| העסקים הקטנים והבינוניים הינה המעסיק היותר גדול במדינה. עסקים אלה אינם נהנים מההטבות השונות הניתנות לבעלי ההון הגדולים ולחברות הגדולות במשק. עסקים קטנים ובינוניים נשחקים מהר יותר בתנאי כלכלה קשים. שחיקתם, או במקרה קשה יותר הפסקת פעילותם, משמעותה הגדלת האבטלה. יש למדינה אינטרס גדול לגרום להמשך קיומם של עסקים אלה. קיימת התאמה בין אורך חיי העבודה של בעלי העסק הקטן והבינוני לבין אורך חיי העסק. הדרך לשמירה על קיום העסק הינה בהעברה הדרגתית של הבעלות על העסק לעובדיו. מדינות מערביות הבינו את חשיבותם של העסקים הקטנים והבינוניים, הן להכנסות המדינה והן להבטחת תעסוקת העובדים. בנוסף לעידוד העסקים הקטנים והבינוניים, מדינות אלה פיתחו גם מערכות של תמריצי מס להעברת מניות העסק לעובדיו. בספרו "העולם הוא שטוח", שהתפרסם לאחרונה, משווה המחבר תומס פרידמן את "העברת הבעלות על נכסים מייצרי הון גם אל העובד הפשוט להישגים שהשיגו במאה הקודמת בעלי הבתים בזכות הבעלות על בתיהם". לטענתו "עובדים המחזיקים בנתח מהעוגה מעורבים בשיטה הקפיטליסטית והדמוקרטית ובמדיניות שמניעה את גלגלי השיטה". אין ספק שעובדים בעלי נכסים הם גם יצרניים יותר, וטוב למדינה שהבעלות על ההון לא תהיה בידי מספר מצומצם של בעלי הון גדולים. בארה"ב הונהגו הקלות מס למעסיקים הממריצות אותם לתת לעובדיהם אופציות המאפשרות להם קניית מניות של החברות בהן הם מועסקים. פרט לתועלת השוטפת בתמריצים אלה לעובדים עצמם, זוהי דרך להבטחת קיומו של העסק, והבטחת תעסוקת עובדיו, גם לאחר פרישת בעלי העסק הנוכחיים. השיטה המכונה ESOP (Employee Stock Ownership Plan) הינה שיטת תגמול לעובדים המאפשרת להם קבלת אופציות, לאורך זמן, בחברות שהם עובדים בהם, תוך מתן תמריצי מס הן לחברות והן לבעליהן. השיטה פועלת בדרך הבאה: · החברה מקימה קרן בבעלותה, המאפשרת העברת כספים, הנחשבים להוצאה, מהחברה לקרן, כאשר מטרתם היחידה של כספים אלה הינה קנית מניות החברה. · הקרן יכולה גם ללוות כספים מבנק לצורך קנית מניות החברה. · מניות החברה מוקצות לעובדי החברה על בסיס תפקידם בחברה, משכורתם ומשך עבודתם. במהלך עבודתו של העובד בחברה, גדלה ההקצאה לזכותו. · עובד העוזב את החברה, לאחר לפחות 7 שנים של עבודה, או במועד יציאתו לגמלאות, מקבל את המניות שנצברו לטובתו, והחברה חייבת לרכוש אותן ממנו, באמצעות הקרן, בהתאם לשווי המניות ביום הרכישה. פרט להטבה לעובדים, משמשת ה-ESOP תכנית לקניית מניות של בעל חברה או שותף בה במועד עזיבתו את החברה. הקניה מתבצעת מהכסף שנצבר בקרן ונחשב להוצאה לחברה, כאשר מניות אלה מוקצות בהדרגה לעובדים, להם קיים תמריץ גבוה להשבחת ערכן עד למועד בו יוכלו לממשן. שני תמריצי מס קיימים בשיטת ה-ESOP האמריקאית: · היות והכסף המועבר מהחברה לקרן נחשב להוצאה מוכרת, החברה מחזירה את ההלוואה שהקרן קיבלה מהבנק לצורך קניית מניות החברה בכסף שהינו הוצאה מוכרת. · רווחים המשולמים לבעל החברה או לעובד על מניותיהם בחברה, באמצעות הקרן, משוחררים ממס. ללא תמריצי המס הקיימים בתכנית ה-ESOP, וכפי שהמצב בישראל הוא כיום, בעל חברה שמוכר את מניותיו לאחרים, ישלם מס מלא על רווחי ההון שצבר, גם אם הוא מוכר אותן לעובדי החברה. במצב כזה, המכירה האפשרית הינה גם לחברה אחרת, מתחרה או חברה גדולה יותר, ולאו דווקא לעובדי החברה, ואז קיים סיכוי גדול שהחברה תעלם או תבלע בחברה אחרת, תוך חיסול המשך קיומה ופגיעה בעובדיה. | 
הוספת תגובה על "הבטחת המשך קיומם של עסקים בינוניים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה