כאן אני אצטט מפוסט שכתבתי לפני זמן והעליתי גם לבלוג של, אבל לעולמות וירטואליים יש אספקטים רבים נוספים.
למשל, אמנם אין נביא בעירו אבל אני מנבא שבעוד מספר שנים עולמות וירטואליים תלת מימדיים יהוו את האינטרנט עצמה. אמנם על המחשוב להשתפר באופן משמעותי, אבל ההמשך יהיה כשהאינטרנט לא יהיה לטכנולופילים בלבד אלא גם לטכנופובים, ומה יותר קל למהכנס לרחוב ראשי (קרי גוגל למשל), להכנס לחנות שעומדת בצד (קרי פליקר), לדואר (קרי הוטמייל) או לבית פרטי של מישהו (קרי - האתר שלי) ופשוט לגלוש ככה?
ועכשיו לשאלת הנכסים בעולמות וירטואליים.
דני מכר ליוסי חרב (לא אמיתית) במשחק פנטזיה מרובה משתתפים (MMORPG). הכסף שקיבל היה אמיתי. אלא שלאחר קבלת הכסף החליט דני לשמור את החרב ולא למסרה ליוסי. יוסי פנה למשטרה והתלונן. הוא גם פנה למס הכנסה והתלונן כי דני לא הוציא לו חשבונית בגין המכירה. עוד הגיש יוסי תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, בה ביקש לחייב את דני למסור לו את החרב.
נדמה שלמרבית הגולשים בקפה לא צריך להסביר מה זה Second Life (מי שזקוק להסבר שילחץ על הקישור ויראה את הסרטון). כולנו מכירים את הבאז. אבל אני מנסה להציג נקודה שונה מעט.
עולמות ומשחקים וירטואליים אינם עוד אנקדוטה שניתן להתעלם ממנה. היקף ההשתתפות והמשאבים המושקעים בהם הינו עצום. הם מהווים בסיס לסחר אמיתי, הן באמצעות פלטפורמות במסגרת המשחק עצמו והן באתרים חיצוניים. ישנם אתרים המפרסמים שער חליפין למסחר בין מטבעות מעולמות וירטואליים. שער הדולר האמריקאי לעומת הדולר ב-Second Life -SL היה בעבר (מזמן לא בדקתי. מצטער) 257:1 דולר וירטואלי לדולר אמריקאי.
פרופ' אדוארד קסטרונובה, מחלוצי החוקרים בתחום, פירסם עוד ב-2001 מחקר על כלכלת העולם Norrath במשחק EverQuest. קסטרונובה מצא כי המטבע הווירטואלי נסחר (אז) ביחס של 93 מטבעות ל-1 דולר אמריקאי, ולמעשה חזק יותר מהין היפני והלירה האיטלקית. קסטרונובה גם מצא, כי כבר אז היה התל"ג השנתי של העולם הווירטואלי נוראת' גדול מזה של בולגריה.
לפני זמן מה נמכר במשחק Project Entropia אי וירטואלי בסכום של 30,000 דולר, בעוד שבעולם SL נמצא משתתפים שמרוויחים את מחייתם מעסקים מקוונים, כמו יצירת תלבושות לדמויות השחקנים, תיווך נדל"ן וירטואלי ובנק השקעות וירטואלי (לטור על המשחק ראו באתר נענע). למעשה, רויטרס העולמית פתחה סוכנות בעולם SL ממש כאילו היה מדינה. סך כל המסחר הקשור בעולמות מקוונים מגיע למחזור שנתי המתקרב למיליארד דולר (כן, אתם שומעים נכון).
אם הדברים נשמעים לכם ערטילאיים, הרי ש-Zhu Caoyuan משנחאי נרצח כיוון שלא עמד בעסקה בה התחייב למסור לשחקן אחר במשחק Legend of Mir חרב וירטואלית, עבורה קיבל 872 דולר. טרם הרצח פנה הרוצח למשטרה והתלונן על גניבה, אבל המשטרה, מה לעשות, לא הבינה מה רוצים ממנה
העולמות הוירטואליים מותחים את תחומי המשפט המסורתי ויוצרים בעיות מרתקות. למשל, אם למטבע וירטואלי יש שער חליפין "אמיתי", הרי אולי יש מקום להטיל מס על רווחים וירטואליים שניתנים להמרה לכסף של ממש. לא אכנס לכל הניואנסים איתן מתמודדת כעת ממשלת אוסטרליה, שהיתה החלוצה בהודעה על מיסוי הכנסות מעולמות מקוונים בעולם האמיתי, אבל עולות שאלות רבות בתחום. למשל - מה יהיה מועד המיסוי? בעת הפקת הרווח במשחק או רק בעת המרת הרווח לכספים אמיתיים? כיצד יהיה ניתן לעקוב אחר המרת הכסף הווירטואלי לאמיתי? אילו הוצאות נאפשר לקזז? כיצד נקבע את שער החליפין בכל עת רלוונטית?
נחזור לבעיות המשפטיות ה"קלאסיות". ונתחיל בהתחלה - האם אותו רכוש וירטואלי הוא למעשה... רכוש?
אם נגדיר רכוש כנכס שנוצר עקב השקעת מאמצים ומשאבים על ידי בעליו המקוריים, הרי הרכוש הווירטואלי עונה להגדרה זו. הדין עצמו מכיר בזכויות כרכוש (ולדוגמה - כל ענף הקניין הרוחני). כלומר, עצם היות הרכוש וירטואלי, אינו מונע ממנו להיות רכוש. השקעת הזמן והמשאבים הכספיים של המשתמשים יש בה כדי לחזק את מעמד ה"רכוש" הווירטואלי.
אבל - האם רכוש זה יכול להיגנב? מצד אחד אין בעיה לשלול את הרכוש ממי שהחזיק בו.מצד שני הרי משחקים רבים הינם משחקי תפקידים, וגניבה היא חלק בלתי נפרד מהמשחק בהם. ואם נאמר כי רכוש כזה יכול להיגנב רק במקום בו חוקי המשחק אינם מאפשרים גניבה כחלק מהמשחק, הרי אנו הופכים את יוצרי המשחק למחוקקי עבירות פליליות. אבל אם לא נמנע "גניבה" כזו, הרי במצב בו השקעתי זמן וכסף רב בפיתוחה של הדמות שלי ורכשתי רכוש וירטואלי ואמיתי - מדוע לא יגן עלי הדין במקרה בו משתמש אחר גוזל ממני את זה בלא הסכמתי?
ואם זהו "רכוש", נשאלת השאלה, מי הוא בעליו של הרכוש? האם יוצרי ומפעילי המשחק או המשתמשים שהשקיעו מכספם - בד"כ בתשלומים חודשיים בגין הזכות לשחק במשחק, ולפעמים גם ברכישת הרכוש בפלטפורמת משחק בתוך או מחוץ לעולם המשחק.
במרבית המקרים, בעיון בהסכמי המשתמש של מפיצי המשחקים (EULA) נגלה כי כל זכויות הקניין במשחק שייכות למפיץ. אולם, לאור המאמצים והמשאבים הרבים שהמשתמשים משקיעים על מנת לפתח את רכושם ודמויותיהם, אני מעריך שתנאי שכזה בהסכם המשתמש (שהוא חוזה אחיד) עלול להוות תנאי מקפח, ולכן בטל.
מצד שני נמצא SL שמצהיר כי למעשה כל זכויות היוצרים בתוכן שנוצר בתוך המשחק שייכות לגולשים ולא למעבדות לינדן, מתחות המשחק.
אבל שימו לב - לא מדובר במשחק תיאורטי. שאלת הבעלות היא בעלת חשיבות מכרעת במקרים רבים. תארו לעצמכם שמפעילת המשחק נקלעה להפסדים תפעוליים עקב הפעלת העולם המקוון באופן שמחייב אותה לסיים את הפעלתו - האם יכולים המשתמשים שחשבונם נסגר ורכושם נעלם מהמרקע הדיגיטלי לדרוש מהחברה פיצוי על רכושם שאבד, או על זמנם וכספם שהלכו לבלי שוב? הרי זה היה רכוש שלהם...
ומה קורה במצב (אמיתי) בו משתתפים במשחק יוצרים יצירות המפרות זכויות יוצרים, למשל שכפול דמויותיהם של סופרמן או באטמן במשחק גיבורי על? מי האחראי להפרת זכויות היוצרים במקרה כזה? האם נגן על מפתחת המשחק, ואם כן - כיצד? כמו ספק שירות (ISP), שלפחות בארץ בינתיים כלל אינו מוגן, או באופן מקיף יותר? ואולי המפתחת אחראית בעצם העובדה שהיא מספקת למשתמשים כלים להפר זכויות - בדומה לפסיקה האמריקאית ביחס לתוכנות שיתוף קבצים?
בעבר התעורר במשרד שלי מקרה בו משחק אינטרנט (שמקורו בישראל) ביצע שינויים שהפחיתו את שווי הרכוש הווירטואלי של משתמשים. זאת, לאחר שאותם משתמשים השקיעו זמן וכסף רב במשחק עצמו (כסף שהוזרם למפעילי המשחק) על מנת לרכוש זכויות באותו משחק. למיטב ידיעתי, בסופו של דבר בחרו הנפגעים שלא לפעול באופן אקטיווי להגנה על זכויותיהם. בארה"ב, לעומת זאת, הגיש עו"ד מייק בראג תביעה כנגד מפעילת SL, לאור העובדה שרכש קרקע מקוונת בהשקעה של אלפי דולרים אמריקאים במטרה למכור את אותה קרקע ברווח, אך לאחר הרכישה נסגר חשבונו במשחק וכל השקעותיו ירדו לטמיון.
שאלה נוספת היא, מהו הדין החל על מקרה בו (לדוגמה בלבד) החברה המפעילה רשומה בארה"ב, השרתים נמצאים באירופה, המסחר ברכוש הווירטואלי מבוצע באמצעות אתר ישראלי חיצוני והתובע הוא ישראלי החי ביפאן?
ואולי בכלל יש לחייב מפעילי עולמות וירטואליים להקים גם מערכת אכיפה ושיפוט וירטואלית, שתדון בכל מקרה לפי חוקי כל משחק ספציפי?
אני באמת לא יכול לכסות את כל המגוון כאן, ויש עוד הרבה דוגמאות. אולי בעתיד עוד נחזור אליהן.
הוספת תגובה על "עולמות וירטואליים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה