כל השיאים נשברו: השנה, כששכרם של מנהלי החברות הציבוריות בישראל נסק לגבהים בלתי נתפסים:  18.8 מליון ש"ח שולמו השנה לחיים כצמן (יו"ר גזית גלוב);  18.6 מליון ש"ח קיבל השנה אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; אייל לפידות (מנכ"ל הפינקס) לקח הביתה השנה 17.8 מליון ש"ח;  15  מליון ש"ח שולמו השנה לרון ויסברג (מנהל מחלקת הברוקראז ב"כלל פיננסיים"); עקיבא מוזס (מנכ"ל כי"ל) 12.6 מליון שקל לשנה; 11.7 שקל שולמו השנה לשלמה רודב (יו"ר  בזק); 11.7 מליון ש"ח שולמו גם לציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים בעבור 4 חודשי עבודה בלבד...

--

גם כשהחברות מפסידות - לא מתביישים המנהלים לחגוג על חשבון קופת החברה. כך למשל, שברה חברת גזית גלוב את כל שיאי השכר למרות ההפסד של למעלה ממליארד שקלים בחברת "גזית גלוב" בשנת 2008; ולמרות שבשנתיים האחרונות "מחקה" החברה הפעילה בשוק הנדל"ן בארהב סכום דמיוני של כ- 6 מיליארד שקל - השתכרו ששת בכיריה לא פחות מ- 70 מליון שקל בשנת 2009.

נראה כי המשבר הכלכלי בשוק הנדל"ן בארה"ב - לא הפריע כלל ליו"ר חיים כצמן למשוך מקופת החברה שכר אסטרונומי של כ- 1.6 מליון שקלים לחודש (כ- 19 מליון לשנה עם כל הבונוסים והאופציות), כשלצידו מנכ"ל גזית גלוב לשעבר, מיכאל בר חיים, השתכר שכר חודשי "צנוע" יותר של 1.4 מליון ש"ח לחודש בלבד, הנותנים את הסך של 16.2 מליון שקל לשנה בלבד. אלא שאין מה לדאוג למנכ"ל לשעבר, שלא יצא מקופח, לאחר שזכה בזכות היו"ר ל"מצנח זהב" דמיוני בגובה של 40 מליון שקלים בגין שנה וחצי עבודה  בלבד בחברה. 

חיים בבועה: איך מרשים לעצמם המנהלים - בתקופה של הפסדים כה כבדים לחברה - להמשיך ולמשוך משכורות עתק חסרות תקדים שכאלה? אז נכון שמגיע לבכירי גזית גלוב בונוס על הרווחים הנאים בשנת 2009, אבל מדוע הם זכאים לאותו שכר עתק גם בשנת 2008 בה הפסידה החברה למעלה ממליארד שקלים? .

יד רוחצת יד - פשוט מאוד, כששכר המנהלים נקבע בפועל על פי העקרון של "שמור לי ואשמור לך". חברי הדירקטוריון מאשרים למנכ"ל שכר עתק ובתמורה זוכים גם הם, ובראשם יו"ר הדירקטוריון לשכר פנטסטי ולבונוסים מפנקים במיוחד. כך, למשל, מאשר יו"ר דירקטורין מזרחי-טפחות, יעקב פרי שכר עתק של 18.6 מליון ש"ח למנכ"ל אלי יונס, וזה דואג לתגמל את פרי בבונוס של 800 אלף ש"ח (בנוסף לשכר יו"ר של 2/2 מליון ש"ח בעבור 60% משרה. כנ"ל בבנק הפועלים, בו שכרו של יו"ר הבנק, יאיר סרוסי, שנכנס לתפקידו רק ביוני הסתכמה כבר ב- 5.11 ש"ח - ובמקביל אישר דירקטוריון הפועלים שבראשותו שכר של 11.7 ש"ח למנכ"ל ציון קינן - בעבור עבודה של 4 חודשים בלבד. פשוט לא יאומן.  

מה דעתכם? אז ברור שלמנהלים טובים מגיע וצריך לשלם - אבל באופן הגיוני, הגון, מידתי ותוך רגישות חברתי. מנהלי החברות היהירים החלו להאמין שהם באמת מורמים מעם והכל מותר להם - האמנם? ממש לאכל מי שמכיר אותם, יודע שאין מדובר ב"גאוני על", אלא פשוט בעלי כישרון יוצא דופן לשיפור תנאי שכרם בקרב חבריהם לדירקטוריון ובעלי השליטה בחברה. מדובר בהגזמה פראית, שאינה מוצדקת ערכית וחברתית.. 

האם לא הגיע השעה לקבוע בחוק תקרת שכר, שתגביל את שכר המנהלים בחברות ציבוריות, המשתכרים לעתים  פי מאה ויותר מעובדיהם ה"פשוטים"? 

אלי יונס - הבנקאי העשיר ביותר בישראל

האם באמת מגיעים למנכ"ל בנק בינוני  180 מליון שקל ב- 6 שנים -

רק בגלל שהצליח "להעביר את דביר" למזרחי?

צטט: גיא משיח 2010-03-23 10:22:26

האם מגיע לאלי יונס 180 מליון שקל בשש שנים?

מתפרעים בשכר: חגיגת השכר בחברות הציבוריות צוברת תאוצה - כשבשנה האחרונה נכנסו מנהלים רבים, יש שיאמרו , רבים מידי למועדון ה"מליון בחודש", המועדון יהוקרתי של מנכ"לים בחברות הציבוריות,  ששכרם החודשי עולה על מליון שקלים. על מה ולמה מגיע למנהלי החברות הציבוריות בישראל שכר גבוה כל כך?

 

כל השיאים נשברו: השנה, כששכרם של מנהלי החברות הציבוריות בישראל נסק לגבהים בלתי נתפסים: 18.8 מליון ש"ח זה השכר שקיבל השנה אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; 18 מליון ש"ח שולמו לחיים כצמן (יו"ר גזית גלוב); 15 מליון ש"ח שולמו השנה לרון ויסברג ( מנהל מחלקת הברוקראז ב"כלל פיננסיים"); 11.7 שולמו הנה לשלמה רודב (יו"ר  בזק) ו - 11.5 מליון שקלים שולמו לדוד קמיניץ (מנכ"ל דלק ישראל).

 

יד רוחצת יד - כששכר המנהלים נקבע בפועל על פי העקרון של "שמור לי ואשמור לך". חברי הדירקטוריון מאשרים למנכ"ל שכר עתק ובתמורה זוכים גם, ובראשם יו"ר הדירקטוריון לשכר פנטסטי ולבונוסים מפנקים במיוחד.

 

גם כשהחברות מפסידות - לא מתביישים המנהלים לחגוג על חשבון קופת החברה. כך למשל, שברה חברת גזית גלוב את כל שיאי השכר למרות ההפסד של למעלה ממליארד שקלים בחברת "גזית גלוב" בשנת 2008; ולמרות שבשנתיים האחרונות "מחקה" החברה הפעילה בשוק הנדל"ן בארהב סכום דמיוני של כ- 6 מיליארד שקל - השתכרו ששת בכיריה לא פחות מ- 70 מליון שקל בשנת 2009.

נראה כי המשבר הכלכלי בשוק הנדל"ן בארה"ב - לא הפריע כלל ליו"ר חיים כצמן למשוך מקופת החברה שכר אסטרונומי של כ- 1.6 מליון שקלים לחודש (כ- 19 מליון לשנה עם כל הבונוסים והאופציות), כשלצידו מנכ"ל גזית גלוב לשעבר, מיכאל בר חיים, השתכר שכר חודשי "צנוע" יותר של 1.4 מליון ש"ח לחודש בלבד, אבל מנגד לא יצא מקופח כלל, לאחר שזכה ל"מצנח זהב" דמיוני בגובה של 40 מליון שקלים בגין שנה וחצי עבודה  בלבד בחברה. 

 

איך מרשים לעצמם המנהלים - בתקופה של הפסדים כה כבדים לחברה - להמשיך ולמשוך משכורות עתק שכאלה? אז נכון שמגיע לבכירי גזית גלוב בונוס על הרווחים הנאים בשנת 2009, אבל מדוע הם זכאים לאותו שכר עתק גם בשנת 2008 בה הפסידה החברה למעלה ממליארד שקלים?  

 

והכל על חשבוננו: צריך לזכור גם, שבלא מעט מהחברות הציבוריות הנ"ל - חלק גדול מהמניות נמצא בידי הציבור הרחב. כך, שהלכה למעשה, אתה ואני - שמשקיעים במניות אותן החברות (דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות) - הם אלו שבפועל משלמים את שכר העתק והשערורייתי הזה למנהלים תאבי הבצע וחסרי הגבלות והעכבות.

 

מה דעתכם? ברור שלמנהלים טובים מגיע וצריך לשלם - השאלה היא כמה? האם הכל מותר למנהלי החברות הציבוריות? האם אין מקום לקבוע בחוק הגבלת שכר למנהלים בחבורת ציבוריות, המשתכרים לעתים קרובות פי מאה ויותר מעובדיהם? 

 

אלי יונס - הבנקאי העשיר ביותר בישראל

האם באמת מגיעים למנכ"ל בנק בינוני  180 מליון שקל ב- 6 שנים -

רק בגלל שהצליח "להעביר את דביר" למזרחי?

 

 

 

אני לא מאשים את אלי יונס..וגם לא כל בכיר אחר במערכת הבנקאות או הייעוץ הפיננסי או בתי ההשקעות..אני רוצה לדעת מיהם חברי הדירקטוריון שאישר סכומים כאלה..

שיבואו לתקשורת ויציגו את עמדתם..

דבר נוסף לדעתי צריך לתת לבורסה לני"ע שיניים לאכוף את הכללים..

כי ישנם חברות שלא משלמות לאנשים שהלוו להם כסף..אני מתכוון לה=בעלי אגרות חוב..כמו לידר שוקי הון..שההנהלה גורפת כספים..ואת החובות הם לא משלמים 

כל עוד יש משקיעים שמוכנים לממן את החגיגות הנ"ל (הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם)

אין סיבה שיפסיקו...

יש לחוקק חוק ששכר גבוה בחברות ציבוריות לא יעלה על פי 20 מהשכר הנמוך ביותר+ כל שכר מרף של פי 20 יוחל עליו מס מיוחד שלא יהיה מוכר כהוצאה לחברה של 90% וכך הכסף יחזור לציבור  .

כיון שכיום הוא גם יותר מפי 100 זוהי אחת מהסיבות שקיים עוני.

מכיוון שהחברה ציבורית היא ממומנת ע"י הציבור ולכן  יש להכיל בה חוקים חברתיים .

בנוסף אין סיבה שלא יחולק דוידנד X כחובה כהתניה לשכר מעל X בחברה .

צטט: תומר. 2010-03-23 14:01:21

כל עוד יש משקיעים שמוכנים לממן את החגיגות הנ"ל (הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם)

אין ס

 

 יש לך קופת גמל?

יש לך קרן השתלמות?

אז גם אתה חלק מהציבור שמשלם.. 

צטט: שמואל ארז 2010-03-23 14:38:58

יש לחוקק חוק ששכר גבוה בחברות ציבוריות לא יעלה על פי 20 מהשכר הנמוך ביותר+ כל שכר מרף של פי 20 יוחל עליו מס מיוחד שלא יהיה מוכר כהוצאה לחברה של 90% וכך הכסף יחזור לציבור  .

 

כיון שכיום הוא גם יותר מפי 100 זוהי אחת מהסיבות שקיים עוני.

 

מכיוון שהחברה ציבורית היא ממומנת ע"י הציבור ולכן  יש להכיל בה חוקים חברתיים .

 

בנוסף אין סיבה שלא יחולק דוידנד X כחובה כהתניה לשכר מעל X בחברה .

