לובי של בעלי הון או חברות ענק, אינטרסים בין הון לשלטון או שלומיאליות. בדיון בחרתי לשתף אתכם בפשטות בה ניתן לשנות דברים המקוממים את כולנו, רק טרם החלטתי האם אינטרסים/לחצים, שלומיאליות או בורות, או רחמנא ליצלן - שילוב קטלני ביניהם הוא הגורם להתנהלותם של משרתי הציבור (שרים וחברי כנסת) בנושאים שבאחריותם.

נתחיל בסלולאר? יאללה

כל אזרח, ללא יוצא מהכלל, מודע לאופן ההתנהלות התמוה והחריג של החברות לקהל המינויים שלהם.

אציין מס' נושאים ונראה האם מישהוא יופתע:

• קטינים - הרבה חוקים שנועדו להגן עליהם. למה בסלולאר זה לא קיים? האם שם מופתע המחוקק שהקטינים אינם אחראים? האם נידרש מהם לדחות סיפוקים?

המחוקק נדרש להגן על הקטינים מפני עצמם, ולתת לציבור ההורים כלים. מעבר לנזקי בריאות (כן/לא? מי יודע?), מה פשוט יותר מאשר להגביל בחוק את החברות מחיוב אינסופי. המחוקק יקבע כי ההורה ינקוב בסכום מקסימום, שמעבר לכך הטלפון יחסם לשיחות יוצאות, SMS אינטרנט....... ויחיג רק לשרותי חרום. ח"כ שיטרית (כמדומני) מוביל הצעת חוק. נראה!!! פשוט נכון?

• ספקי תוכן. מניין זה צץ. מניין ההרשאה של החברות לקשר ביננו לבין ספקי התוכן ומניין החוצפה בגילוי ההתחברות (נגד רצוננו) להפנות אותנו אליהם, בחזקת ,אנחנו לא צד בדבר".... (תוך כדי מיצמוץ קל בריסים......).

היינו מצפים כי המחוקק יחייב את ספק התוכן לבוא איתנו במגע (פיזי), להסביר לנו את נחיצות השרות, ועד חתימה פיזית לא יספקו אותו. פשוט נכון? מחוקק יקר, תחשוב כאילו אתה קונה מקרר, ולפתע אתה מנוי לשרותי אספקת חלב, בסה"כ ב 4.99 ש"ח לחודש, מכיוון שקנית פעם חלב. מוזר?

• גילוי נאות - מדוע בסבך הניירת (המיותרת הנכפית עלינו), שאנו חותמים בחתימה אלקטרונית מבלי שראינו כלל על מה שאנו חותמים......, אין נייר אחד ברור בו מרוכזים הנושאים החשובים באמת כמו: כמה עולה מה, ומשך ההתחייבות? כמה מורכב!
• אופן התשלום - הרי קיימת הפרדה בין קניית המכשיר לבין עלות השימוש בו. המחוקק צריך לקבוע כי קניית המכשיר יכולה להתבצע בתשלומים (הור"ק או אשראי) בעוד עלות השימוש החודשית תשולם כמו ביתר הנושאים בעולם - בהעברה בנקאית או צ'ק. כך תישמר למנוי היכולת לעקוב, להתווכח וכו'. כך ירמו אותו פחות !! מדוע זה שונה מקניות בסופר מרקט? מדוע להתיר לחברות את הכניסה הברוטאלית שלהם לחשבונות הבנקים שלנו? למי עוד מותר חוץ מאשר להם?
• עודף מכירה - למה לשלם מראש על כל מיני שרותים להם איננו נזקקים? לא כולנו "פריקים" של טכנולוגיה ולא לכולם חשק לקרוא מיילים בכל מקום.
• מכשיר ו SIM - בסוף המאמר אקרא לכולם, להפסיק עם השידרוגים והקישקושים. המחוקק חייב להקל עלינו את היכולת לקנות מכשיר ללא התחיבות ובפשטות, לקנות SIM מאחד מספקי הסלולאר. אני כבר עשיתי זאת, אבל למה מחייבים אותי ל 18 חודשי התחייבות? למה אתם המחוקקים ונבחרי הציבור מרשים להם?

הרשימה והתסכול עוד ארוכים. אבל במקום להכביר מילים, כי הכל ברור לכולם, אני מעדיף לקוות שנותר לכם קשב לדבר נוסף - השלומיאליות:

הוצאות התיקשורת האישית, עלו במאות אחוזים בעשור האחרון. נדמה שאין ברירה? לא בטוח. סל ההוצאות המשפחתי, שההכנסה המישפחתית הממוצעת לא עלתה באחוזים דומים, מבוזבז לשווא.

את הוצאות הציבור צריך לנתב לדברים אחרים, התורמים יותר לצמיחה מאקרו ולא לכמה משפחות הון בלבד. הוצאת המשפחה הממוצעת לסלולאר יכלה לרדת "רק" ב 50% וכבר הכפלנו את תקציב משרד המדען הראשי, תרמנו למו"פ, לעידוד עסקים קטנים....... למה אתם, נבחרי הציבור, מוכנים לשרת סקטור אחד מצומצם כל כך, ומקריבים הרבה כ"כ מכיוון אחר?

הרי משפחות מהעשירונים הנמוכים יותר, שמובלים להוצאות אלו, פונים אליכם בדלת אחרת לבקש סיוע, או לעמותות אותן אתם מסבסדים.

די!!! בואו נשמיע קולנו!

סקלי עופר