צטט: חרש אסף 2010-02-26 15:00:33
לילך, תמיד ידעתי שיש מקומות ותחומים מסויימים, שבהם ההתיחסות לבעלי חיים, היא אכזרית ביותר .
הצפייה בסרט השפיעה עלי מאוד,האינטנסיביות של המקרים ועוצמת מראות הזוועה לא מותירים אדם שאוהב
בעלי חיים להישאר אדיש. כמעט ולא ישנתי אתמול.
השאלה היא האם יש משהו שאפשר לעשות?
לצערי הרב מלחמה מול אינטרסים כלכליים של טייקונים כאלה או אחרים תמיד נגמרת בתבוסת הצד שאכפת לו שייתיחסו אליהם
כיצורים חיים, בעלי רגשות וכאב.
אסף.
צודק אסף - הרגשתי בדיוק כמוך אחרי שצפיתי בסרט
אפילו חשבתי להפוך להיות צמחונית אחרי הזוועות האלה
אני מבינה אותך לגמרי ואני יודעת שאין לנו כל כך מה לעשות
הדבר החידי שאפשר לעשות זה הדברים הקטנים, שכל אחד ידאג לעצמו ולסביבה שלו
כגון: לא לקנות שמפואים שנוסו על בע"ח או טונה שאין עליה את הסימן הזה של הדולפין - שאומר שהם לא הרגו כמה בעלי חיים בזמן שהם תפסו את הטונות. ולהתנדב בעמותות או חוות של בעלי חיים - אם אפשר, בעיקר בחו"ל יש חוות כאלה של אנשים פרטיים
שמאמצים חיות פצועות/נטושות, אפשר להתנדב שם זמנית לשבוע שבועיים אפילו - לעזור במה שאפשר.
ובנוסף, להעלות את מודעות הציבור לגבי מה שקורה. לפחות שהעולם ידע!
בתקווה שאם הרבה אנשים ידעו - זה יוביל לשינוי כלשהוא.
דוגמא חמה שעל הפרק שאני מנסה להעלות למודעות הציבור היא החוק המדבר על ייבוא פרוות לארץ: זה פוסט שכתבתי בפייסבוק, והיו מלא תגובות עליו.
כ-10,000 חיות מתות בשנה לצורך ייצור השטריימלים
כ-24 זנבות נדרשים עבור הכנת שטריימל אחד
ועדת שרים לחקיקה קיבלה את הצעת החוק של שר החקלאות, שלום שמחון, לאסור יבוא ויצוא של פרוות בעלי חיים מכל סוג שהוא
כמו כן, הוחרגו מהחוק פרוות המיועדות לייצור שטריימלים לצרכי הציבור החרדי, לאחר שהוסכם כי איסור שכזה יפגע ברגשות הציבור החרדי
והנה לינק לכתבה
אני אישית הזדעזעתי מכל הסיפור הזה...
הוספת תגובה על "תראו איפה אנחנו חיים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה