מלתחת גברים היא מקום מביך. יש כאלה שדווקא ברדיוס קטן, המאכלס עשרות גברים מיוזעים, מוצאים את המקום להתעסק בכל מיני סידורים, בעודם ערומים, ויש כאלה (אני לדוגמה) שההתנהגות הרפלקסיבית שלהם בתוך המלתחות דווקא דומה יותר לזו של חרדי החולף במהירות על פני מחשוף במידה דאבל D - אבל הפעם בלי להציץ.
בני האדם נוהגים לעסוק במשך היום בכל מיני עיסוקים. חלק נעשים בסתר מטעמי פרטיות, צנעה או בושה וחלק נעשים באופן גלוי ומתוך ידיעה. אבל מה קורה בסיטואציות שונות שבהם משתלבים יחדיו הנסתר והגלוי?
קחו לדוגמה מלתחות גברים:
בפעם הראשונה שנכנסים למלתחות, התמימות עדיין בתולית. אתה מנסה לשכנע את עצמך שזה נורמאלי לחלוטין שיש אנשים שיכולים ללכת ללא בושה, מהטוש ועד ללוקר, בכיסוי שערות בלבד. אך הבתוליות, מה לעשות, נקרעת די מהר והתמימות נמוגה במהירות. הדרך ללוקר נעשית ארוכה, מייגעת, ורצופה במכשולי בשר עירומים, שמתגלחים, מצחצחים, מתנקים ומתעסקים במגוון סידורים.
הבהרת מוסכמות בסיסיות
לא ברור מהו הדחף של אותם גברים להסתובב עם מרכולתם במקום ציבורי כאילו הם בביתם הפרטי. הרי אף גבר לא מעז להסתובב עירום בחנות בגדים ולמדוד לעיני כולם תחתונים חדשים, גם אם נניח לרגע שזאת חנות רק לגברים. לכן קיימות מוסכמות חברתיות שהן די פשוטות, יש מקומות מיוחדים שנועדו לרחצה בעירום, ראו במילון ערך "מקלחת", ויש מקומות שנועדו לעיסוקים שנעשים בליווי בגדים, ראו במילון ערך "מקומות ציבוריים".
הפרי האסור
הבושה רבותיי, קיימת. היא נושמת ובועטת. במידה וחווה לא הייתה נוגסת מהפרי האסור (ולמי שתהה או הוטעה - לא מדובר בתפוח) הייתי אומר ניחא, אבל דבר הוביל לדבר, קרה מה שקרה ואז התחלנו ללבוש עליי תאנה. יש כאלה שיאמרו שהעור שלהם רגיש לעלים וצמחים ולהם אני אומר, צאו מהמקלחת ורוצו ישר ללבוש בגדים. בלי סיבובים, בלי סידורים ובלי חשיפת שקיות התאנים. אבל מה לעשות, מסתבר שקיימים מקומות אפלים שבהם הנסתר והגלוי משתלבים; להיכן שלא מביטים ולאן שלא פונים כל מה שרואים מול הפרצוף זה רק...
נבוכים?
תעצמו עיניים, אתם לא היחידים.
הוספת תגובה על "בלי בושה!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה