היום הייתי בפארק כזה מלא בציפורים. הן חמקמקות, הציפורים האלה, אז פשוט הפסקתי להסתכל עליהן, ועצרתי להקשיב להן. בחיים לא תיארתי לעצמי שיש כזה מגוון של קולות לציפורים. ציוץ ארוך וציוץ קצר, ציוץ קווי וציוץ מעגלי, ציוץ זכרי וציוץ נקבי.
כן, עשיתי בגרות בביולוגיה, ואפילו הביוטופ שלי עסק בציפורים, אבל אני לא כזה ציפורולוג. אף פעם לא יצאתי לטבע עם משקפת וצפיתי בהנאתי בציפורים, בטח שלא עצרתי רק כדי להקשיב להן. אבל הביקור הזה היום היה שונה: פתאום הרגשתי מחובר אליהן. הרגשתי ציפורי. הרגשתי שאני מבין כל ציוץ: מאיזה אזור בעץ הוא בא, אל מי הוא מכוון והאם הציפור שמצייצת אותו שמחה או עצובה.
התחלתי לחשוב על המונח "מוח ציפור". כן, נכון, לציפורים יש מוח קטן ממש. נו אז מה? אני מכיר הרבה אנשים עם ראש גדול שהם לא כאלה חכמים גדולים. וחוץ מזה, תמיד רץ הסיפור הזה על כך שהאדם מנצל אחוז חד ספרתי ממוחו, ושאיינשטיין הזה גאון וניצל באיזה שני אחוזים יותר. הרי תחשבו איזה דברים ציפורים מסוגלות לעשות: הן יודעות איך לנחות על העץ ולא להתנגש בענפים. הן מגיעות עם GPS מובנה שמכיל מפות של איזה יבשת ומשהו, והן עובדות בצוות הרבה יותר טוב מרוב האנשים שאני מכיר. נכון, מדי פעם הן מצייצות אחת על השנייה, אבל הן יודעות שבשביל להגיע למחוז חפצן הן צריכות להישאר יחד. הן מוכנות לקבל את מרותה של הציפור המובילה, וברגע שההיא כבר לא מסוגלת להנהיג היא פשוט זזה הצדה וציפור אחרת מחליפה אותה. את זה בכלל נדיר למצוא אצל אנשים חכמים, לפחות כאלה שאני מכיר. הציפורים גם השכילו לדבר כולן באותה שפה, בציוצית, וככה לא מסתבכות עם דברים מיותרים כמו מילונים, מתורגמנים והפרדה לפי מדינות.
אף פעם לא ראיתי ציפור שנכשלה במבחן, או ציפור שמובטלת כי אין לה תעודת בגרות, או ציפור שיושבת בכלא על רצח או אפילו על מהירות מופרזת. בכלל, הציפורים יודעות המון. ואם יש משהו שהן לא יודעות- אז ציפור אחרת, קצת יותר קטנה, מייד לוחשת להן את התשובה.
אף פעם לא תיארתי לעצמי שאפשר ללמוד כל כך הרבה מציפורים. כנראה בגלל שאף פעם לא באמת לקחתי את הזמן לחשוב על ציפורים. כנראה כי אני עסוק בלחשוב על דברים אחרים, הרבה פחות חשובים. ורק לפעמים, כשיש כמה רגעים שמתחשק לברוח ולא לחשוב על מה שאמורים לחשוב, אז אפשר להתפנות ולחשוב על הציפורים.
האמת, שהגעתי להרבה מאוד תובנות בשתי דקות של הקשבה לציפורים. אולי זה בגלל שאנשים לא הלכו מסביב ולא דיברו, שמכוניות לא הרעישו ונסעו סביבי. כולם פשוט עמדו לשתי דקות, הקשיבו באוזן אחת לציוץ הציפורים, באוזן השנייה לצפירה המתגלגלת, וחשבו רק על ציפורים.
הוספת תגובה על "מחשבות על ציפורים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה