תורסטין ובלן (Thorstein Veblen) היה מחשובי הסוציולוגים האמריקאים במאה ה-20. למי ששמו נשמע מוכר זה כנראה בגלל הספר The Theory of the Leisure Class אבל אין זה נושאו של הדיון הזה. לובלן יש קשר מעניין למדע ולמדינת ישראל ולכן הפוסט בפורום הזה בערב יום העצמאות.

 

בשנת 1918 הוא נתבקש ע"י אחד העיתונים היהודיים הגדולים בארה"ב לכתוב מאמר על איך ה"intellectual productivity" של היהודים ישתנה כתוצאה מהקמת מדינת לאום יהודית. היתה זו תקופה בה הרעיון הציוני כבר צבר תאוצה באירופה והחל גם להכות שורשים בארה"ב.

 

אין עוררין על כך שתרומת היהודים למדע גדולה בהרבה מאחוזם היחסי באוכלוסית העולם. הצצה ברשימת זוכי פרס נובל תאשר את העובדה הזו. ובלן נתבקש להעריך מה יקרה אם יהודים יוכלו לעסוק במחקר מדעי במדינתם ללא האנטישמיות המימסדית שהיתה נפוצה אז במוסדות האקדמיים הגדולים במערב אירופה ובצפון אמריקה.

 

המאמר ששלח ובלן לעיתון לא בדיוק תאם את ציפיותיהם של העורכים. הוא טען שהאפקט של הקמת מדינה יהודית על התרומה של יהודים למדע תהיה שלילית בעיקרה. לפי ובלן היתרון היחסי של היהודים בתחום המדעי היה דווקא בגלל היותם אאוטסיידרים ללא מחויבות לחשיבה המדעית הקונבנציונלית של זמנם. הדבר איפשר להם להטיל ספק בכל ה'פרות הקדושות' ללא חשש מתגובת עמיתיהם.

 

קו המחשבה של ובלן אומר שלו אלברט איינשטיין היה פרופסור מן המנין באוניברסיטה גרמנית ידועה ולא פקיד זוטר במשרד הפטנטים בברן הוא לא היה מגלה את תורת היחסות.

 

מדינת ישראל תהיה מחר בת 62 וזה מספיק זמן כדי להביט לאחור ולשאול את השאלה האם צדק תורסטין ובלן?

 

 

 

כי, נהיינו מדינה של הדוניסטים !!

ראה: הולילנד, ראשונטורס, מצעד החיים ועוד שאר ירקות רקובים...

הי,

ריספקט!

יש לדעתי עוד סיבות למה אנו היהודים הצטיינו כ"כ בקונטקסט החריג של הגולה ואולי פחות בקונטקסט הנורמלי של מדינה משלנו:

 

האפלייה האנטישמית-אקדמית כנגד יהודים כללה בהרבה מדינות מכסה קבועה ומצומצמת של יהודים אשר להם בכלל מותר להכנס בכתלי ההשכלה הגבוהה. הביקוש של הרבה יהודים על מעט מקומות יצרו לחץ אדיר איפה להצטיין. כתוצאה מכך, ידע כל יהודי שרצה להכנס לאקדמיה שעליו להיות מצטיין במיוחד, כנקודת פתיחה.

 

גם מרגע שנכנס יהודי בכותלי מסגרת אקדמית בגולה, הרי שהסביבה האקדמית היתה לרב אנטישמית וחיפשה הזדמנויות להוכיח את חוסר זכאותו ולתפוס אותו בקלקלתו. לפיכך, היהודים מתוך הגנה עצמית מתמדת שמרו על חדות מחשבתם ואיכות עבודתם, בכדי להוכיח לכל שהם נמצאים בזכות ולא בחסד.

 

אני תוהה, ולא בפעם הראשונה, עד כמה מה"גניוס היהודי" הוא סביבתי ועד כמה הוא תורשתי..

הרי בחברה היהודית ה"תלמיד החכם" קיבל את הבת היפה של הסוחר העשיר כשידוך, וזאת למשך דורות על גבי דורות. בקשירת רווחה כלכלית ו"גנים בריאים" עם "גנים חכמים", יתכן והגדלנו את שיעור ה"גנים החכמים" באוכלוסייה שלנו.

תמהני..

כמו שמלמד אותנו פרנק הרברט בספריו (חולית, ניסוי דוסאדי ועוד): סביבה קשה יוצרת אנשים איכותיים, סביבה נוחה יוצרת אנשים מנוונים.

למיטב ידיעתי ,היהודים התחילו להצטיין להצליח או לפחות לקבל שם של מצליחנים רק בדורות האחרונים. כשהסביבה השתנתה והעירוניות הפכה לאלמנט הכי חשוב בציויליזציה המערבית,היהודי בגלות האירופית שהוא עירוני מטבעו הרגיש סוף סוף דג במים...בתקופות קודמות יותר היהודי הארופי היה לו שם של יצור די בזוי ... מסדרים נוצריים מסויימים בימי הביניים שפיתחו שפה ותרבות ייחודית והתפשטו על פני ארופה ,התעשרו מהר מאוד הן בחומר והן בטכנולוגיה ,וזה מפני האופי הכאין-תאגידי שלהם (כמובן שהסברה העממית הייתה שהנזירים חכמים מטבעם). ייתכן שגם אצל היהודים הפיזור מחד והאחידות התרבותית מאידך נתנו להם ייתרון במסחר ... זה גם מה שקורה גם כיום למיעטים הודיים וסיניים במדינות כמו אינדונזיה סינגפור ועוד.