הכל התחיל לפני 4 חודשים. אחחח, היו זמנים. הייתי צעירה ותמימה. חשבתי שהעולם (לפחות) יעצור מלכת, בגלל שאני מובטלת. הייתי בטוחה שזה עניין של ימים, גג שבועות עד שמשרת החלומות נוחתת על סף דלתי.

 

ואז קיבלתי טלפון מבחורה מחברת השמה כלשהי, שאני ממש לא זוכרת את שמה. היא רק זרקה לי מושג לאוויר- "Social Media" והוסיפה: "מחפשים מישהי עם ניסיון בתחום הזה ואני מבינה שלך אין!" מיד נדלקתי. ראבאק, איך מחפשים ניסיון במשהו שרק התחיל?! אבל מי אמר שחברות השמה לא עושות את עבודתם כמו שצריך? הבחורה הזו שינתה לי את החיים והיא בכלל לא יודעת מזה.

 

מאותו הרגע, שמתי לב למושג הזה בכל מקום: בהצעות עבודה, באתרים שונים, במאמרים מקצועיים, מ"מומחים בתחום". ואני בחורה שלא אוהבת לא להיות בעניינים, הבנתי שמספיק עם השטויות! צריך לקחת את העניינים לידיים ולהזיז דברים בכוחות עצמי. אם social media זה מה שהם רוצים, אז זה מה שהם יקבלו. כך החלטתי להקים בלוג משלי, נרשמתי פה לקפה דה מרקר ונחשפתי לעוד ועוד רשתות ופורומים. פתאום מצאתי עם מי לחלוק את מצוקות האבטלה והרגשתי שאני לא לבד. כל מצוקה או בעיה שחוויתי, כתבתי עליה ומתוך התגובות הבנתי כמה כולנו חווים את אותם הדברים. התחושה של השיתוף, של העזרה, המיילים האישיים שקיבלתי עם הצעות של אנשים שאני לא מכירה איפה כדאי לי לחפש, מה כדאי לי לעשות או סתם מילות עידוד, כל כך שימחו אותי. עולם הרשתות החברתיות היה כל כך חברי והפתיע אותי מעל המצופה. הדבקתי בהתלהבות את כל חבריי מ"העולם האמיתי". חברותיי היקרות נהיו המגיבות הנלהבות ביותר לבלוג שלי ונרשמו ל-RSS  (רק אל תשאלו אותם מה זה, מבחינתם זה ללחוץ על האייקון של הילדה החמודה ולמלא את ההוראות).

 

פתאום ראיתי כתבות על כך שהרשתות החברתיות הם הפלטפורמה החדשה לחיפוש עבודה (על זרם שמעתם?) והאמת שהרגשתי שאני כבר על הגל, אני מבינה למה הם מתכוונים. רק דבר אחד עדיין לא התחבר לי ולא הצלחתי להבין, איך כל הדבר הזה מתחבר לעולם העסקי? תבינו, אני לא באה מעולם של חברות פרסום ומוצרי צריכה ששם הכול מאוד ברור ופשוט - יש מוצר שכל אחד "חייב לקנות" ולכן כל מקום שכמה אנשים מנהלים בו שיחה, הוא המקום למכור איזה חטיף חדש של תלמה או מכשיר חדש של סלקום. אבל איך כל זה מתחבר לחברות הייטק שמוכרות מוצרים מאוד טכניים, ספציפיים ולא אטרקטיביים לכלל הציבור? על זה אף אחד לא יכול היה לענות לי. כלומר קיבלתי מליון תשובות של "מומחים", אבל מומחים הם כמו פוליטיקאים – הם נותנים תשובה מלומדת, תוך שימוש במילים גבוהות, אבל בשורה תחתונה אתה נשאר עם אותם סימני שאלה. ואז הבנתי שאני צריכה למצוא מישהו שמדבר תכלס. סיכמתי עם עצמי (ועם בעלי) שחשוב לי למצוא משהו מקצועי כי זה ישתלם לי בטווח הארוך וההשקעה הכספית כדאית, (אין מה לעשות, בימים אלה כל שקל שמוציאים,מחושב). ככה הגעתי ל-MC Forum ולסדנא של לימור שיפוני בנושא מדיה חברתית. ישבתי בשלושת המפגשים וגמעתי כל מילה ומילה. הדיבור היה בגובה העיניים, הדוגמאות הקונקרטיות הבהירו לי את התמונה והתרגיל המסכם שם את כל הדברים על הנייר לדראון עולם.

 

תראו, העולם הזה הוא באמת עולם ומלואו. אני רק מתחילה להבין מה קורה בו והכל רץ כל כך מהר. אני חושבת שאת תהליך הלימוד שאני עוברת בתקופת זו בה אני (עדיין) מובטלת, אם זה בכוחות עצמי ואם זה דרך הסדנא שעשיתי, לא הייתי עוברת אם הייתי עובדת משרה מלאה. הבנתי כמה העבודה השגרתית סוגרת אותך במשבצת מסוימת. אמנם רוצים שתלמד ותכיר דברים חדשים, אבל למי יש את הזמן לחפש איפה או את המשאבים לכך?!  אבל מי שמבין יודע שהצורך ללמוד הוא משהו שאי אפשר ואסור לעצור אותו, אלא חשוב לטפח ולעודד אותו כל הזמן.

 

אני מאמינה שכאשר אתחיל לעבוד (בתקווה שבקרוב), הדברים שחוויתי ולמדתי בחודשים האלה יהוו נכס ממנו כולם בסביבתי יפיקו תועלת רבה. הכל עניין של דרך ההסתכלות שלך על החיים ואיך לוקחים את הדברים. אני בחרתי לנצל את הזמן הזה ולא לשקוע במרה השחורה, אלא ללמוד בכוחות עצמי ולמצוא את הכלים המתאימים לי. גם הרווחתי ידע וגם הכרתי אנשים מעניינים על הדרך. האין זה כל הרעיון של רשתות חברתיות? (הכוונה לפני שהפכו לעוד ערוץ שיווקי) ואם יתקשרו אליי היום מחברה כלשהי וישאלו אותי על ניסיון בשיווק ברשתות חברתיות, אני אוכל להגיד שאת עצמי שיווקתי לא רע לדעתי, אז כל השאר כבר קטן עליי

אז מה אתם אומרים? איך מתמודדים עם היסטריית הרשתות? אני ממש לא יודעת, כשאני אגלה אני ארוץ לספר לכל החבר'ה שלי (גם) ברשת.

צטט: מובטליית 2010-04-22 16:12:59

זה לא עוד פוסט על social media

 

מאותו הרגע, שמתי לב למושג הזה בכל מקום: בהצעות עבודה, באתרים שונים, במאמרים מקצועיים, מ"מומחים בתחום". ואני בחורה שלא אוהבת לא להיות בעניינים, הבנתי שמספיק עם השטויות! צריך לקחת את העניינים לידיים ולהזיז דברים בכוחות עצמי. אם social media זה מה שהם רוצים, אז זה מה שהם יקבלו.
 

פתאום ראיתי כתבות על כך שהרשתות החברתיות הם הפלטפורמה החדשה לחיפוש עבודה...קיבלתי מליון תשובות של "מומחים", אבל מומחים הם כמו פוליטיקאים – הם נותנים תשובה מלומדת, תוך שימוש במילים גבוהות, אבל בשורה תחתונה אתה נשאר עם אותם סימני שאלה. 

 

 

אז מה אתם אומרים? איך מתמודדים עם היסטריית הרשתות? אני ממש לא יודעת, כשאני אגלה אני ארוץ לספר לכל החבר'ה שלי (גם) ברשת.

 

קודם כל - ממש תענוג לקרוא אותך, ולגלות שלמרות המצב המתסכל והלא קל, את מצליחה לשמור על גישה חיובית ועולצת!

 

ענית, במהלך הדיון, על השאלה שבסופו - המדיה החברתית היא מושג חדש, ואף אחד לא לגמרי יודע איך לאכול אותה. אני מניח שלאחר שהילת המדיה החברתית תדעך מעט, אנשים יבינו שלמרות תחושת ה"אינסטנט" שהאינטרנט מספק, אין תחליף להמון עבודה קשה, ושבניית תדמית חברתית (שמבחינתי, היא שוות ערך לבניית שם המותג שלך ב"עולם האמיתי") היא תהליך ארוך, מדוד ומחושב.

 

והכי חשוב לדעתי? מי שנכנס לרשתות החברתיות בלי מטרה אמיתית לתת בחזרה לקוראיו / גולשיו/ Likes-יו וכו', לא באמת יצליח.

המון בהצלחה במציאת עבודה, יקיריתי!

היי יואב, תודה רבה על הפידבק. אני ממש מסמיקה עד קצות האצבעות.

גם אני נהנית לקרוא את דבריך שתמיד נותנים זווית אחרת ומעניינת לדברים. 

 

אתה כל כך צודק. ההילה הוציאה את כולם מדעתם! יש לי תחושה שכמנהג הישראלים הם מפספסים את כוונת המשורר ורק רוצים לעשות משהו מהר וזה כל כך לא הרעיון. כי בשביל לעשות את זה נכון, צריך לחשוב ה-ר-ב-ה ולשקול בעד ונגד וגם איך ועוד קצת אם בכלל! שזאת השאלה שאף אחד לא שואל כי כולם חושבים שהכל מתאים ונכון.

 

לא נורא, אחרי כל הבלאגן הזה, רק מעטים ישרדו והם כבר יעשו דברים מדהימים עם הפלטפורמה.