משהו שהעליתי בבלוג של למה לי על השקעה בחינוך, רווחה כחלק אינטגרלי והכרחי בעתידה של ישראל.
ככה זה מתחיל:
איזה מסיבה של הרתעה. מי לא כתב. הנה למשל עופר שלח אומר שזה לא רק לתת להם בראש, אלא מתוך שיקולים ואינטרסים. תום פרידמן לעומתו, בטורו בקיץ 2006 כתב שכוחה של ישראל מול החיזבאללה נמדד דווקא במכירת השיא של ישכר לבאפט, שהוכיחה את האמון הבינ"ל בחוסנה הכלכלי של ישראל, בפוטנציאל, ביצירתיות. והנה פרידמן, בטקס קבלת תואר ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה העברית קובע שישראל – "בית חרושת לחלומות דמיונים" – אינה משקיעה מספיק בחינוך. השקעה, שיכולה להפוך את הדמיון ליצירה. פרידמן כבר שפך על זה ים של מילים בספרו 'העולם השטוח'. הוא מבחין בין החולמים החיובים על העתיד, המשקיעים במימושו (הודו, הודו, הודו, סין וגם סין), לבין המתחפרים בעבר ובמערות טורה בורה – מתכננים את המגה-פיגועים של מחר. פרידמן לא המציא. כבר צ'רצ'יל דיבר על זה שהאימפריות של העתיד הן אימפריות השכל.
ההמשך בבלוג (סליחה, אבל אני לא יודע להעתיק את זה לכאן עם הקישורים שקישרתי שם).
מועדים לשמחה.
הוספת תגובה על "מסיבה של הרתעה - מה על החינוך ? רווחה ?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה