בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ממש לפני זמן קצרצר החלטה חשובה ביותר, שאם אנסה לתמצתה, הרי שמשעותה היא שמותר להעתיק תכני מודעות. 

לדבר יש משמעות רבה, שכן לאור החלטה זו, אגרגטורים של מודעות יכולים לפעול מבלי שהדבר יחשב כהפרת זכויות יוצרים.

 

ואם זה נשמע לכם כמו משהו קטן ושולי, רק תנסו להזכר במלחמות העולם שפרצו בין מעריב לאתר אולג'ובס (ההחלטה בעליון) ואחר כך בין יד2 לבין "זהוזה" ותבינו עד כמה הנושא הזה חם, וחשוב.

בת"א 1379-06 חוגל בע"מ נ' ערן רביב ואח' דן שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, בסכסוך בין שני אתרי אינדקס לחוגים ופעילויות פנאי (אתר חוגל ואתר חוג). (אין לי עוד קישור לפסק הדין אך אוכל להעביר למי שרוצה עותק מפסק הדין במייל).

הסכסוך התחלק לשני חלקים:

האחד - האם קיים דמיון בין האתרים המהווה הפרת זכויות יוצרים?

השני - האם בהעתקת תכני הפרסום של מפרסמים באתר אינטרנט יש משום הפרת זכויות יוצרים.

בהליך זה, בניגוד לכל ההליכים הקודמים, צורפו לתביעה גם חלק מהמפרסמים עצמם (שקיבלו הבטחה מחוגל שכל עלויות והוצאות ההליך ימומנו על ידו).

מבלי להתיש אתכם בהוכחות המורכבות שנוהלו, ובעשרות הסתירות שנמצאו בעדויות עדי התובעים כמו גם בראיות שהובאו להוכחה שאתר "חוג" נולד לפני אתר "חוגל" (אשר לבסוף הקדים אותו בעלייה לרשת) ישנן כמה קביעות משמעותיות.

 

האחת (בלשוני שלי) האבחנה בין חלקיו הפונקציונאליים של אתר אינטרנט לבין עיצובו.בעוד שבעיצוב האתרים קבע בית המשפט כי קיימת "שונות ניכרת", הרי העיצוב הפונקציונאלי היה דומה.הדמיון בין מנועי החיפוש באתרים, בין סרגלי הניווט באתרים, בעמודי ה"צור קשר" ו"שלח לחבר", כולו דמיון פונקציונאלי לגמרי, וככזה אינו מוגן בזכויות יוצרים.

משמע, ככל שמישהו העתיק מכם את העעימוד הפונקציונלי של האתר שלכם, הרי ככל שזהו עיצוב מקובל בתחום - אין זו העתקה אסורה.

 

השניה (מעניינת הרבה יותר, אף היא בלשוני) היא כי מודעת פרסום אינה מהווה יצירה מוגנת בזכויות יוצרים.

הדין קובע כי אין הגנת זכות יוצרים בנתונים ועובדות גרידא, אלא בדרך ביטויים. "יצירה" חייבת להיות נהנית ממידה כלשהי של "יצירתיות". אמנם, מידה מועטה ביותר, אך ככל שהעובדות והנתונים לא נהנו מאותה מידה מינימלית של יצירתיות - היא אינה מוגנת.

מדריכים, דוגמת דפי זהב ואחרים, הכוללים נתונים עובדתיים בלבד, אינם נהנים מאותה מידת יצירתיות שתעלה אותם כדי יצירה מוגנת. בטקסטים המתארים חוגים שונים שכוללים רובם ככולם פרטים עובדתיים - אין זכויות יוצרים.

 

ונסיים בדברי בית המשפט -

"אין למפרסם [המודעה. י.ל.] כל זכויות בתוכן המודעה במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש, לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו".

 

יש לי תחושה מוזרה שפיסקה זו תצוטט בהרבה מאוד מכתבים של עורכי דין העוסקים בתחום בזמן הקרוב. ואני ביניהם...

 

גילוי נאות - אני ייצגתי בתיק זה את אתר חוג, הזוכה.

 

אתם מוזמנים לבקר באתר שלי בו בין השאר ניתן לקרוא על זכויות יוצרים באינטרנט.