פסק הדין האחרון של בית הדין לעבודה בנושא זה ממשיך את מסורת הפסיקות השנויות במחלוקת של המוסד הזה.

עד כה, התנהלה הפסיקה בהתאם ל"סעיף גדרון": אם בית הדין פסק שהפרילאנסר שימש למעשה כשכיר, הרי שהמעסיק שילם רטרואקטיבית את כל זכויותיו הסוציאליות, ואילו הוא היה צריך להשיב את ההפרש בשכר בין השכר שהיה אמור לקבל אילו היה שכיר לבין השכר שקיבל בפועל.
נשמע הגיוני.....

אבל,
בפסיקה האחרונה הוחלט שהשבת הכספים העודפים למעסיק היא לא אוטומטית, ומותנית בתנאים מסוימים.
אם נניח להיבטים המשפטיים העולים מפסיקה זו ולערעור ההתקשרויות העסקיות בין פרילנסרים לחברות, הרי שיש פה סוגיה מוסרית ופילוסופית שיש להידרש אליה.
בסך הכל, במרבית המקרים, מדובר בהתקשרות חוזית בין אנשים בוגרים וברי דעת.
שני הצדדים בחרו להתקשר ביניהם בפורמט מסוים, אף אחד מהם לא נאנס לכך....
כל התחשיבים והתכנונים הכספיים ששני הצדדים ערכו לאורך השנים היו מושתתים על בסיס הסיכום ביניהם, שהוא, אגב חוקי לחלוטין.
לשנות זאת רטרואקטיבית לא נראה לי כמעשה הגון במיוחד.
אני לא מדברת, כמובן, על סיטואציות חריגות, או כאלו שהיה בהן, אולי, מרכיב של כפיה....אלא על התקשרות נורמטיבית בין שני גורמים עסקיים שהחליטו במודע על אופן החלפת השירותים ביניהם.

 

מיכל כרמי
מנכ"לית טריפלטק טכנולוגיות- חברת ההשמה המובילה בארץ
וכן שותפות בבית תוכנה לפיתוח מערכות בסביבת אינטרנט,
מנהלת פיתוח עסקי בסטארט אפים,
IR- מדיאטורית ומנהלת קשרי משקיעים, מייצגת אילי הון וקרנות פרטיות
מומחית לחוויית משתמש במדיה החברתית,
מנהלת פורומים באתרים המובילים,
מומחית במיתוג, שיווק, עסקים ותוכן במדיה החברתית,
חברה בוועדת הבחירות להנהלת איגוד האינטרנט הישראלי,
חברת דירקטוריון וראש המטה ב IHO- ארגון ההייטק הישראלי
חברת הנהלה ב isma - האקדמיה לאינטרנט ומדיה חברתית,
חברה בוועדת טכנולוגיה- MBF (מכבי ביזנס פורום ביוזמת אודי רקנאטי)
מרצה באקדמיה ובפורומים להעצמת נשים,
מומחית לכתיבה יצירתית ושיווקית,
פעילה חברתית וחברת הנהלה בעמותות הגדולות בארץ
(בהנהגת הידידים של עמותת "אתגרים" בראשות רא"ל (מיל') דן חלוץ,
בפורום נשות עסקים של "רוח נשית" ועוד).