ערב טוב

תקופה מרגיזה ממש אנו עוברים. בכל יום כותרות, מנוגדות בדר"כ, המיוצגות ע"י רמי דרג (שבדרך כלל גם מלווים בפאתוס כמו: "החוזה" או "האגדי" וכד'), שבעצם גורמים לנו המשקיעים לבילבול.

נתחיל לפרק (פרוק ראשוני...) את הגורמים, במטרה להבין מהם את הסימנים ולבסוף - אולי הצעה כיצד אחראי לנהוג בתקופה זו.

גורמי אי הוודאות

הגברת החוב במדינות רבות: כחלק מתוכניות הבראה במדינות רבות ובינהן" ארה"ב, יפן, מדינות רבות באירופה..., הזרימו הממשלות כספים רבים. מניין הושגו הכספים? מאד פשוט ובדומה למשקי הביית שלנו, ע"י חובות. וכיוון שכבר היו חובות רבים (כמו אצלנו...) נאלצו ללוות. מיסים לא הוטלו, מכיוון שהן משתקות כלכלות (כי חלק יעלימו ולמשלמים ישאר פחות כסף לביזבוז = מיתון) ולכן נלקחו הלוואות נוספות (ישירות או ע"י גיוס באג"ח מדינה). כעת - יש פחות מדינות או בנקים שששים להלוות והחמירו קריטריונים, כמו גם לא "קופצים" על הנפקות אג"ח חדשות (פורטוגל...).

התוצאה - חוב גדל (מודדים אותו ביחס לתוצר) למימדים מפחידים. אבל כאשר לא ניתן "למחזר" החוב, המדינה נקלעת (כמונו) לחדלות פרעון. מכאן הדאגה לדרוג האשראי המושלם של ארה"ב, אבל דאגה אמיתית וכנה לגבי אינסוף מדינות כמו - איסלנד, ספרד, פורטוגל, מדינות ממזרח אירופה, כמו גם חששות מתגברים למדינות מפותחות - שוויץ!

מיתון עולמי - על מנת לאושש הכלכלה, כל מדינה דואגת למספר משתנים ברורים. בינהם: הכנסות, הוצאות, תעסוקה, מלאים, סנטימנט כלכלי, דיור וכו'. הכלכלה המודרנית אף גורסת כי בתקופות מיתון תפקידה של המדינה ליצר פרוייקטים עתירי תקציב (וכח אדם), השמורים לתקופות כאלו וזאת על מנת לצמצם ניזקי המיתון ולשמור על גורמי יצור. הבעיה כעת היא שאותן מדינות הנמצאות על סף חדלות פרעון, אין בכוחן להושיע הכלכלה המקומית ע"י פרוייקטים, כי פשוט אין כסף! (אצלנו הומצא פרוייקט התשתיות הנרחב שפורסם לפני מספר ימים - ותרומתו חשובה. לא רק כלכלית אלא חברתית ודמוגרפית).

תעסוקה - שלב יציאה ממשבר כלכלי, מגיע לאחר שלבי התייעלות. נורא לדעת כי פיטורי עובדים נחשבים להתיעלות, אבל הציצו במחירי מניות של חברות שהכריזו על "התייעלות" וראו את הפלא. במקביל לפיטורין הכרחיים, מבצעים גם "רענונים" של דם צעיר בישן, וכך מוזילים את עלות כ"א. עצוב אבל טבעי. עלות שכרו של עובד צעיר נמוכה משמעותית משל מקבילו הוותיק. סיכום - פיטורין! ניקח בחשבון כי שיטת המדידה "מעלימה" אחוזי אבטלה נוספים, סמויים - אבל קיימים. במקביל לכך - עובדים זרים נכנסים ופוגעים בעובדים מקומיים - אבל "ניצול" החולשה תורם ל"התיעלות".

תוחלת חיים - כולנו מקטרים, בוכים ונירגנים, אבל גיל תוחלת החיים ממשיך לעלות. זאת בזכות מחקר ופיתוח, רפואה טובה ומודעות בריאותית גוברת. אבל כמו בחיים - גורם אחד תורם והשני משלם. תוחלת החיים עולה ואיתה החוב האקטוארי לקרנות הפנסייה וקופות הגמל. עלויות סלי התרופות ומודעות חברתית גוברת ...... ועל כל אלו משלמת המדינה: מי שאין לו חסכון פנסיוני יתמך, תרופות יקנו עבורם, בתי אבות......מיטות בבתי חולים......עובדים זרים לסיעוד. מי משלם?

דיור - לכל ידוע כי דיור הינו הגורם הראשון לצמיחה. שוק הדיור חשוב, לקניה או להשקעה. משבר הסאב-פריים גרם לקריטריונים להחמיר, חברות נדל"ן רבות נכנסו לקשיים בשל ירידת ערכי הנכסים שברשותם (כבטחונות להלוואותיהם) וכך בניה חדשה הוקפאה.

במדינות בהן היצע דירות זמין רב - המחירים קרסו, ובאחרות (כמו אצלנו) שסה"כ הייצור נמוך ביחס לביקושים (כולל משקיעים) - המחירים נשמרו או אפילו עלו. אבל, בראיה עולמית גלובאלית, שוק הדיור במצוקה ומכאן חשיבותו לסנטימנט הכללי.

נזילות אשראי והלימת הון - בנקים עוסקים ביצור ושרותים. היצור אצלהם הוא - כסף. הם לוקחים הון (מופקד) וכנגדו מלווים. אחוזי הריבית מייצרים כסף נוסף. מה עושה בנק מרכזי? מגביל את הבנק שלא ילווה מעל כמות כסף מסויימת כי אז יתרום גם הוא לאינפלצייה (יותר כסף לסל נתון = ירידה בערך הכסף). סין למשל נמצאת בכזו תנופת צמיחה שהקריסות שם כעת הן סביב הגבלת מתן הלוואות ואשראי שתליתן לרסן אינפלצייה.

אינפלצייה - חשש מתמיד בכלל ובתקופה זו בפרט, בה אמצעי התשלום גברו משמעותית (לא בת"א כי כאן לא הזדרז האוצר לעזור....) וכעת הפחד הוא מחריגה מיעד האינפלצייה. בין 3-5% יעד אינפלצייה סביר למדינות מודרניות, אבל מעבר לכך - יצירת המון בעיות.

רגולצייה - כמו בצבא, המואשם תמיד בכך שהוא מתכונן לאופי מלחמות שאינן רלבנטיות, כך נתפש גם הרגולטור. החשש כעת הוא מהמצאת חוקים, הוראות ותקנות, שחלקן יומצאו מצרכים אמיתיים, אבל רובם לא יעזרו לעתיד או שיומצאו כנקמה על ארועי העבר. שוק חופשי לא אוהב חוקים והגבלות (והוא תמיד אומר זאת עד שהוא רץ ומתחנן לעזרה כאשר יש בעיות). הפחד כעת מהגבלות שיטיל אובמה בארה"ב על סקטור הפיננסים, או סין אצלה, ובאירופה?

הפחד החדש הוא מההבנה כי משבר מקומי מתפתח במהרה לגלובאלי ואז תדרש התערבות רגולאטיבית של הבנק העולמי או ה OECD או אחרים, ואז זה מורכב עוד יותר.

בטחון - איראן, מעמדה של ארה"ב בעולם? האיסלאם העולמי, טרור גלובאלי, ואצלנו - שוב חוזרים הפלשתינים לירי יומי של פמ"רים לישובי "עוטף עזה", גלעד שליט? התחממות עם סוריה......

אי וודאות - להבדיל-בין-תקווה-למציאות, תמיד קיימים גורמי אי-ודאות....

סימנים שלנו למעקב:

פתרונות למדינות על סף חדלות פרעון - האם "יועפו" מדינות החוצה מגוש האירו או שהבנק המרכזי באירופה יזרים הון לחילוץ? אירופה אינה ארה"ב וארועי עבר עוד זכורים לנו. צרפו לאלה גם מתיחות אתנית (עם היסטוריה בת מאות שנים....). נקווה לטוב.

נתוני מאקרו - אני מפרסם כל יום יומן, אבל חשוב לעקוב ולראות את תמונת הסה"כ. לא פחות חשוב הוא ה"סנטימנט" המוקרן מהם. אלו גם נותנים תמונת מצב לדיור ותעסוקה.

אנרגייה - מחירי גז ונפט. כל זמן שמחיר חבית למסירה עתידית, לא יעלה על 85$ זה עדיין סביר. נזכור כי עלויות ההפקה מתייקרות ואסיה הפכה לגורם משמעותי בצריכה. חשוב לא פחות לעקוב אחר נתון המלאים.

רגולצייה - לעקוב אחר פירסומים. אני פחות חושש מארה"ב, ויותר מאירופה. שם ההתלקחות יכולה להיות מהירה ומיידית.

בטחון - נקווה להגיון באיראן ולסנקציות שלא יעוררו משבר עולמי (נפט). אצלנו - נקווה לריסון ולא לעוד מבצע בעזה ונקווה כי דיבורים ומסרים ביננו לסורים, ירגיעו את הרוחות ולא ישרתו את איראן בהסטת תשומת הלב העולמית אלינו. נקווה גם שנשכיל לא לרוץ ולתקוף באיראן, ונשאיר לקהילה העולמית לפתור הצרות לעצמה.

הצעה לפתרונות:

מאד פשוט. כאשר ישנן חששות, כאשר מדברים על מחירי מניות גבוהים או כמו האימרה - "אם יש ויכוח אז אין ויכוח......", ניתן לבצע מספר דברים:

ניתן להטות את ניהול התיק לאפיקים מעט יותר סולידיים.

ניתן לממש חלק מהתיק ולתת לחלק "לנוח" בעובר ושב.

ניתן לבצע הגנות:

• קנית אופציות מכר - כאן תדרשו לבעל מקצוע שיבין הסיכון שאתם מוכנים לקחת וכנגדו את פרמיית ה"ביטוח" ההגיונית (כמו ביטוח לרכב...
• קניית שורט - גם כאן אני מציע עזרת יועץ או מנהל (בעל רשיון!!!). מומלץ מאד לא ממונף (פי 2/פי 3).
• פיזור - כנ"ל.

לסיכום - אי הוודאות היא הגורם. כאשר כולם חושבים על עליות, מגיעות הירידות וההיפך. האחריות על כספיכם הוא שלכם.

בהצלחה.

עופר סקלי

הכותב הינו בעל חברה לניהול תיקים (מסדה-פ בע"מ) ואינו מנהל תיקים ברישיון הרשות.  יתכן והחברה משקיעה בניירות ערך ובאופציות שונות , לכן אין לראות בסקירה זו משום המלצה לפעולה כל שהיא בשוק ההון.

לקורסים פרטיים לימוד מעוף ושוק ההון , ולניהול תיקים

1599-555-997