צטט: מיא 2010-03-15 19:38:03
צטט: brown-eyes 2010-03-15 17:22:39
צטט: מיא 2010-03-15 09:22:17
פעם היה ברור לי שגברים משלמים עלי, אבל אחר כך התחילו להתעורר דיונים כמו זה ותגובות של גברים כמו בדיון הזה, וגברים פתאום התחילו להתקומם על "ההוצאה הניכרת" - למרות שאני לא מכירה ממש נשים שתוקעות ארוחות בדייטים ראשונים, מקסימום קפה, וכאילו שלנשים אין הוצאה ניכרת על טיפוח ומספרות ומניקור וכל מיני דברים שגברים לא עושים כהכנות לדייטים, אבל ניחא - ובקיצור, המחשבה שמישהו יסבור במעמקי מוחו שהוא, איכשהו, בקונסטלציה מסוימת, עושה לי טובה, וזה לא יבוא לו טבעי, מוך אבירות וחיזור טבעיים שכידוע עברו זה מכבר מהעולם - גורמת לי פשוט להודיע כבר בתחילת הדייט שהכל עליי, שאני משלמת - ואז להזמין מה שבא לי, לאכול בנחת, לעודד אותו לאכול כמה שבא לו ופשוט לשלם על הכל, כולל הטיפ. וזהו. כמובן שאחר כך אין לי שום עניין לראות את הבנאדם, אבל לפחות אני לא מרגישה שמישהו עשה לי טובה. כבר הוצאתי מאות שקלים בדייטים בדרך זו, כולל משקאות אלכוהוליים, ואין לי שום בעיה עם זה. נהפוכו. כסף זה רק כסף. הכבוד שלי יותר חשוב ואני לא מוכנה שאף אחד יחשוב שהוא קנה אותי בכוס קפה דלוחה.
מיא, יש לך בכתיבה סתירה פנימית:
מצד אחד את כותבת שאת משלמת כי את לא רוצה שיעשו
לך טובה. ומצד שני, את כותבת שאם את משלמת, את לא
רוצה לראות אותו יותר.
אז הרושם שנוצר הוא שאת באה טעונה מאד לפגישה, ודוקא
חושבת המון על מי משלם, ועושה חשבון כמה היה עולה
לו הארוחה ביחס לכמה עלתה לך התספורת. מניחה מראש
שהוא לא ישלם, ואז משלמת בעצמך, חוטפת עצבים על
כך שהוא לא שילם ומסתלקת בלי שוב.
אז אין שום סיבה שדייט כזה יצליח. חבל על הזמן, לא?
בלי פרשנות מרחיקת לכת. את כל מה שיש לכתוב אני כותבת ואין צורך להוסיף דברים שלא כתבתי ולהמציא לי מחשבות והגיגים ותחושות וזעם. תאמין לי שכשאני כועסת, אני כותבת.
האמת היא שאני כמעט לא עושה דייטים. די, נמאס לי. לבנאדם האחרון שרצה לפגוש אותי הצעתי להצטרף אליי להליכה של אותו ערב בפארק, כי פשוט נשבר לי כבר.
כן, גאון הדור - אני חושבת המון, ומסיקה מסקנות, ואני מתפרנסת מהחשיבה שלי בענייני נשים וגברים, כי יש לי טור בדיוק על הנושא הזה במגזין 'את', ויש לי כמה תובנות שנובעות גם מראיונות עם אנשים ולא רק מהניסיון שלי.
והעובדה שהחיזור והאבירות פסו מהארץ, והרצון הטוב לא קיים, באופן כללי ולא בהתייחס אליך דורון שאתה כמובן הגבר האידיאלי, אכן גרמה לי להפסיק את הריטואל הבלתי מתגמל הזה של דייטים.
כשעוד יצאתי, והייתי מזמינה ברוחב לב (כי כזאת אני) ושילמתי עבור הכל, וראיתי את ההקלה על פניהם של הבחורים/גברים, באמת זה לא עשה לי חשק מי-יודע-מה, אבל היו להם גם בעיות אחרות - כמו ארשת של טרוניה מתמדת וחוסר מרץ וחוסר עניין כללי בחיים וזקנה שקפצה עליהם בטרם עת ושוביניזם ועוד כהנה וכהנה, כך שעניין התשלום ומנהגי האבירות שנעדרו היו רק הדובדבן בפאקינג קצפת הזאת שהחמיצה.
מתנצל שכתבתי "לאשה". זכרתי משהו. היי, אני
כבר בגיל שסניליים
רק שלא תכתבי עלי כתבה ב"את"... 
אגב, הגיל עושה את שלו. הנשים והגברים הישראלים
נראים יותר מבוגרים מאותם אנשים בארצות היותר
קרות. עניין של גנים ואקלים. אז כמו שאת באה לדייטים
ורואה שהגברים אינם אותם גברים שהתרגלת בתקופת
הצבא, אז גם ה"קוגריות" שאנחנו פוגשים תפסו תחת
וקמטים וצלוליט למרות שבמראה שלהן הן עדיין
הפקידה הפלוגתית המפתה. אבל, בטבעי יש תהליך של איזון כך
שאדם בשנות ה-40 ירגיש משיכה לנשים בשנות ה-40
(או השלושים), ולא לבחורות בנות 20... ככה טבעי.
ובכלל יפה לאדם לשמור על כושר ומשקל וטיפוח גם
מעבר לגיל ה-25 בכל מקרה!
אגב, אני מאד אוהב את התמונות שלך
/null/text_64k_1#