דואר זבל (ספאם) הוא מכה שלא כתובה בתורה כמעט לכל גולש וככזה הדין מנסה להתמודד איתו ולאסור אותו. אולם מה קורה כאשר נעשה שימוש בדואר זבל על ידי שלוחיו של בעל העסק, כמו משרד הפרסום המקוון שלו, ולא על ידי בעל העסק עצמו?
יש האומרים - אחריות מוחלטת. אם העסק שלך פרסם באמצעות דואר זבל, אתה אחראי. אתה אחראי לבדוק שאתה או כל מי שפועל מטעמך פועל על פי החוק.
יש האומרים – פטור מלא. אם לא אתה המפרסם בפועל אלא מישהו אחר מבצע את הפרסום עבורך, אינך חב. רק מי שפרסם ושלח את דואר הזבל בפועל חייב.
בארה"ב חל ה-CAN-SPAM הפדראלי שאימץ גישת ביניים וקובע (בסעיף 6 לו) שמי שביודעין עושה שימוש בספאם במסגרת הפרסום שלו, אחראי למשלוח דואר הזבל כמו השולח עצמו. שאלת השאלות בנושא זה בארה"ב היתה מה יחשב כידיעה ומה לא יעלה כדי ידיעה.
בעבר ניתן היה להבין (Fenn v. Redmond Venture, Inc.) כי אם ערכת הסכם עם הפרסומאי בו התרעת בפני משלוח ספאם, אתה מוגן, וכך גם היה כאשר המפרסם נקט במדיניות ניטור ושליטה על הפרסומאים (Hypertouch, Inc. v. Kennedy-Western University).
ב-2.3.2007 ניתנה החלטת ביניים בתיק בנושא זה בעניין U.S. v. Cyberheat, Inc.. העובדות במקרה זה היו כאלו: המפרסם עשה שימוש בעזרתם של כל מיני affiliates לפרסם את אתריו (אתרי פורנוגרפיה). המפרסם לא הפעילו הליכי סינון מתאימים לבדיקת איכות ה- affiliates, לא בדק כיצד הם מפרסמים וגם כשקיבל תלונות לא בהכרח סיים את קשריו איתם.במצב דברים זה בית המשפט סירב לקבל את טענתו למחיקה על הסף, והעביר את הדיון להכרעה עובדתית בשאלת הידיעה של המפרסם אודות השימוש שעשו שלוחיו בדואר זבל.
בארץ מתקיימים בעצם ימים אלו דיונים אודות הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון ס' 33), התשס"ה-2005 (PDF). נוסח הצעת החוק אוסר על "מפרסם" לשגר דבר פרסומת באמצעי תקשורת כמו פקס ודוא"ל בלא קבלת הסכמת הנמען, למעט פניה חד-פעמית לבית עסק להסכים לקבל פרסומות כאמור.
להצעת חוק זו אספקטים רבים, אבל לענייננו היום קובע סעיף 30.א.(י) כי "מפרסם" הינו "מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת או מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו ... או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר".כלומר, כל עוד לא תתוקן הצעת החוק, הדין הישראלי יהיה שונה מהאמריקאי, בכך שתוטל אחריות ישירה ולמעשה – אבסולוטית – על מי שעסקו או מוצריו או שירותיו נכללו בדבר דואר זבל שנשלח, אפילו אם לא נשלח מטעם אותו מפרסם ואפילו אם אותו מפרסם אסר על משלוח דואר זבל.
לאור עמדת חברי הועדה ומשרד התקשורת, נקבע בהצעת החוק פיצוי חוקי מוגדר של 1,000 ש"ח לדואר זבל. עכשיו תארו לעצמכם כמה קל למתחרה שלכם לשלם כמה מאות שקלים עבור משלוח דואר זבל עבור העסק שלכם... גם ניסוח המודעה יהיה בוודאי לוקה בחסר, והמתחרה יוכל רק להמתין ולחכך ידיו בהנאה כשאתם תתבעו על ידי עשרות גולשים שיחפשו רווח קל ומהיר...
מה דעתכם. מה צריכה להיות אחריות המפרסם, בעל העסק, ועד כמה עלינו להרחיק לכת בכפיית החוק?
הוספת תגובה על "דואר זבל - האם העסק שלך אחראי?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה