בכל מקרה: ילד שלומד בבית ספר ממלכתי לומד הכל(כולל יהדות ומסורת ישראל) ואיש לא אוסר עליו להיות דתי, לעומת הילד שנחטף לבית ספר דתי שלא מפגישים אותו עם כל מבני הדעת הקיימים בעולם הגדול (לצד היהדות), לפחות לא רואה מורה חילוני (אלא במקצוע שבו חסרים מורים דתיים). זה גם כפיה וגם חוסר שוויון
אין בחינוך הממלכתי העברת היהדות האמונית כחויה. אני גם חולק על דבריך, כאילו הנוער לומד ממש יהדות. הנוער נבער (מבלי להכליל),בנושא זה, למרות דבריך. יכול להיות שאתה ראית במקום עבודתך מציאות שאינה מיצגת.
למרות שזה לא נכון (כי החויה מועברת בדרך שונה), אני לא חושב שיש בעיה עקרונית בדרכי למידת היהדות.
הנבער מפריע לי יותר:
אם החינוך הממלכתי מקבל ולוקח על עצמו ללמד ילד יהודי ישראלי גם יהדות וגם להכין אותו לקראת הידע האנושי המודרני, וגם לקראת חיים בעידן מודרני ופתוח אז ברור שאין יכולת להעמיק בנושאים האלה (כמו בנושאים האחרים). למרות שיש הרבה ילדים שיכולים לבחור לימודי יהדות ותושבע וללמדם עד יב ברמה גבוה.
הכל עניין של בחירה וסדר עדיפויות. מה שנראה בעיניך חשוב בחינוך היהודי נראה פחות חשוב (בהשוואה לתכנים יהודים אחרים) ע"י ביה"ס הממלכתי.
/null/text_64k_1#