אני רוצה לחלוק איתכם את ששמעתי באחת ההרצאות ב"כנס הישראלי השני לחקר רוחניות עכשווית", שהתקיים לפני מספר ימים באוני' חיפה, ובו היו כ-130 דוברים ומאות משתתפים.
ההרצאה נקראה "מעמדה של החקירה העצמית - דיון פילוסופי רוחני בקשר שבין ממד הפנימיות והממשות הטרנסנדנטית", מאת דידה קימור, אוני' חיפה.
הנה קטעים מתוך תיאור ההרצאה (אני מעתיק מחוברת הכנס) שדיברה אלי מאוד:
"השאיפה אל הטרנסנדנטי איפיינה את האדם משחר האנושות. נשאלת השאלה מהו מקורה, מהי הדרך הנאותה להענות לקריאתה והאם קיימת מתודה הולמת לדיון אודותיה.
"...רפלקסיה עצמית רצינית, המכוונת את התודעה כלפי עצמה, פותחת את ממד הפנימיות, כממד שאינו נגיש לתודעה היומיומית וככזה החושף את זהותו העמוקה ביותר של האדם... הטענה היא, איפוא, שהשאיפה אל המוחלט יכולה לקבל מענה דווקא דרך הפנימיות... ממד זה [של הסובייקטיביות]... מהווה נתיב דרכו ניתן לגלות דווקא את האובייקטיבי.
"...לטענתו של טיילור, בהכוונת הקשב כלפי פנים, באינטימיות של הנוכחות-העצמית, נודעת הנפש לעצמה ועוברת, כביכול, אל מה שמעבר לה -- אל האלוהים, או האמת. דרך הפנימיות נוצר, לטענתו, מגע עם הממשות המוחלטת.
"...החידוש העיקרי הוא, אפוא, בטענה לקשר בין ידיעה-עצמית וידיעה, ובדיון בממד הרוח שבאדם כבממד סמוי, שעם גילויו נחשפת התודעה אל המוחלט. בתפיסת-עצמו מובא האדם, אפוא... לכלל אחדות עם הטרנסנדנטי ובכך מגלה... שהוא עצמו איננו התשתית של הוויתו."
אתם יכולים לחשוב על מחקר אקדמי יותר מדליק מזה? אני לא...
הוספת תגובה על "חקר רוחניות היא חקר עצמי -- על הרצאה מתוך "הכנס הישראלי השני לחקר רוחניות עכשווית""
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה