רכישות הן אסטרטגיה פופולארית בקרב חברות, בעיקר אמריקניות, זה שנים רבות. יש הסבורים כי לאסטרטגיה זו היה תפקיד מרכזי בשינויים מבניים יעילים שנערכו בעסקים האמריקניים בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20. בשני העשורים האחרונים נעשה "שיפטינג" חשוב ומהותי ב"מרכז הכובד" של המשאבים ברכישות הבינלאומיות, ולמעשה, המעבר מחשיבותו של ה"הון" לחשיבות ה"ידע" שינה לחלוטין את כללי משחק הרכישה הבינלאומית. מכיוון שהידע הפך יותר ויותר לכלי המשחק העיקרי ברכישה, מצאו עצן חברות יותר ויותר מתקשות לשמור על עקביות ביתרון התחרותי. אלו שהצליחו לגבור על יריביהן עשו זאת בקומבינציה מופלאה שמיזגה בין חדשנות ומידע ארגוני. למעשה, מסבירים היום חוקרים רבים (Nokara & Techuchy, 1995; Arthur, 1996), כי מי שישלוט על עולם המחר יהיה זה שישלוט בעולם ניהול המידע.
אחד האספקטים העיקריים בניהול מידע הנו העברת המידע בין יחידות עסקיות של אותו ארגון או בין ארגונים משתפי פעולה (וכמובן במצבי רכישה). אם ברור כי נושא העברת המידע בין יחידות עסקיות של אותה חברה ובאותה מדינה אינן טריוויאליות כלל ועיקר, הרי שהעברת מידע בין יחידות ממדינות שונות ובעלי רקע תרבותי שונה יהיה קשה פי כמה וכמה. (Teece, 1976; Mansfield & Romeo, 1980; Zander, 1991). אבל מעבר מידע בין תרבויות ובינלאומי חשוב בעיקר בשל היכולת שלו לתת הצצה, גישה ונגישות למידע חדשני שמגיע מתרבות אחרת אשר יכול להצליח במדינה אליה הגיע המידע החדש. העברת מידע יכולה להתחיל משתי יחידות בעלות היררכיה שונה באותו ארגון ולהסתיים בין 2 יחידות עצמאיות לחלוטין אשר האינטראקציה של השוק גורמת להן להעביר מידע באופן אפקטיבי. למעשה, רוב הספרות הקיימת היום בנושא של העברת ידע, עוסקת בעיקר בהעברות מידע "היברידיות" אשר עוסקות בשותפויות, joint ventures וזכינויות של רשתות.
המחקר של ברסמן בירקנשאו ונובל הוא אחד הראשונים העוסקים למעשה בשתי שאלות ייחודיות להעברות ידע בין חברות רוכשות ונרכשות. שאלות המחקר של החוקרים התמקדו בשני נושאים יחודיים מרכזיים: 1) מהם הגורמים המסייעים להעברת מידע ברכישות בינלאומיות שיהפכו את הרכישה לאפקטיבית ומוצלחת? 2) מהם דפוסי העברת המידע בין החרבה הרוכשת לנרכשת ולהיפך? שיטת המחקר של החוקרים הייתה, כפי שהם מכנים אותה, מולטי-מתודית, שכן הם קודם כל סקרו את ההיסטוריה והספרות המועטה שעסקה בנושא העברת ידע תוך שהם סוקרים את השיטות "ההיברידיות" שציינו קודם לכן (זכיינות, שותפויות וג'ויינט ונצ'רס) ומסבירים את ההבדלים ביניהם לבין העברת מידע ברכישה. בהמשך, נלקחו שאלונים מ-42 תיקי רכישה בינלאומיים שנאספו בשנים 92-92. לבסוף, נלקחו תיקים של 3 מקרים מפורטים של רכישה בינלאומיות של חברות שבדיות הרוכשות בעולם. רכישות שנעשו ב88 -89 ונמדדו דרכי העברת התקשורת בחברה בפוסט רכישה בנקודות זמן ב 1991 ו- 1996.
חלק מהסיבות אותן מנו החוקרים כגורמים מרכזיים לעצם ביצוע הרכשיה הוא כפי שציינו מקודם: חברות גודלות יכולות במקום "להמציא את הגלגל" לקנות חברה קטנה במקום אחר על הגלובוס שגילתה מאפיין חשוב מספיק שיכול לתרום משמעותית לחברה הרוכשת. הגישה לידע קלה הרבה יותר שכן תפיסת ה"אם את לא יכול לנצח אותם – קנה אותם" מאפשרת למעשה לחברה הגדולה גם לבוא ול"רוקן את התוכן" של החברה הנרכשת מרגע שהמידע החשוב לה זרם אליה. מאידך, החברה הנרכשת מורכבת מהבעלים שהרוויחו הון מהרכישה אבל גם מעובדים שאמורים להישאר בארגון ולהמשיך להפעילו. אלה, חווים חוויות של ניכור, חשדנות גדולה כלפי החברה הרוכשת וניכור. ברסמן, בירקנשאו ונובל מצטטים מחקרים קודמים (Haspeslagh & Jemison; 1991) כי למעשה, מגלות רבות מן החברות הרוכשות דווקא כי חווית הרכשה יכולה להיות "מבהילה" כהגדרתם ורכישות רבות נוחלות כשלון חרוץ.
הוספת תגובה על "העברות ידע ברכישות בינלאומיות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה