"אנחנו מדברים בטלפון הנייד שלנו הרבה. לפעמים יותר מדי. לפעמים בלי הפסקה, ומי שמרוויח מכך - והרבה - הן 3 זכייניות הסלולר."

העושק של חברות הסלולאר מתבטא ברווחים אבל גם בהוצאות אסטרונומיות על פירסום שאמור להביא לתחרות - אבל אין תחרות. הכסף שלנו הולך לפרסומות מושקעות ומיותרות ולרווחים של החברות.

אז ברור שמשרד התקשורת צריך להתערב לטובת הצרכן. לא לאפשר להפוך את הטלפון שלנו לכרטיס אשראי. לדרוש גילוי נאות של תנאי ההסכם. להפקיד שהחברות יקיימו את כל התקנות והחוקים.

אבל עיקר האחריות לרווחי העתק על הצרכנים.

 אלו שמדברים אלף דקות בחודש

אלו שמסמסים 10 הודעות במקום - דקת שיחה.

 אלו שמורידים רינגטונים, טריטונים שמכילים עשירית משיר ב6 ש"ח - (אבל את השיר המלא הם מעתיקים מחבר וחוסכים 3 ש"ח עלות הורדה בצורה חוקית)

אלו שלא בודקים את החשבון שלהם ומגלים אחרי חצי שנה שהם משלמים 30 ש"ח לחודש עבור תחזית אסטרולוגית יומית.

אלו שלא חוסמים את הילדים שלהם ל"שירותי תוכן"

אלו שנותנים לילדים כרטיס עם תשלום מראש -רק אחרי שהילדים הגיעו ל1000 ש"ח חשבון חודשי.