צטט: רוני פרדימן 2010-02-03 16:48:22

הטוקבקיסט הישראלי מכוער ומרושע. וצנזורה היא לא תמיד מילה גסה!

 

איך קרה שהטוקבקיסטים הם התותחים הרועמים ומנהלי התוכן בפורטלים ובאתרי האינטרנט  המובילים שותקים ?

הבוקר פורסם בוואלה :

 

"עדנה קנטי עזבה בסוף השבוע האחרון את בית האח הגדול, אחרי שחשה ברע. הבוקר הותר לפרסום כי הסיבה האמיתית שקנטי החליטה לא לחזור לבית האח היא גידול סרטני שנמצא אצלה בין הולגולת למוח.

 

 

 

 

 

1 .סבתא חנה

התגובה נשלחה יום רביעי 03 פברואר 2010 07:04:31

"לעדנה, איחולי החלמה מהירה קודם כל. אך ייתכן וכל דברי השתנא שלך כלפי חיילנו נבעו מכך שהגידול במח חסם לך את כושר המחשבה הנהורה?
תשארי בביתך ואל תחשפי את עצמך או דעותיך לציבור הישראלי פן יבולע לך ע"י קיצוניים החושבים ההפך ממך. בריאות " .

 

 

 

 

2 .התגובה נשלחה יום רביעי 03 פברואר 2010

 "ורשעים לנצח ידמו"משה אמת ותורתו אמת,ממה שראיתי איך היא מזלזלת ומכפישה את עם ישראל,השם שלח לה תגידול הזה לא עלינו לפני שתעשה עוד עברות ותפרסם אותם גם, ועכשיו התקיים בה הפסוק"ורשעים לנצח ידמו" , וזה סופו של כול איפקורס ואם לא בעולם הזה אז בעולם הבא, אין פה מקום להגיד שהיא תינוקת שנשבתא כיוון שהיא דיי בקיאה בתורה שבכתב ודיי כופרת ו 'ה עושה לה טובה עכשיו שהיא לא שם ממשיכה לבזות ולהכפיש את עם ישראל. 

 הרשעות הבוטה - המלווה במקרים אלה גם בבורות פונדמנטליסיטית, מבהילה.

אם ככה סבתא חנה מאחלת בריאות למישהו - מה קורה כשהיא שונאת ממש או כועסת? 

זו לא רק נחלת האח הגדול - צפי בתגובות הקוראים בגירסה האינטרנטית של הארץ, שמאמין שהוא עיתון לאנשים חושבים, ותיבהלי. 

[לא חשוב כמעט לאיזה מאמר; רק מדור מזג האויר מושך אליו את הנשמות הרגישות, והוא יוצא דופן]. 

צטט: froni 2010-02-03 20:00:37

מסכים בהחלט שחובת הזדהות היא סיג מספיק = צנזורה עצמית

נשמע כמו דבר מאד נכון לעשות, אם כי קשה לעיכול. 

נהיה יותר ויותר קשה להיות אנונימי. לטוב ולרע.

קשה גם לי לשמוע ולקרוא תגובות כל כך קשות על בן אדם, יהיו דעותיו אשר יהיו.

עם זאת, במקרה הספציפי הזה עדנה שמה את עצמה בקו האש, בכך שבחרה לחשוף את עצמה בכזה עומק וכזו תפוצה. אי אפשר היה לצפות שלא יתפרסמו תגובות קיצוניות משום שעצם מטרתה בכניסה לבית האח הגדול הייתה להביא לסדר היום דעה קיצונית ולייצג תנועה קיצונית.   

הנכון הוא לתת אפשרות לכל אחד כולל כל זב חוטם ו"משוגע" ובעל רעיונות לא מקובלים, להביע עצמו באינטרנט. אבל זאת לאחר שהוא נרשם לאתר בזהותו האמיתית שתבדק על ידי מנהל האתר, ויהיה אחראי לכתביו. צנזורה על פרסומים נעשית היום על ידי ה"צנזור התורן" שלעתים מידת שיקול הדעת שלו לא בדיוק הולמת.

במידה וכל מטקבק ידע כי הוא חשוף לתביעות ולא יכול להסתתר אחרי אנונימיות, יהיו דבריו יותר שקולים. אני בטוח שאותם מקשקשים שהבאת לנו כדוגמה לא היו מעיזים לאמר אשר אמרו אילו ראינו את פרצופם בצד הכיתוב.

חופש הביטוי כולל מטבעו גם התבטאויות אנונימיות - כמו גרפיטי, פשקווילים וטוקבקים. אף אחד לא חייב "לעמוד מאחורי דבריו" או להזדהות כדי שלא יסתמו את פיו.  נורא קשה עם הדמוקרטיה הזאתי, אה?

רבים מאוד עברו לאינטרנט בשנים האחרונות, האנשים האלו אינם מבינים את כוחו של האינטרנט או את השימוש בו.

אני לא מצדיק את המילים הקשות שלעיתים יוצאות באינטרנט אבל אני גם לא תומך נלהב בצנזורה או בחוק גילוי מקורות ברשת (או איך שלא קוראים לדבר הזה). אם בעבר משחרי רע היו מדברים ומרעילים אנשים מהפה לאוזן היום ניתן לאותם אנשים כלי חדש "האינטרנט" הם חושבים שהם יזכו לכבוד והערכה ולכן הם מפיצים את הרוע שלהם דרכו.

אותם אנשים לא מבינים עדין את חומרת המעשה, האינטרנט לא מוחק, האינטרנט תמיד סופג, האינטרנט לעולם לא שוכח.

שלושת חוקי האינטרנט האלו בעצם אינם מובנים על הציבור בנוסף לזה שהציבור אינו מבין מה זה הוצאת לשון הרע. יש לדאוג לחינוך נכון ולא לעבודת צינזורה. צריך להסביר לאנשים מה האפקטים של האינטרנט, ולא לדאוג לצנזורה.

אני רואה את האינטרנט כספר, בכל פעם שאתה לוחץ שלח, אתה בעצם מפרסם את הספר שלך לציבור, מי שירצה יוכל לפתוח ולקרוא אותו ואם יש שם משהו שפוגע אתה תאלץ להיות אחראי להוצאות ההדפסה והשיווק של הספר שלך. 

צטט: grandpa.zohar 2010-02-03 21:32:25

הנכון הוא לתת אפשרות לכל אחד כולל כל זב חוטם ו"משוגע" ובעל רעיונות לא מקובלים, להביע עצמו באינטרנט. אבל זאת לאחר שהוא נרשם לאתר בזהותו האמיתית שתבדק על ידי מנהל האתר, ויהיה אחראי לכתביו. צנזורה על פרסומים נעשית היום על ידי ה"צנזור התורן" שלעתים מידת שיקול הדעת שלו לא בדיוק הולמת.

במידה וכל מטקבק ידע כי הוא חשוף לתביעות ולא יכול להסתתר אחרי אנונימיות, יהיו דבריו יותר שקולים. אני בטוח שאותם מקשקשים שהבאת לנו כדוגמה לא היו מעיזים לאמר אשר אמרו אילו ראינו את פרצופם בצד הכיתוב.

רישעות וטפשות אינן עבירה או עוולה כשלעצמן.

אתה לא יכול לתבוע מישהו רק כי בא לך או כי הוא הרגיז אותך. צריך עילה. 

דוקא שתי הדוגמאות המכוערות והמרושעות שרוני הביאה הן דוגמאות מצויינות למקום שלמשפט אין בו דריסת רגל.

אז הם אנשים רעים והם רואים ככה את העולם. אז מה? זה לא אסור. 

צטט: רוני פרדימן 2010-02-04 12:06:31

 

1 .סבתא חנה

התגובה נשלחה יום רביעי 03 פברואר 2010 07:04:31

"לעדנה, איחולי החלמה מהירה קודם כל. אך ייתכן וכל דברי השתנא שלך כלפי חיילנו נבעו מכך שהגידול במח חסם לך את כושר המחשבה הנהורה?
תשארי בביתך ואל תחשפי את עצמך או דעותיך לציבור הישראלי פן יבולע לך ע"י קיצוניים החושבים ההפך ממך. בריאות " .

 

 

2 .התגובה נשלחה יום רביעי 03 פברואר 2010

 "ורשעים לנצח ידמו"משה אמת ותורתו אמת,ממה שראיתי איך היא מזלזלת ומכפישה את עם ישראל,השם שלח לה תגידול הזה לא עלינו לפני שתעשה עוד עברות ותפרסם אותם גם, ועכשיו התקיים בה הפסוק"ורשעים לנצח ידמו" , וזה סופו של כול איפקורס ואם לא בעולם הזה אז בעולם הבא, אין פה מקום להגיד שהיא תינוקת שנשבתא כיוון שהיא דיי בקיאה בתורה שבכתב ודיי כופרת ו 'ה עושה לה טובה עכשיו שהיא לא שם ממשיכה לבזות ולהכפיש את עם ישראל. 

 דמוקרטיה ?  אז עד הסוף לא ? תגובות לעניין .
 כמו שנאמר בטוקבקים : עדנה וקומץ תומכיה עוכרי ישראל...הגדרה נפלאה.

הטוקבק הוא כלי ביטוי נהדר שהביא עמו עולם האינטרנט.

כאנשי תקשורת, עלינו לתמוך בו ולעשות בו שימוש.

נכון, הפיקוח על התכנים בהחלט חשוב - אך לא פחות חשובה היא חירות העלאת התכנים והדיון הפלורליסטי והפתוח.

הטוקבק הוא המקום שבו הגולשים, קרי צרכני התקשורת, מוציאים קיטור, מממשים את חופש הבעת הדעה ומעלים רעיונות שמפרים את שאר הקוראים; בשפה ספרותית או יומיומית, בשפה רהוטה או בשגיאות כתיב.

וזה היופי שבדברים.

הפיקוח על התכנים בטוקבקים באינטרנט, אם בכלל, צריך להיעשות רק במקרים של הוצאת דיבה מוכחת.

מצטרפת לתומכי ההזדהות

רק הזדהות אמיתית על כל טוקבק תביא לצנזורה עצמית וקצת איפוק.

האלמוניות מתירה את הרסן של כל מיניי פחדנים הנהנים לחרחר מלחמה

ולהסתתר מאחורי הסינר של האינטרנט.

בעיני זה מגעיל ואני מאוד אוהבת את עדנה ואת מה שיא עושה.

מיה