פרטי קהילה
בעלי חיים
חברים בקהילה (4172)
פורום
לקרוא ולא להאמין...
| 21/3/10 09:59 |
5
| ||
איפה האוכל? עם אייל שני, פרק 5: עוף הטבח אייל שני מגיש סדרת תוכניות המבוססת על ביקוריו במקומות שבהם מיוצרים מוצרי מזון שונים. כך הוא מגיע גם למדגרה, ללול ולמשחטה של תרנגולים בתעשיית הבשר. כמחצית מהפרק עוסקת בעופות עצמם, והשאר בעיבוד ובשיווק גופות של עופות למאכל. המצלמה מתעדת את ההמון התעשייתי והצפיפות של ארגזי הדגירה ומסועי המיון במדגרת "סולכנף" בקיבוץ הסוללים, ואת הנפילות והמכות שעוברים האפרוחים המבוהלים על פני המסוע. כמו במדגרות אחרות, כך גם ב"סולכנף" הטיפול האגרסיבי ביותר נערך בידי פועלות מיון, שמעיפות אפרוחים בתנועות מסוכנות למרחק גדול. בלול במושב מגדים, מתועד פינוי לול בידי הלולנים: התרנגולים, בני 6 שבועות, צווחים באימה כשהם לפותים ברגליהם – שמונה ביד אחת – עד שהלולן זורק אותם לארגז הובלה. שני נכנס ללול ענק של "טבע עוף" ולומד כמה עובדות על ברירה מלאכותית. בהמשך הוא מגיע למשחטת "עוף העמק", אולם כאן בולטת ההימנעות מהצגת שחיטה ועופות שחוטים לפני פירוק גופם. בסוף הפרק פוגש שני את אביגדור כהנר מהפקולטה לחקלאות, שמציג תרנגולים עירומים מנוצות בתור פרי טיפוח, שנועד לכאורה להקל עליהם מהחום. שני משמיע כמה דברי ביקורת על הטיפול התעשייתי באפרוחים, אולם כצפוי, הוא מסכם את מה שלמד על תעשיית העופות בהגיגים שטחיים, שנועדו להגן על מקצועו ועל הרגליו (לעומת זאת, אשתו, מירי חנוך, הכריזה פומבית שהפכה לצמחונית בסמיכות למועד שידור התוכנית בערוץ 8). ציטוטים נבחרים: שני (במדגרה, על רקע מסועי האפרוחים): מאותו רגע [של הבקיעה] הוא יוצא למסלול הגינהינום שלו בעצם. אילן קרמון (מנכ"ל "סולכנף"): לא חושב שגיהינום. הוא חופשי. שני: אין לו רגע שמח. קרמון: אני לא מסכים. כל הנושא של האנשה, בא', של בעלי-חיים, זה נושא בפני עצמו. אפשר לדבר עליו, אבל אני חושב שאנחנו הרבה פעמים מייחסים תכונות שאנחנו, כמו שאנחנו כבני-אדם מסתכלים על... על האפרוח, ואני לא בטוח שזו בדיוק האמת. אני יכול להגיד לך למשל שילד שאתה לוקח אותו ללונה פארק ועושה גלגל ענק או איזשהי רכבת הרים, גם טבעי שהוא תופס ככה את עצמו אבל הוא נהנה מעל ומעבר, מבקש עוד פעם ועוד פעם. שני (בלול תעשייתי ללא אנטיביוטיקה, במושב מגדים): לא כואב להיפרד מכל מחזור? יניב אלקריף (לולן): כשאתה רואה עוף פה, אתה רואה נשמה. כשאני רואה עוף, אני רואה מטבע של חמישה שקלים. ככה אני מסתכל על זה. אסור לי להיקשר, אסור לי להיקשר, כי אני מחליף כל חודשיים, אני כל חודשיים מקבל אפרוחים חדשים ומעיף אותם, אפרוחים חדשים, מעיף אותם. שש פעמים בשנה, חמש פעמים בשנה. אני לא יכול להיקשר. ואפילו אם אני רוצה להיקשר, יש לי פה עשרים אלף. אני לא יכול... כולם נראים אותו דבר. איך אני איקשר? | |||
ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
/null/cdate#
/null/text_64k_1#
מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
הוספת תגובה על "לקרוא ולא להאמין..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה