נהוג לציין את תחילת פריחתה של תעשיית ההי-טק הישראלית עם הקמת קרן יוזמה הממשלתית בתחילת 1993 אשר הובילה להקמת מספר קרנות הון סיכון שנועדו ללוות את היזמים באמצעות ממון וסיוע ניהולי. באותם ימים המאפיינים העיקריים של חברות הסטארט אפ היו – גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר. חברות הוקמו על מנת לשפר ביצועים של מערכות קיימות וטכנולוגיות ונישות חדשות נפרצו כתוצאה מכוח מחשוב ,עיבוד , יכולות תכנון חומרה ותוכנה שהפכו להיות זמינים באותה עת. ההשקעה במהלך שנות התשעים היתה פשוטה יחסית מהטעם הפשוט שערך המוסף של היזמויות היה ברור יותר. מהירות העברת נתונים בקצב 100 היתה שפור מול העברת נתונים בקצב 10, כדוגמא. ממשק גרפי היווה קפיצת מדרגה מול ממשק אלפה-נומרי. סיכויי ההצלחה של המיזמים באותה תקופה היו גבוהים יחסית ובצועי הקרנות באותם ימים הם הוכחה לכך.

סוף שנות התשעים, כניסה מסיבית של האינטרנט והתפוצצות הבועה יזכרו כתקופה של בלבול, איבוד דרך והתכנסות ( מבורכת) לבחינת דרכי פעילות הן של המשקיעים והן של היזמים. תקופה זו ( שנמשכה בגדול עד 2005-6) מוגדרת מבחינתי כתקופה של חוסר איזון, הטלטלות מנקודת קיצון אחת לשניה ( קראנו לזה מודל הצפיה ((eyeball מול מודל עיסקי ברור) , מודל השקעה של רסס והתפלל ( spray and pray) מול מודל של שב צפה ואל תעשה.

 תקופתנו אנו מאופיינת על ידי מספר מאפיינים מאוד ברורים:

1.      הצורך בהגדרת תוספת הערך ( ( value proposition של המיזם ומיצובו חזק מאי פעם. בעולם שמהר יותר

 גבוה יותר כבר לא מעניין ( כוח העיבוד מהירות התקשורת והאינטראקציה בן אדם למכונה הגיעו לרמת שמספקת

 את רובנו), תוספת הערך היא קריטית.

2.      תהליך הפתוח ( ברוב המקרים) זול משמעותי ממה שהיינו מורגלים בעבר.

3.      יש משמעות קריטית להגדרת המוצר, ממשק המשתמש והאסטטיקה שלו ( עצוב גרפי). בעולם שקפיצות המדרגה מבחינת הערך של המוצר הולכות ומצטמצמות לתכונות אלה יש משקל קריטי. בחירת טלפון סלולרי , מחשב נייד או אפליקציה אינטרנטית כל שהיא דומה היום לבחירת בושם. האריזה , המחיר והזמינות הופכים להיות הסיבות העיקריות לרכישה. להערכתי אפילו לנושא המיתוג ( branding) יש משמעות שהולכת ומתמעטת עד שתעלם לחלוטין.

 למדנו עם השנים לנצל מיקוד חוץ לצרכי פתוח. זהו מודל שהוכח נכון, יעיל וזול יותר מול העסקה של עובדים בתוך ארגון במקרים שתהליך הפתוח היה סופי והמשכו היה כרוך יותר בשיווק, תמיכה טכנית וניהול נכון. הגיע הזמן כעת למיקוד חוץ לנושאי הגדרת מוצר, ממשק משתמש ועיצוב גרפי. זוהי מומחיות שנרכשת בהכשרה ובניסיון רב שנים. בוגרי פסיכולוגיה קוגניטיבית או בוגרי תקשורת חזותית בבצלאל ייטיבו לעצב מוצר טוב יותר מכל מהנדס או בוגר מדעי המחשב.  המעבר הדרמטי לשימוש בטלפונים סלולריים כציוד קצה להפעלת אפליקציות מחייב תכנון אפליקציה על ידי מומחים. גם הדרישות באינטרנט לממשק נכון ולעיצוב גרפי מתאים מחייב פניה למומחים.

בחיפושי אחר מיקוד חוץ בנושא,עבור אחת החברות בהן אני משקיע הגעתי לאתר

 חברת אינקוד. שווה  ביקור. לא במקרה, כנראה, בחרו MTV  ו National Geographics , נסיכי האסטטיקה והגרפיקה את החברה הזו מציון לפתוח ממשק וגרפיקה עבור חלק ממוצריהן.

בחירת שותפים עסקיים לנושא הגדרת מוצר, ממשק משתמש ועיצוב גרפי יכולים להיות גורם מרכזי בהצלחת מוצרים בעולם של היום.

אודי, מסכים עם הנתוח הבהיר והממצה שלך

לדעתי המודעות לשפה, תכנון המוצר, ממשק (בעברית האקדמיה מישק) משתמש ובטח לעיצוב הגרפי מתפתחת הן אצל היזמים והן בקרנות ההון סיכון הרלוונטיות. אנחנו רואים מודעות הולכת וגוברת בחברות סטארט אפ (וגם בחברות גדולות ובמידה מסוימת בינוניות) לפתוח מוצרי אינטרנט העונים לסטנדרטים האחרונים בשוק ויש גם חברות שמחפשות פריצת דרך ממשקית וגרפית (ואותם אנחנו מאוד אוהבים). אני קורא פה פוסטים בנושא ולדעתי שוק מפתחי מוצרי האינטרנט והמובייל מתייצב. רוב חברות הפיתוח מכוונות לשוק העסקים הקטנים (שם הדרישות הן מוגבלות וכך גם התקציב) ומספר חברות שפונות לשוק החברות הגדולות וחברות הסטארט אפ האינטרנטיות שהצלחתן, ברוב המקרים, הינה פועל ישיר של איכות המוצר. פייסבוק הוא לא יותר מתכנון גאוני של ממשק משתמש וגרפיקה נקייה.