זכויות בעלי חיים...כמה פעמים אתם מקבלים תגובה בסגנון של : "לא להגזים", "לא הגזמתם, לאן נגיע ככה?" וכאלה ....

על דברים בשטחים שונים בחיים, חשובים יותר או פחות, דברים שאנשים אף פעם לא הקדישו לזה ממש מחשבה. אולי כי רגילים אחרת מדורי דורות, מקובעים בסטיגמות, הרגלים, אינטרסים, ומה לא.... 

כשמנסים להצביע על אי הגינות בדברים ותופעות מסוימים, חוסר צדק, על זה שהגיע הזמן להתקדם גם במישור ה: ערכי, הומאני -  ולא רק כלכלי ומדעי, אלה פעמים רבות התגובות שאתה מקבל.  

והרי קידמה אינה רק טכנולוגית, או תגליות מדעיות (שלפעמים אחרי שנים מתגלות שגויות, או תרופות שמתגלות עליהן תופעות לוואי), ומן הראוי לכן שתהיה גם הרוחני. 

שוויץ למשל שנחשבת מדינה מתקדמת העלתה לאחרונה לסדר היום את עניין זכויות בעלי החיים, נראה שזה קצת יותא ברצינות מאשר הדרך בה זה הועלה אצלנו. 

כאן, אם זכור הועלתה בזמנו הצעת חוק לשנות שם חוק צער בעלי חיים לחוק זכויות בעלי חיים.  

היא נפלה בשל קולות הדתיים והתנגדויות נוספות, אך זכורה לי במיוחד התבטאות אחת שאמרה משהו כמו: אי אפשר לשנות את שם החוק כיון ש: "לבעלי חיים אין זכויות", משום כך אין סיבה לשנות את החוק.

הארץ  "הכנסת: חוק לא ייקרא "חוק זכויות בעלי חיים", משום שלבעלי חיים אין זכויות" (28.10.09) יהונתן ליס (השר לענייני דת, יעקב מרגי (ש"ס), הסביר מעל דוכן המליאה כי "הצעת החוק נשענת על התפיסה הבלתי מקובלת שיש לבעלי החיים זכויות")

Nrg  מעריב "בריז'יט בארדו תשכנע ח"כים לתמוך בחוק הפרוות" (9.3.2010) אריק בנדר  (כמה חברי כנסת יפתחו הבוקר את יומם במשכן עם מכתב מאחת הדיוות הגדולות של הקולנוע. ולמה דווקא הם זכו לכבוד? היום צפויה הוועדה בה הם חברים לאשר חוק תקדימי נגד ייצור ושיווק פרוות. "אני מקווה בכל לבי שבקרוב אוכל לברך את ישראל על היותה מדינה המוכיחה לעולם את בגרותה ומגנה על זכויות בעלי החיים," כתבה בארדו ליו"ר הוועדה אורלב).

Nrg מעריב "נדחתה ההצבעה על חוק הפרוות בוועדת החינוך" (9.3.2010) (המכתב של בריז'יט בארדו לא עזר. חברי הכנסת החרדים ניסו לעצור את החוק. חברי הוועדה הסכימו לקיים דיון נוסף לפני ההצבעה). 

פשוט ככה....

ואני לתומי סברתי שהתורה מתקדמת ונאורה, ובמקרים רבים אחרים אכן כך הוא. אלא שלפעמים עושה רושם שמפרשים אותה בצורה אולי לא מדויקת.  

דברים רבים שאינם ברוח התורה מותרים ע"י רבנים שונים כמו למשל כובעי הפרווה. ידוע שעשיית שטריימל אחד פרווה עשוי בסבל מחריד של בעלי חיים רבים, אז איפה מצוות צער בעלי חיים שהיא אחת החשובות במצוות ?!

Ynet  "מבצע שטריימל" (9.2.2010) אסף וול (ועדת שרים אישרה את ההצעה לאסור ייבוא פרוות, אך יש יוצא מהכלל - פרוות לייצור שטריימלים. אסף וול יוצא נגד ההטבות שמקבלים החברים במועדון האקסלוסיבי של חובשי השועלים)

פשוט ככה....

בשוויץ ההתייחסות נדמה הייתה יותר עניינית, למרות שבסופו של דבר ההצעה גם שם נדחתה, והאמת, שאינני מתפלאת, אך האם באמת העניין כה הזוי כפי שמנסים באמצעי התקשורת להציגו ....?! 

חבל שאין עיתונות ותקשורת מימי הביניים, אני בטוחה שהלוחמים נגד עבדות בזמנו זכו ליחס לא בהרבה שונה מאשר פעילי זכויות בעלי חיים, גם אליהם פעמים רבות התייחסו כאל "פורעי חוק" "משיגי גבול" ואותו דבר גם לאנשים שפעלו לשוויון והשגת זכות הצבעה לנשים, וגם אלה שמעו בודאי כל הזמן דברים כמו:

"ומה הלאה ?"

"לאן נגיע ?"

"אתם לא מגזימים?" 

על השוואה כזו ודברים נוספים מדברת קרול אדמס בספרה "הפוליטיקה המינית של הבשר",  דיכוי חיות כמו דיכוי בני-אדם?, וסקירה על הספר "החיות שנעלמו מן המחשבה" .  

הממשלה בשוויץ שנחרדה מהרעיון כי בהחלט "דבר כזה" היה עלול לגרום לה בעיות והפסדים, ו"המליצה" לאזרחים לא לאשר חוק כזה כיון שהוא יעלה כסף, יגרום לעוד בירוקרטיה....ושם בשוויץ....אתם יודעים הכל כמו סרגל, ואנשים ממושמעים....  

גם בעלי חוות (חיות משק, פרווה?) בודאי שיתנגדו, וכמו בכל מקום בודאי לחצו על הממשלה, נו, מה? הם חיים על הניצול שלהם, למה חיכינו? 

היה משעשע לראות אם הייתה תקשורת גם אז לפני מאות שנים, את ההתייחסות של בעלי עבדים (חוות ענק), והמתנגדים למתן זכות הצבעה לנשים ולעשות השוואה.....(קרול אדמס בספרה מדברת בין היתר גם על זה).

אינני שוגה באשליות, להיפך, אתם רואים שאני מודעת לאספקטים השונים, אבל כל מי שיביט מעבר לאינטרס, ההרגל, והמוסכמות ויקרא בין השורות יראה שכל השוואה מיותרת, התגובות וההתנגדויות דומות בצורה שאי אפשר לא לעקם את הפה בחיוך ציני. 

לא לכבוד לא לנו, לא לשוויץ, ולא לאף מדינה להתנגד, להכשיל זאת מהתחלה, אבל ברורים תמיד הגורמים המתנגדים, והסיבות, למי שמביט מעבר להרגל ולמוכתב ע"י התקשורת.

גם לא חייבים להתנגד ולעמוד במקום, אפשר להראות רצון טוב. אבל מה?!  רבים מבעלי האינטרס שפוחדים משינוי, מהפכה בדפוסי חשיבה, פגיעה באינטרס טורחים כל הזמן לשאול:

"לא הגזמתם?"

"לאן נגיע בקצב הזה?". 

ובאמת לאן חלילה וחס עלולים להגיע?

ליחס נאות והוגן יותר לבעלי חיים (משק, מעבדה, התעללויות, פרווה, ועוד) ?

 לכך שהחוק ייאכף על קטן וגדול ותצומצם הפגיעה בהם והסבל שלהם?

אם חושבים על זה בעצם האדם לא התקדם כל כך הרבה כפי שהוא חושב, הוא העתיק את המודל ובעלי החיים הם העבדים האילמים חסרי הישע של הדור הנוכחי. 

האדם הנאור, המתחשב ושומר על הסביבה כנראה לא יירגע עד שישמיד ינצל וישתמש בכולם עד תום.

אז בלית ברירה יגיעו השיבוטים ההמוניים, עם רווחים גדולים שוב לממסד המדעי, כמובן שהם יהיו עם פגמים ומגרעות כמו כל היצורים משובטים.  

אין, לא היה, ולא יהיה תחליף לבריאה, ואף מדען גדול ככל שיהיה אל לו להעמיד את עצמו במקום היושב במרומים. 

שימרו על בעלי החיים שעדיין כאן אתנו על הכדור הזה, חיות בר, חיות בית, חיות משק, תנו להם לחיות בכבוד, גלו חמלה ואחריות וגורלם בין אם אוהבים אותן יותר או פחות.

לא יזיק להעניק ולו מעט, על קצה קוצו של המזלג ממה שנגזל מהן, יחס, זכויות.... 

לא צריך לפחד מזה, או לשמוע לאלה שהכי קופצים בראש המתנגדים, המלגלגים ש"לא צריך להגזים", אם בגלוי או מאחרי הקלעים, הם יודעים היטב מה הם יפסידו מקידמה גם בשטח הזה....