שלום לכולם
ברקע לסיום רבעון 1 לשנת 2010, כאשר הבורסה בת"א "בוערת", אנו מנסים ליפול למלכודת החזאות.
החזאות הינו מקצוע קשה. משתנים רבים מתיימרים לפענח את צפונות הטבע ולשלח תחזית מתוך כאוס מוחלט. במידה ושוק ההון היה מתנהג כ"בועה" ולא מושפע מארועים חיצוניים לו, או ארועים רגשיים, המצב היה פחות קשה, אבל אני עיקבי בדעותי כי
לקחנו על עצמנו תפקיד שמלכתחילה נועד לכשלון.
תחזית ליום בודד, כפי שאנו נוהגים לפרסם, שסיכוייה הסטטיסטיים גבוהים בהרבה מאשר לטווח ארוך יותר, לא תמיד מצליחה. אז - מה להסיק מכך?
הנחות יסוד - לאלו יש לתת את מרב הקשב. כל חיזוי מסתמך על הנחות יסוד או הנחות עבודה ולפיכך, כאשר אנו עוקבים אחר תקפותן, במידה ואלו לא מתקיימים, הרי שהחיזוי מתחיל להתרחק.
הסתברות לקיום ארוע מול הסתברות מותנית:
במידה והבנו כי לשוק ההון מספר בלתי מוגבל של פרמטרים המשפיעים עליו, ואלו הידועים לנו כעת, יכול להתרחש ארוע שמסית את החיזוי מגבולותיו. אבל, אם צדקנו, אז אנו בטווח ההסתברות הקיים. כעת, במידה וננסה לחזות את ההתנהגות קדימה, נכון ששוב קיימת הסתברות ל"קליעה בול", אבל באופן מצטבר - הרבה פחות.
לדוגמא: אם הסיכויים שלי לזכות בהגרלה הם 1:1,000,000. גם אם זכיתי, הסיכוי שלי לזכות בהגרלה הבאה הם זהים. אבל לשאלה: מה הסיכויים שלי לזכות בשנית, ברציפות לאחר זכיה קודמת (מצרפי/מותנה) הסיכויים שלי לזכיה בהגרלה הבאה לא יהיו זהים, אלא פחותים בהרבה. אחזור לכך בהמשך
אם אסכם בפשטות - היות וארועים משפיעים על שוק ההון מתרחשים תמיד (גם בלי קיומם של ארועים שלא חשבנו שיתרחשו וישפיעו כי עוד לא קרו.....), עלינו לקחת רק את הנחות היסוד ולא את התחזית.
מקוממות אותי תמיד הכותרות "מר XXX, שחזה את המפולת או גב' YYY האגדית שצפתה את...". למה?
משום שאיש לא ניחן בנבואה.
משום שהם צפו את המפולת הרבה מאד לפני שהיא התרחשה.
משום שהסיבות שהם צפו את המפולת, היו אחרות מהסיבות שגרמו לה, הלכה למעשה, ליפול.
ובמיוחד - משום שהם לא צפו את התיקון ובוודאי לא את עוצמתו.
חשיבה הפוכה:
כאשר אנו נכנסים ומשקיעים בשוק ההון, עלינו לחשוב כמשקיעים, שרוצים תשואה בזמן נותן. השקעה ארוכת טווח היא בסה"כ השקעה לטווח קצר שכשלה (והשפעות הדיסוננס הקוגניטיבי...).
לפיכך, כמו כל משקיע, יש לחשוב על תרחישי הסיכון - מה יקרה בארוע מסוג מסויים, איך הוא ישפיע עלי?
למשל, בעת הנוכחית -
מה יקרה אם ארה"ב תתקוף באיראן (סיכוי לארוע,הסיכון ושקלול לתוחלת).
מה אם ישראל תגיב בחומרה יתרה על התחממות ירי הטילים מהרצועה?
מה אם יהיה "מגה-פיגוע" (חו"ח) בישראל? כמו תקיפת הקצא"א או מגדלי עזריאלי?
מה אם אירופה תתפרק לאור החובות המאיימים על ריבונות מדינותיה?
מה אם סין תהפוך למרכז הסחר?
אסון טבע?
משמעות כואבת שהזכרתי במאמר אחר: מי שיחשוש מארועים אלו (משקיע א), בדר"כ יקנה אופציות ב"כסף" (ויפסיד - כי הארועים הללו נדירים.......) ומי שמתעלם מהם (משקיע ב) יכתוב (למשקיע א) וירוויח (עד הארוע היחיד שיסביר למשקיע ב את המונח תוחלת). חיים קשים.
סכום המשמעות: קונים ופוחדים (אך מתפללים לארוע חריג) או כותבים אופציות ורועדים מפחד הארוע הנדיר או זה שלא קרה.
שורה תחתונה:
סיכויים אין לנהל. יש לנהל סיכונים. יש להציב הנחות יסוד ולפעול לפיהם. יש לבחון מגמה וללכת לפיה.
כאשר הבורסות עולות, הדוחות משתפרים, נתוני המאקרו גם, התעסוקה הפסיקה להתדרדר, מדברים על העלאות ריבית, מחירי הנפט עולים, המכפילים סבירים, הכסף נכנס, עלויות המימון נמוכות, הריבית נמוכה ואין חלופות - המגמה היא עליה ואנחנו איתה.
"אין ריח משכר יותר, מריח ריבית נמוכה......... " / (אחש"ם)
תוחלת רבותי - לא הסתברות.
עופר סקלי
הכותב הינו מנכ"ל חברה לניהול תיקים (מסדה-פ') ואינו מנהל תיקים ברישיון הרשות ויתכן והינו משקיע בניירות ערך ובאופציות שונות , לכן אין לראות בסקירה זו משום המלצה לפעולה כל שהיא בשוק ההון.
הוספת תגובה על "החזאות בכלל ובשוק ההון בפרט"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה