftIrnI

 

עדכון:

לאחר שהובהר לי כי הפוסט הפותח המקורי (שתי השורות למעלה) אינו אלא ניסיון להציג את היהדות באופן שקרי ע"י סרטון שכביכול לא מייצג את רוח היהדות אני מוסיף להלן מובאות מן המקורות, מובאות שכבר הופיעו מוקדם יותר במהלך הדיון:

 

1. בבלי,מסכת יבמות פרק ו

דף סא, א גמרא  קברי <עובדי כוכבים> {גוים} אינן מטמאין באהל שנא' (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין <העובדי כוכבים> {הנכרים} קרויין אדם

 

ההדגשה שלי.

 

2. המהר"ל בפירושו לאבות ,דרך חיים': "ואף שאמר 'חביב האדם [שנברא בצלם]', אין זה כולל כל מין האדם, כי כבר אמרו חז"ל: כי 'אתם קרויין אדם ואין האומות קרויין אדם', כאילו שלמות הבריאה שהוא לאדם בפרט, הוא לישראל ולא לאומות...".

 

ובספר גבורות ה'פרק מד' עמוד קסז

 

"וכמו שתמצא בעלי חיים והם כמו אמצעי בין האדם ובין שאר בעלי
חיים, כמו הקוף שהוא אמצעי בין הבעל חי ובין
האדם, כך יש אדם ואינו אדם כשלימות. לכך
אמר אשר הוא אדם כשלימות אשר אינו נוטה
לחמרי יותר מדאי הם ישראל..."

 

3. ב"דרך ה", חלק ב' פ"ד לרמח"ל:"...ואז נתחלק העולם לשבעים אומות, כל אחת מהן במדריגה ידועה, אבל כולן בבחינת האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעילויו..."

 

4. בזהר, ב'רעיא מהימנא' פרשת פנחס רלח' ב':"ויאמר אלהים נעשה אדם... והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואוקמוה רבנן דלית 'אדם' אלא ישראל, הדא הוא דכתיב: 'ואתן צאני וצאן מרעיתי אדם אתם'. אתם 'אדם' ולא שאר עמין, ובגין דא ישמח ישראל בעושיו".

 

5. וקצת רמב"ם:

ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ב':

"י  אחד ההורג את ישראל, או ההורג עבד כנעני--הרי זה נהרג עליו; ואם הרג בשגגה, גולה.  [יא] ישראל שהרג גר תושב--אינו נהרג עליו בבית דין, שנאמר "וכי יזיד איש על ריעהו" (שמות כא,יד); ואין צריך לומר שאינו נהרג על הגוי.".

 

הדיון לא היה על עבדות, אבל אתה כבר לא תבין, ברוך הבא לדיון בדיני העבד. יש לך משהו לומר על הפוסט הפותח?

 

תזכורת קצרה...או כמעט מלאה...

 

דיני העבדים בהלכה שונים בהתאם למוצאם של העבד או השפחה (אם הם יהודים ואם לאו) ובאופן "טבעי" מעמדם של העבדים הנכריים נמוך משמעותית ממעמדם של העבדים העבריים.

 

1. בניגוד לעבד העברי, העבד הנכרי אינו משוחרר לעולם אלא על מנת לאפשר קיום מצווה או ב"ראשי איברים", כלומר הוטל בו מום בלתי הפיך באיבר חשוב.

 

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף לח עמוד ב':

"אמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר (ויקרא כה) לעולם בהם תעבודו מיתיבי מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה מצוה שאני:  ת"ר לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר חובה ודילמא ר"א סבר לה כמאן דאמר רשות לא סלקא דעתך דתניא בהדיא רבי אליעזר אומר חובה אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון דמפקי עבדייהו לחירותא ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא"

 

רמב"ם הקדמה למשנה תורה מצוות עשה:

"רלה. לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר: "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו)."

 

רמב"ם ספר הקניין, הלכות עבדים פרק ט':

"ז  וכן אסור לאדם לשחרר עבד כנעני; וכל המשחררו--עובר בעשה, שנאמר "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).  ואם שיחררו, משוחרר כמו שביארנו, וכופין אותו לכתוב גט שיחרור כמו שביארנו, בכל אותן הדרכים שביארנו.

ח  ומותר לשחררו לדבר מצוה, אפילו למצוה של דבריהם:  כגון שלא היו שם עשרה בבית הכנסת--הרי זה משחרר עבדו, ומשלים בו המניין; וכן כל כיוצא בזה.

ט  וכן שפחה שהיו העם נוהגין בה מנהג הפקר, והרי היא מכשול לחטאים--כופין את רבה, ומשחררה כדי שתינשא ויסור המכשול.  וכן כל כיוצא בזה."

 

שולחן ערוך, יורה דעה סימן רסז סעיף עט'

המשחרר את עבדו – עובר בעשה ד"לעולם בהם תעבודו". ומותר לשחררו לדבר מצוה אפילו היא מדבריהם, כגון שלא היו בבית הכנסת עשרה – הרי זה משחרר עבדו ומשלים בו מניין עשרה. וכן כל כיוצא בזה. וכן שפחה שנוהגין בה העם מנהג הפקר – כופין את רבה ומשחררה, כדי שתנשא ויסור המכשול. עד כאן לשונו. 

 

2. יש הגורסים כי יהודי שמצא תינוק גוי יוכל להטבילו לעבדות. למשל:

רמב"ם ספר קניין הלכות עבדים פרק ח':"כד  [כ] ישראל שתקף בגוי קטן, או שמצא תינוק גוי, והטבילו לשם גר--הרי זה גר; לשם עבד, הרי זה עבד; לשם בן חורין, הרי זה בן חורין.  [כא] גר שקדמו שפחותיו ועבדיו, וטבלו בפניו--קנו עצמן בני חורין."

 

3. יהודי יכול לכפות על עבדו העברי לקיים יחסי מין עם שפחתו הנכרייה כדי שזו תלד לו עבדים נוספים. הו, כמה נאורה היא ההלכה. יש לו לאדון רכוש יקר מפז. שפחה גויה שאיננה רכושו רק כשלעצמה אלא היא גם מכונה לייצור שושלת עבדים. אונס אותה האדון להזדווג עם העבד העברי שלו וזו, צאצאיה מיועדים עוד בבטן אימם להיות עבדיו עד יום מותם. בואו נראה קצת מקורות.

בבלי קידושין טו' ע"א:

"דתניא (דברים טו) כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובד אלא ביום עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה והלא כבר נאמר (דברים טו) כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה וא"ר יצחק מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית"

 

רמב"ם ספר קניין, הלכות עבדים פרק ג':

"ה  [ג] מי שמכרוהו בית דין, יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית:  בין האדון, בין בנו של אדון אם מת אביו--הרי זה נותן לו שפחה כנענית, וכופהו על זה כדי שיוליד לו ממנה עבדים.  והרי היא מותרת לו כל ימי עבדותו, שנאמר "אם אדוניו ייתן לו אישה . . ." (שמות כא,ד).  והמוכר עצמו, אסור בשפחה כנענית כשאר כל ישראל.

ו  [ד] אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית, עד שתהיה לו אישה ישראלית ובנים, אבל אם אין לו אישה ובנים, אין רבו מוסר לו שפחה כנענית; ודבר זה, קבלה הוא.  אפילו היה הנמכר כוהן--הרי זה מותר בשפחה כנענית כל ימי עבדותו, [ה] אם היו לו אישה ובנים."

 

 בוא נשב ביחד ונבחן את עצמנו. היאך אומות העולם אינם קרויין אדם, אם איוב היה צדיק שהוא איננו מן העם היהודי ? הכיצד נאמר על יתרו  המדייני חותן משה כי "כוהן הוא לאל עליון"? הכיצד נשלח יונה הנביא לנינוה עיר הגוים להזהירם מפני רוע מעלליהם? הכיצד מכנה האלוהים את נבוכדנצר "עבדי". הכיצד ישראל משרתם של גויים בהיותם "אור לגוים ומשרתי ענינם של גויים בהיותם אור להם? הכיצד אוריה החיטי נשוי עם בת שבע היהודיה ועוד מפקד בצבא דוד ,אותו דוד שסבתו היתה גויה?  אז אמרו כמה לפני אלפי שנים, בתוך קונטקסטים , בגלל  מצב פוליטי, צבאי או השד יודע למה התבטאו נגד גויים. אמר כמדומני שמעון בן יוחאי (או בנו אלעזר)אמירה נגד גויים, לאחר שהרגו רומיים  את רבו. אז יש כן גם ענינים רגשיים  לפעמים בדברים  וכו.  שמע נא! בגדול מבלי להתפלסף יתר על המידה, אם ישנה הלכה שאיננה הוגנת,יש לשנותה מפני ערכי הדור. אז זה שהיו סריסים בארמונות  מלכים  על זה אין לך טענות לתורה? התורה מורה על פסקי דין עפ" שני עדים. ואם העדים עדיי שקר, הנך בא בטענה לתורה, או לערכי בני האדם? התורה מכוונת ומטוה  דרך למוסר מכסימלי בכל דור ודור עפ" ערכי הדור וניתנה בדור ירוד ערכים ואל רקע זה של מחסור בערכים. התורה עשתה מהפכה בדיני העבדים המקובלים בתקופה הקדומה, להורות  רק "תחילת דרך"  לבטול עוולות בעולם. עכ", התורה לא מנעה מאיש לבטל לגמרי את העבדות ולשחרר את כל עבדיו לחפשי בשירה וריקודים,  מתי שיחפוץ ואם יחפצו .כמו כן, אין התורה מפריעה למובילי הערכים לפרשה,היפך והיפך!  לפיכך, את מה שהשאירה תורה לערכי בני אדם, תבוא בטענות אל בני האדם ואל ערכיהם ולא אל התורה שדנה על עבדים, כעובדה הקיימת ואו כצורך רע הכרחי,גם מצד המבקשים להיות עבדים , מפני הרעב והמחסור!. בוא נסכים, כי ישנם הלכות שאבד עליהן הכלח ואין הן רלונטיות בימנו(ויש שיחלקו על דברי, מפני העבדות המודרנית).  אז מה? כלום ראית עבדים כלואים בשרשראות במאה השערים או בבני ברק ר"ל וח"ו ? או אולי במשך 2000 שנות גלות, היכו יהודים את עבדיהם (שלא נבראו) בשוטים?זה מבלי להכנס לויכוח אתך על מובאותיך.נב. אני מקוה שאתה מבין שתגובתי הקודמת, נאמרה בצחוק ועם חיוך. דן.

צטט: harry potter 2010-02-03 22:44:50

ראשית אציין שהדיון יפה וחשוב.

לאחר שקוראים את טענותיך נגד הלכות וחוקי היהדות אפשר להבין שאם יש בהם האשמה בחשיכה או בחוסר רלוונטיות אזי היא מופנית כלפי כותבי התלמוד והרמב"ם שמדבריהם הקפדת לצטט. והנה, יש גישה קראית די ענפה שאומרת שאין להשען על דברי התלמוד ושאר הכתבים המאוחרים.

 

אני מבקש לחדד את ההבנה שמשפט העבד העברי מקורו באורייתא. בתורה - תורת משה שניתנה ביד ישראל.

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0221.htm

 

כלומר אם יש לך האשמות בדבר כך שהחוקים נס ליחם, אתה יכול להפנות אותן אל משה ואהרן ואף למעלה מהם. 

צריך לשאול למען ההגינות, גם  כיצד התיחסו גויים ליהודים, עמ" להבין את כל התמונה. רדיפת היהודים על ידי עובדי האלילים הרומית: 70 : The Roman Army destroyed Jerusalem, killed over 1 million Jews, took about 100,000 into slavery and captivity, and scattered many from Palestine to other locations in the Roman Empire. 70: הצבא הרומי הרסו ירושלים, נהרג מעל 1 מיליון יהודים, לקח בערך 100,000 לעבדות ואת בשבי, ופיזרו רבים מן פלסטין למקומות אחרים באימפריה הרומית.
Circa 115 -117 : Jews in Cyprus, Cyrene, Egypt and parts of Mesopotamia revolted against the Roman Empire in what is known as the Kitos War. בסביבות 115 -117: היהודים בקפריסין, קירנה, מצרים וחלקים של מסופוטמיה התמרדו נגד האימפריה הרומית מה שמכונה מלחמת Kitos. This caused the death of several hundreds of thousands of Romans and Jews. זה גרם למותם של כמה מאות אלפי הרומאים ואת היהודים. The Roman Legions eventually crushed the rebellions. ₁ הלגיונות הרומאים כתוש בסופו של דבר את המרידות _1.
132 : Bar Kochba led a hopeless three-year revolt against the Roman Empire. 132: כוכבא מרד בר הובילה שלוש שנים תקווה נגד האימפריה הרומית. Many Jews had accepted him as the Messiah. יהודים רבים קיבלו אותו כמשיח. About a half-million Jews were killed; thousands were sold into slavery or taken into captivity. כחצי מיליון יהודים נהרגו; אלפי נמכרו לעבדות או נלקחו בשבי. The rest were exiled from Palestine and scattered throughout the known world, adding to what is now called the " Diaspora ." השאר הוגלו מן פלסטין ועל המפוזרים ברחבי העולם הידוע, כדי להוסיף את מה שמכונה כיום "בתפוצות." Judaism was no longer recognized as a legal religion. ₂ היהדות לא מכיר עוד המשפטי דת _2.
135 : Serious Roman persecution of the Jews began. 135: Serious רדיפת הרומאים את היהודים החלו. They were forbidden, upon pain of death, from practicing circumcision, reading the Torah, eating unleavened bread at Passover, etc. A temple dedicated to the Roman pagan god Jupiter was erected on temple mountain in Jerusalem. הם היו אסורים, על הכאב של המוות, מתוך תרגול ברית מילה, קריאת התורה, אכילת מצות בפסח, וכו 'בית מקדש המוקדש פגאני הרומית האל יופיטר הוקם על הר הבית בירושלים. A temple of Venus was built on Golgotha, just outside the city. המקדש של ונוס נבנה על גולגותא, רק מחוץ לעיר.
200 : Roman Emperor Severus forbade religious conversions to Judaism. 200: הקיסר הרומי סוורוס אסר המרות דת ליהדות.

Persecution of Jews by Christians: רדיפת היהודים על ידי הנוצרים:

Initial persecution of Jews was along religious lines. הרדיפה ראשונית של היהודים היה קווים דתיים. Persecution would cease if the person converted to Christianity. הרדיפה יחדל אם אדם התנצר.

306: The church Synod of Elvira banned marriages, sexual intercourse and community contacts between Christians and Jews. _3,4 306: הכנסייה הסינוד של אלווירה אסר נישואין, יחסי מין ואת הקשר לקהילה בין נוצרים ליהודים _3,4.

315 : Constantine published the Edict of Milan which extended religious tolerance to Christians. 315: קונסטנטינוס פרסם את צו מילנו שהשתרע סובלנות דתית לנוצרים. Jews lost many rights with this edict. היהודים איבדו זכויות רבות עם הגזירה הזו. They were no longer permitted to live in Jerusalem, or to proselytize. הם הורשו עוד לגור בירושלים, או כדי לגיר.

325 : The Council of Nicea decided to separate the celebration of Easter from the Jewish Passover. 325: מועצת Nicea החליט להפריד את חגיגות הפסחא מ היהודית הפסח. They stated: " For it is unbecoming beyond measure that on this holiest of festivals we should follow the customs of the Jews. Henceforth let us have nothing in common with this odious people...We ought not, therefore, to have anything in common with the Jews...our worship follows a...more convenient course...we desire dearest brethren, to separate ourselves from the detestable company of the Jews...How, then, could we follow these Jews, who are almost certainly blinded. " הם ציינו: "עבור זה בלתי הולמת לאין שיעור, כי על זה הקדוש של החגים אנחנו צריכים לבצע את המנהגים של היהודים נפוצה. מעתה לתת לנו שום דבר משותף עם הנתעב הזה אנשים ... אנחנו צריכים לא, ולכן, יש משהו עם היהודים ... הפולחן שלנו כדלקמן יותר .. כמובן נוח א ... אנחנו רצון היקר אחיהם, כדי להיבדל שנוא החברה של היהודים ... איך, אם כן, אנחנו יכולים בצע את היהודים, שהם כמעט עיוור בהחלט. "

337 : Christian Emperor Constantius created a law which made the marriage of a Jewish man to a Christian punishable by death. 337: הקיסר קונסטנטינוס הנוצרי יצר החוק שהפך את הנישואים של יהודי לגבר נוצרי שדינו מוות.

339 : Converting to Judaism became a criminal offense. 339: להתגייר הפך לעבירה פלילית.

343-381: The Laodicean Synod approved Cannon XXXVIII: " It is not lawful [for Christians] to receive unleavened bread from the Jews, nor to be partakers of their impiety." ₅ 343-381: Laodicean אישרה הסינוד את התותח XXXVIII: "זה לא חוקי [לנוצרים] לקבל המצות מן היהודים, ולא להיות partakers של חנופה שלהם." ₅

367 - 376 : St. Hilary of Poitiers referred to Jews as a perverse people who God has cursed forever. 367-376: רח 'הילה של פואטייה התייחס היהודים כעם סוטה מי שאלוהים קילל לנצח. St. Ephroem refers to synagogues as brothels. סנט Ephroem מתייחס כנסת כמו בושת.

379-395: Emperor Theodosius the Great permitted the destruction of synagogues if it served a religious purpose. 379-395: הקיסר תיאודוסיוס הגדול התיר הריסת בתי כנסת, אם זה משרת מטרה דתית. Christianity became the state religion of the Roman Empire at this time. הפכה הנצרות לדת המדינה של האימפריה הרומית בשלב זה.

380 : The bishop of Milan was responsible for the burning of a synagogue; he referred to it as " an act pleasing to God. " 380: הבישוף של מילאנו היה אחראי על שריפת בית כנסת: הוא כינה אותו "מעשה נעים אלוהים."

415 : The Bishop of Alexandria, St. Cyril, expelled the Jews from that Egyptian city. 415: הבישוף של אלכסנדריה, רח 'סיריל, גירשו את היהודים מן העיר, כי מצרים.

415 : St. Augustine wrote " The true image of the Hebrew is Judas Iscariot, who sells the Lord for silver. The Jew can never understand the Scriptures and forever will bear the guilt for the death of Jesus. " 415: אוגוסטינוס כתב את "התמונה האמיתית של עברית הוא יהודה איש קריות, מי שמוכר את האדון ישוע על כסף. יהודי יכול לא להבין את הכתוב ואת לנצח ישאו את האשמה על מות."

418 : St. Jerome, who created the Vulgate translation of the Bible wrote of a synagogue: " If you call it a brothel, a den of vice, the Devil's refuge, Satan's fortress, a place to deprave the soul, an abyss of every conceivable disaster or whatever you will, you are still saying less than it deserves. " 418: סנט ג 'רום, שיצר את התרגום הוולגטה של התנ"ך כתב של הכנסת: "אם אתה קורא לזה בית בושת, מאורת סגן, השטן מקלט זה, המבצר של השטן מקום להשחית את הנפש, תהום של כל אסון אפשרי או מה אתה, אתה עדיין אומר פחות היא ראויה. "

489 - 519 : Christian mobs destroyed the synagogues in Antioch, Daphne (near Antioch) and Ravenna. 489-519: אספסוף נוצרי הרסו את בתי הכנסת באנטיוכיה, דפנה (ליד אנטיוכיה) ו רוונה.

528 : Emperor Justinian (527-564) passed the Justinian Code. 528: הקיסר יוסטיניאנוס (527-564) העביר את קוד יוסטיניאנוס. It prohibited Jews from building synagogues, reading the Bible in Hebrew, assemble in public, celebrate Passover before Easter, and testify against Christians in court. ₃ זה אסרו על יהודים כנסת הבניין, לקרוא את התנ"ך בשפות עברית, להרכיב בציבור, לחגוג את חג הפסח לפני חג הפסחא, וגם להעיד נגד נוצרים בבית המשפט _3.

535 : The " Synod of Claremont decreed that Jews could not hold public office or have authority over Christians. " ₃ 535: "הסינוד של קלרמונט קבע כי היהודים לא יכלו להחזיק במשרה ציבורית או יש סמכות על נוצרים." ₃

538 : The 3rd and 4th Councils of Orleans prohibited Jews from appearing in public during the Easter season. 538: ה -3 וה -4 של מועצות אורלינס אסור ליהודים מלהופיע בפומבי במהלך חג הפסחא העונה. Canon XXX decreed that " From the Thursday before Easter for four days, Jews may not appear in the company of Christians. " ₅ Marriages between Christians and Jews were prohibited. Canon XXX קבע כי "מתוך ביום חמישי שלפני הפסחא במשך ארבעה ימים, יהודים שלא להופיע בחברה של הנוצרים." ₅ נישואים בין נוצרים ליהודים נאסרה. Christians were prohibited from converting to Judaism. ₄ הנוצרים נאסר להתגייר _4.

561 : The bishop of Uzes expelled Jews from his diocese in France. 561: הבישוף של Uzes גורשו היהודים מן המחוז שלו בצרפת.