למה לעצור בחברות הציבוריות? למה ב 90%?

יש לזכור שכמעט אף אחד לא מרוויח לבד, המדינה נותנת את הפלטפורמה, העובדים את הכוח. ובמידה והחברה ציבורית הציבור נותן גם את הכסף.

בנוסף,  בעוד המעמד הבינוני נאבק 'לגמור את החודש' והמעמד הבינוני גבוה נוטה לבזבז את עצמו לדעת, המיליונרים הכבדים משתמשים בחלק ניכר מהכסף שלהם על מנת להרוויח עוד כסף. נוצרת מגמה שאפשר לראות את התוצאות שלה בארה"ב לדוגמא, שככל שעובר הזמן עוד ועוד מהעושר הלאומי מוחזק על ידי קבוצה הולכת וקטנה של אנשים.

הקפטליזם הוא מנוע נהדר להובלת הכלכלה, אבל יש לשים לו גבולות. הציבור לא יכול להרשות לאדם בודד לחיות במרחק כל כך גדול מהמוסכמה הכלכלית.

יש למצוא את הנוסחא להגבלת ההון שיכול לצבור אדם בודד. 

צטט: fridelidm 2010-03-26 12:06:52

זכורני, לפני שנים , כשהייתי צעיר ועבדתי בבנק, תמיד אמרה הנהלת הבנק שהמצב קשה, יש לפטר עובדים, ומאלה שנשארו,"סוכם" כי יתרמו מכספם  (מהמשכורת ) ומזמנם  (אין אישור לשעות נוספות בתשלום ) כדי להציל את הבנק.מה שמפליא אותי , שבזמנים שהבנק מראה רווחיות, לא שמעתי על כך שהחזירו לעובדים את כספם , או שחילקו את הרווחים איתם , אלא שמנכ"ל הבנק מקבל מענקים ומשכורת עתק, כאילו הוא עשה את כל הרווחים. עבודת הפקידים בבנק אינהנחשבת... ומתמיה הוא שבעלי המניות מסכימים לדעה זו, ואינם חושבים כי את הרווחים עושים למעשה עובדי הבנק , ועובדיםמרוצים הם עובדים טובים יותר.מנכ"לי הבנק מנצלים את שיטת ה"הפרד ומשול", וכך הם זוכים לכל ההטבות, תודות למספר בעלי עניין בבנק שתומכים בהם.כך הם גם משכנעים שדרכם היא הנכונה, ומגיע להם מה שהם מקבלים.כנראה שאנשים לא שמים לב לעובדה שרבים הם בעלי המניות הזוטרים, שלמעשה הם הרוב הדומם, שאין לו כל השפעהעל החלטות הדירקטוריון.העניין נובע מכך שבעלי המניות הקטנים אינם מכירים זה את זה, ולכן אין קשר ותקשורת ביניהם.אני מציע את עצמי מעל במה זו, ואודה לכל מי שיסייע בידי להפיץ בשורה זו, שאני מוכן לרכז מידע על בעלי מניות בנקיםהמעוניינים להיות בקשר זה עם זה. לשם כך נא ליצור איתי קשר בדוא"ל:   frideli93@gmail.comבטלפון:   052-4615818  או באתר:  www.sunef4u.comאני מתכוון לכל הבנקים בכלל, ללא יוצא מן הכלל, מבלי להתייחס ספציפית למנכ"ל זה או אחר.כל בעל מניות בכל מספר שהוא , המעוניין להצטרף לרשימת אנשי קשר כזאת, יצור איתי קשר

 רעיון מצוין, להקים גוף שייצג את בעלי המניות בלעדית ובכלל לא ייגע בכסף.

השאלה היא כמה בעלי מניות קטנים באמת קיימים או שמא את רוב מניותיהן מוחזקות על ידי הגופים המוסדיים.

הייתי שמח לפוצץ את בלון השכר באסיפת בעלי המניות, אבל מהלך כזה גם דורש אדם שלא תלוי בענקים האלה למחייתו.