צטט: brown-eyes 2010-03-14 21:47:00

צטט: בשמים ואומגה 3 צמחית 2010-03-14 21:05:10

צטט: brown-eyes 2010-03-14 13:08:35

אני לא מצפה שאשה תשלם בדייט ראשון, וגם לא שתציע.

אני חושב שגבר צריך להיות ג'נטלמן.

מצד שני, אני לא אוהב שנשים "לארג'יות" על הארנק שלי

לפני שהן מכירות אותי וקמצניות בחיבוק ונגיעה. אשה ששומרת מרחק

כי היא "לא מכירה אותי עדיין טוב", כולל לחיצת ידיים רפה ואנמית,

ומצד שני מכירה אותי מספיק

טוב כדי להזמין על חשבוני ארוחה ב-200 שקל, מצידי שתקרא

לי קמצן:אני לא רוצה לפגוש כזאת. באנגלית קוראים לזו Golddigger.

אני חושב שצריך להיות הוגן משני הכיוונים ושהגבר צריך להיות נדיב בגבול הסבירות.

אבל נשים ששופטות גברים לפי כמות הכסף שהוא שופך עליהן הן

נשים שמוכרות את עצמן וגופן בכסף. לא לכבודי לצאת עם נשים כאלו. 

 

תאורתית אתה צודק

אבל למה לספר

את המקרים הלא נעימים שקרו לך

איך תרצה בחורה לצאת איתך

היא תחשוב פעמים

שווק את עצמך חיובי

שיהיה לך בהצלחה

קראו לי מקרים רעים כמו שקרו לי מקרים טובים! 

קודם כל, אני לא פה על מנת לחפש בת זוג.

שנית, אם כבר מישהי מתאימה לי, הרי שאני אדם

איכותי, אדיב ונדיב.

אם מישהי נבהלת מכך שאיני מתלהב מכל מיני נצלניות, 

מחפשות משכורת נוספת וטובות הנאה, או כאלו שמחפשות

את הגבר הראשון שיכניס אותן להריון, הרי יצא הפסדי בשכרי!

אני חושב שנשים איכותיות יודעות לקרוא בין השורות. 

השתכנעתי

כל כך הרבה חשבונאות ששכחתם שדייט ראשון אמור להיות fun.

במקום להתרגש אתם כבר עושים את החשבון מי משלם, מי שותה מה, מי אוכל מה.

זה כל מה שמטריד אתכם?

לי יש חוק ברור אחד ועליו אני מודיעה בתחילת הדייט: אני משלמת על עצמי תמיד וכמו מיא במקרים מסויימים אני משלמת על הכל.

תודה רבה, אני אישה עצמאית, עובדת ויכולה להרשות לעצמי.

מה שמעניין אותי בדייט זה ליהנות ממנו ולא להתחיל בהתחשבנויות. אני מוצא שהדייט זורם טוב יותר והלחץ מוסר כבר על ההתחלה.

צטט: מיא 2010-03-15 11:03:09

אם זה ערב, ואני רוצה לשתות אלכוהול - ומשקה עולה 30 שקלים - אני לא צריכה שהיצור יסתכל עליי בעין עקומה. אני בנאדם לארג' בכל. אני גם מזמינה את החברות שלי, והן אותי לפעמים, ואני אוהבת לקנות מתנות יפות (וגם לקבל מתנות יפות). אני לא צריכה לשתות קפה בערב, שיעיר אותי לכל הלילה, רק כדי שהבחור ירגיש ש"לא ניצלתי אותו". עוד לא קרה שמישהו סבל בחברתי. לבלות ערב איתי זה ממש לא ניצול. אבל בדיוק כדי למנוע את כל השיט הזה אני שותה בכיף ומזמינה אותו לשתות ולאכול בכיף ומצהירה מראש שהכל עליי. שיהיה רגוע. שלא ייכנס להיסטריה, הבחור. רק שלא יישב לי ויפעיל את המחשבון בראש. הסיוט הכי גדול שלי הוא שמישהו יחשבן לי אם אכלתי או רק שתיתי ומה ויגזור מזה דברים על האופי שלי. אני שונאת אנשים קמצנים ואין לי כאלה בסביבתי הקרובה. אני גם שונאת נשים קמצניות. אין לי חברות קמצניות. ואני במילא אוהבת לאכול בחוץ ואוכלת בחוץ בדרך כלל פעם ביום. אז נגד כל הקמצנים והמסוגרים בבית ואוכלי הקופסאות של אמא והשווארמות בדוכנים  פיתחתי את האסטרטגיה הזאת שעובדת יופי - הכל עליי. ואם הוא מתעקש לשלם את הטיפ, אני מתווכחת איתו ולא נותנת לו אפילו את המחווה הסמלית הזאת. לא צריכה טובות. שלא יחשוב שהוא השתתף בכלום. לא רוצה שמישהו בכלל יעלה בדעתו שאני חייבת לו שקל.

בדיוק.

הרבה פעמים אני מקבלת את התחושה הזו מיד בתחילת הדייט ותאמינו לי שאני בדרך כלל לא טועה (פונקציה של גילי המתקדם ונסיוני העשיר). אצלי זה מוביל לפסילה אוטומטית.

אז לשם מה אתם יוצאים בכלל אם כל כך מטריד אתכם מי משלם ומי עושה מה? אם מטריד אתכם "הניצול"? אם בכל דייט כל מה שהראש שלכם עסוק בו זו החשבונאות המגעילה הזו?

אני חושבת שזו צריכה להיות שאלת המחקר!!!

הדיון הנצחי...

אני בעד הסידור הבא: אם היא יודעת שהיא תרצה פגישה נוספת - שתיתן לגבר לשלם ובפעם הבאה היא תשלם עליו. אבל אם לא, עדיף שכל צד ישלם על עצמו.

עם כל הכבוד לג'נטלמניות, אני לא רואה סיבה שנשים צריכות לבלות על חשבון גברים אם אין המשכיות.

לדעתי אם לא מתחלקים אז פשוט יוצא שנשים הן שטניות (וידוע כמובן שהשטן לובש פראדה...) - ויש לי גם הוכחה

החלוקה נועדה ליצור תחושת שיתופיות, אף אחד לא "קונה" את השני או יוצר כבר מהמפגש הראשון התחילה של דינמיקה של כוח, שליטה או מחוייבות שתלוייה בגורמים לא נכונים.

אם הגברת לא מציעה לשלם את חלקה ואני מציע לשלם את שני החלקים על מה נריב?

לכן, אם הגברת לא מציעה אין דייט שני.

צטט: Jes_ie 2010-03-15 11:35:07

צטט: מיא 2010-03-15 11:03:09

אם זה ערב, ואני רוצה לשתות אלכוהול - ומשקה עולה 30 שקלים - אני לא צריכה שהיצור יסתכל עליי בעין עקומה. אני בנאדם לארג' בכל. אני גם מזמינה את החברות שלי, והן אותי לפעמים, ואני אוהבת לקנות מתנות יפות (וגם לקבל מתנות יפות). אני לא צריכה לשתות קפה בערב, שיעיר אותי לכל הלילה, רק כדי שהבחור ירגיש ש"לא ניצלתי אותו". עוד לא קרה שמישהו סבל בחברתי. לבלות ערב איתי זה ממש לא ניצול. אבל בדיוק כדי למנוע את כל השיט הזה אני שותה בכיף ומזמינה אותו לשתות ולאכול בכיף ומצהירה מראש שהכל עליי. שיהיה רגוע. שלא ייכנס להיסטריה, הבחור. רק שלא יישב לי ויפעיל את המחשבון בראש. הסיוט הכי גדול שלי הוא שמישהו יחשבן לי אם אכלתי או רק שתיתי ומה ויגזור מזה דברים על האופי שלי. אני שונאת אנשים קמצנים ואין לי כאלה בסביבתי הקרובה. אני גם שונאת נשים קמצניות. אין לי חברות קמצניות. ואני במילא אוהבת לאכול בחוץ ואוכלת בחוץ בדרך כלל פעם ביום. אז נגד כל הקמצנים והמסוגרים בבית ואוכלי הקופסאות של אמא והשווארמות בדוכנים  פיתחתי את האסטרטגיה הזאת שעובדת יופי - הכל עליי. ואם הוא מתעקש לשלם את הטיפ, אני מתווכחת איתו ולא נותנת לו אפילו את המחווה הסמלית הזאת. לא צריכה טובות. שלא יחשוב שהוא השתתף בכלום. לא רוצה שמישהו בכלל יעלה בדעתו שאני חייבת לו שקל.

 

בדיוק.

הרבה פעמים אני מקבלת את התחושה הזו מיד בתחילת הדייט ותאמינו לי שאני בדרך כלל לא טועה (פונקציה של גילי המתקדם ונסיוני העשיר). אצלי זה מוביל לפסילה אוטומטית.

אז לשם מה אתם יוצאים בכלל אם כל כך מטריד אתכם מי משלם ומי עושה מה? אם מטריד אתכם "הניצול"? אם בכל דייט כל מה שהראש שלכם עסוק בו זו החשבונאות המגעילה הזו?

אני חושבת שזו צריכה להיות שאלת המחקר!!!

בכוונה לקחתי את שני הציטוטים.......

מעולם לא פתחתח דיון על מי ישלם מה, לא מטריד אותי, לא מעניין אותי.

לפני דייט אני טרוד במה ללבוש, ואיזה רושם אעשה, ואיזה בושם יהיה הכי נעים ועדיין יהיה נוכח מבלי להיות תוקפני מדי.

ואיך היא תראה ותתנהג, האם תמצא חן בעיני, ואם כן האם תרצה לפגוש אותי גם הלאה.

במהלך הדייט אני דואג לא לדבר פחות מדי כדי לא להיות משעמם, אבל עדיין להקשיב ולא להשתלט על השיחה, ולאכול יפה, מנומס. נזהר לא להגיד שום דבר פוגע בשום דעה, השקפה, דת, כת או עדה ומצד שני עדיין להיות אדם תבוני בעל ידע חשיבה וידע.

לקראת הסוף אני אני מתלבט אם היה מוצלח בעיני ובעיניה, ואם לדעתי כן כיצד להיפרד בלחיצת יד, או בנשיקה על הלחי.

 מה יקרה עם החשבון מעולם לא הטריד אותי.

יש משהו שמפחית מכבודם של אלו, גברים ונשים כאחד הטרודים בסוגיה.

אם הדייט דפוק, אני יודע תוך עשר דקות ולפני שמגיעה המנה הראשונה אני כבר נפרד לשלום וברוב המקרים מוכן לשלם כדי לצמצם את בזבוז הזמן.

לעומת זאת.....

אם מישהי חושבת שעצם נוכחותה מצדיקה הוצאה כספית מצידי, היא זקוקה לפגישה עם פסיכיאטר, לא איתי, לי אין הכשרה כזאת.

לא מוכן שמישהי תחשוב שמובן מאליו שאני חייב לה משהו עוד טרם שנפגשנו.

אם אני חש לרגע שאני יושב עם מישהי מהזן האמור, כנראה שהיא תשלם לפחות את מחצית החשבון שלה.

יש נשים שיודעות להסתרק עם מייבש שיער, לצבוע צפרניים, להתאפר ולהוריד בגד מקולב ללא עזרה. אם אינך מה"מוכשרות" תאלצי לשלם לאנשי מקצוע, זו לא הצדקה שאני אממן את הבילוי.

בכל זאת יש יותר לקוחות של טיב טעם בבני ברק ומצביעי שינוי בקרב נתורי קרתא מאשר נשים ששילמו עלי בדייט הראשון, השני, ה....

למיא, אם היית מציעה שאת תשלמי הכל, הייתי מציע שנתחלק, גם אני לא אוהב להיות חייב, אבל אני נהנה להיות שותף לחגיגה של הנאה, אוכל ושתיה, חגיגה בה אני מחשבן רק לעצמי.

עוד לא קלטת כנראה שאני לא צריכה אפחד ש'יממן' אותי.

אני אוכלת כל יום בחוץ ושותה כל יום בחוץ גם בלי מממנים למיניהם.

זו בדיוק הגישה שדוחה נשים.

התשלום על ידי הגבר, שהיה נהוג בעבר, היה אחד הביטויים של אבירות, כמו סממנים אחרים של חיזור שנעלמו מהעולם - איסוף מהבית באוטו, פתיחת דלתות, משלוח פרחים. הוא לא נעשה כי נשים באמת צריכות מימון, ואם הן צריכות - זה לא לקפה ולא לסלט במסעדה.

יש לי שני בנים - הם גם היום לא יכנסו לפני אשה לדלת, אלא יפתחו ויחזיקו לה עד שתעבור. זה לא מפני שלאשה אין ידיים לפתוח את הדלת או שהלק שלה (שהיא מרחה בעצמה או באופן מקצועי) עדיין לא התייבש. 

הקונספציה שרואה באשה יצור מקסים ומשובב לב ובחברה הנשית ברכה וקסם, הקיימת בחברות אחרות בעולם, כנראה מעולם לא השתרשה כאן.

כשהייתי בפאריז, הזמין אותי גבר לקפה בזו הלשון: " התואילי לחלוק לי את העונג שבשתיית קפה עם אשה יפה?"

זה הראש.

זה בכלל לא הכסף ולא ה'מימון'. 

גבר שמתנהג ככה, כל אשה תהיה שלו. לא בגלל הכסף. בגלל תשומת הלב, האבירות והעידון, שהיום הפכו בארץ לממצאים נדירים הרבה יותר מיהלומים של שלושה קאראט.  

צטט: מיא 2010-03-15 16:11:06

עוד לא קלטת כנראה שאני לא צריכה אפחד ש'יממן' אותי.

אני אוכלת כל יום בחוץ ושותה כל יום בחוץ גם בלי מממנים למיניהם.

זו בדיוק הגישה שדוחה נשים.

התשלום על ידי הגבר, שהיה נהוג בעבר, היה אחד הביטויים של אבירות, כמו סממנים אחרים של חיזור שנעלמו מהעולם - איסוף מהבית באוטו, פתיחת דלתות, משלוח פרחים. הוא לא נעשה כי נשים באמת צריכות מימון, ואם הן צריכות - זה לא לקפה ולא לסלט במסעדה.

יש לי שני בנים - הם גם היום לא יכנסו לפני אשה לדלת, אלא יפתחו ויחזיקו לה עד שתעבור. זה לא מפני שלאשה אין ידיים לפתוח את הדלת או שהלק שלה (שהיא מרחה בעצמה או באופן מקצועי) עדיין לא התייבש. 

הקונספציה שרואה באשה יצור מקסים ומשובב לב ובחברה הנשית ברכה וקסם, הקיימת בחברות אחרות בעולם, כנראה מעולם לא השתרשה כאן.

כשהייתי בפאריז, הזמין אותי גבר לקפה בזו הלשון: " התואילי לחלוק לי את העונג שבשתיית קפה עם אשה יפה?"

זה הראש.

זה בכלל לא הכסף ולא ה'מימון'. 

גבר שמתנהג ככה, כל אשה תהיה שלו. לא בגלל הכסף. בגלל תשומת הלב, האבירות והעידון, שהיום הפכו בארץ לממצאים נדירים הרבה יותר מיהלומים של שלושה קאראט.  

בדיוק ! *

צטט: מיא 2010-03-15 09:22:17

פעם היה ברור לי שגברים משלמים עלי, אבל אחר כך התחילו להתעורר דיונים כמו זה ותגובות של גברים כמו בדיון הזה, וגברים פתאום התחילו להתקומם על "ההוצאה הניכרת" - למרות שאני לא מכירה ממש נשים שתוקעות ארוחות בדייטים ראשונים, מקסימום קפה, וכאילו שלנשים אין הוצאה ניכרת על טיפוח ומספרות ומניקור וכל מיני דברים שגברים לא עושים כהכנות לדייטים, אבל ניחא - ובקיצור, המחשבה שמישהו יסבור במעמקי מוחו שהוא, איכשהו, בקונסטלציה מסוימת, עושה לי טובה, וזה לא יבוא לו טבעי, מוך אבירות וחיזור טבעיים שכידוע עברו זה מכבר מהעולם - גורמת לי פשוט להודיע כבר בתחילת הדייט שהכל עליי, שאני משלמת - ואז להזמין מה שבא לי, לאכול בנחת, לעודד אותו לאכול כמה שבא לו ופשוט לשלם על הכל, כולל הטיפ. וזהו. כמובן שאחר כך אין לי שום עניין לראות את הבנאדם, אבל לפחות אני לא מרגישה שמישהו עשה לי טובה. כבר הוצאתי מאות שקלים בדייטים בדרך זו, כולל משקאות אלכוהוליים, ואין לי שום בעיה עם זה. נהפוכו. כסף זה רק כסף. הכבוד שלי יותר חשוב ואני לא מוכנה שאף אחד יחשוב שהוא קנה אותי בכוס קפה דלוחה.

מיא, יש לך בכתיבה סתירה פנימית:

מצד אחד את כותבת שאת משלמת כי את לא רוצה שיעשו

לך טובה. ומצד שני, את כותבת שאם את משלמת, את לא

רוצה לראות אותו יותר.

אז הרושם שנוצר הוא שאת באה טעונה מאד לפגישה, ודוקא

חושבת המון על מי משלם, ועושה חשבון כמה היה עולה

לו הארוחה ביחס לכמה עלתה לך התספורת. מניחה מראש

שהוא לא ישלם, ואז משלמת בעצמך, חוטפת עצבים על

כך שהוא לא שילם ומסתלקת בלי שוב. 

אז אין שום סיבה שדייט כזה יצליח. חבל על הזמן, לא?