כתבה קצרה שכתבתי -

http://www.teva.org.il/?CategoryID=961&ArticleID=5007

ברוח זו פורסמה כתבה (קצרה יותר) בעכבר העיר חיפה לפני כחודש ימים.

בתי הקולנוע הם סממן של המרחב הציבורי והחיים הערוניים.

הם לא העיקר, הם בוודאי לא הדבר החשוב בחיינו, הם רק סממן.

אגב, זו לא תופעה רק חיפאית. זה קורה בכל הערים בארץ. אלא שחיפה לא יכולה להרשות לעצמה להרוס את המרחב הזה, כי כבר לא נשאר עוד מה להרוס בו ...

ולכל אותם אלה שאוהבים את האולמות הנוצצים החדשים + משקפי תלת ממד + כורסאות מלטפות + תוארי VIP -

אשמח לשמוע מדוע אתם הולכים לראות סרטים במגה-קומפלקסים החדשים שארגנו לנו.

ספרו לי, אני באמת סקרנית.

http://www.teva.org.il/?CategoryID=186&ArticleID=5190&Page=1

והפעם עם הקישור לכתבה....

עינת, קראתי את הפוסט (המלומד) שלך. הוא טוב בעיני, למרות שאינני מסכים עם הכל (אציל פולני אמרתי?). לבטח החמצת את החוויה שעברתי בסינמה קפה מוריה הנה כאן. הכי חשוב בעיני בפוסט שלך הוא הערנות והשמירה על מרכז העסקים של העיר. זו עדיין אחת העיריות שמאמינה שכל מרכז קניות שקם "טוב ליהודים". הם לא מסוגלים להבין עד כמה הוא הרסני לליבת העיר. הם לא מבינים שזה משמיד חנויות. כל הקניונים נראים כאילו יצקו אותם מתבנית, אותם הרשתות, אותו המגוון. איפה זה ליד חנויות מתמחות ומגוונות של עיר שוקקת?

שמעתי שבמנהטן אסור (ואין) להקים קניונים. עוד שמעתי שמי שהגתה את התפיסה הזו, היא אדרכלית העיר (שמה אינו ידוע לי), אך היא (רחמנא לצלן) חיפאית לשעבר. לך יש סיכוי לדעת במי המדובר.

תודה על מאמרך היפה והחשוב. אני מסכימה איתך ועם חייפי שהקניונים ומרכזי הקניות הללו שמחוץ לעיר מרוקנים מהעיר את נשמתה וייחודיותה. הם חסרי זהות ומסריחים מכסף, הם מורכבים בעיקר מחנויות רשת שכמוהן תמצא בכל מקום, ובכך הם גם דומים לאותם מגדלי המגורים רבי הקומות ואנונימיים, שמתרבים כפטריות אחר הגשם, במקומם של בתים ותיקים ובעלי אופי וייחוד.

מדוע אנשים חדלו לבקר בבתי הקולנוע בעיר ונמשכים דווקא למרכזי הקניות והבידור ההמוניים וחסרי הזהות שמחוץ לעיר? אין לי מושג. אולי כי אנשים היום נמשכים יותר מבעבר לקיום אנונימי, חסר זהות וקונפורמי, נוח להם בו. אולי כי זה נראה להם כמו סגנון החיים האמריקאי הנכסף, הנשקף אליהם מהמסך הקטן. אני עצמי נמנעת מביקור בקניונים ומעולם לא ביקרתי בקולנוע מהסוג החדש, כך שאין לי מושג על כך.

אוסיף עוד, כי תרבות הקניונים ומרכזי הבידור מזכירה לי את המציאות שמתוארת בספר הילדים המקסים של מיכאל אנדה, "מומו", על עולם שהולך ונשלט בידי "גנבי הזמן" האפורים ומתרוקן מנשמתו.

כמובן שאם הסרט שאני רוצה לראות יציג במרכז הקונגרסים, אני אעדיף ללכת לשם ולא ללב המפרץ כי אני גר באחוזה ומרכז הקונגרסים זה ממש קרוב לי, יש חניה, אין פקקים והכל הרבה יותר שקט.

אבל הרבה פעמים יוצא שסרט שאני רוצה לראות נמצא רק ביס-פלאנט.

ברור גם היתרון של יס-פלאנט : אם אני רוצה אחרי הסרט (או לפניו) לשבת בפאב, או בבית קפה, גם בשעות מאוחרות - יש המון אפשרויות בלב המפרץ וזה נוח.

אהבתי את החוויה ביס פלנט בגלל איכות הקולנוע שאנו מקבלים.

אשר לאווירה, לא תמיד מתאימה.

אם נוותר עם החוויה הקולנועית שמספקים ביס פלנטאז נצטרך להתפשר:

א.  צריך להגיע למקום במכונית ולא כולם יכולים להגיע ולא כולם רוצים לעשות דרך כל כך ארוכה כדי לראות סרט.

    יהיה זה פשע לא להותיר בתי קולנוע בטווח הליכה, נסיעה קצרה.

ב.  הליכה לסרט תהייה מלווה בכניסה לשופינג סנטר שלא תמיד משתלב עם חווית ההליכה לקולנוע.

ג.   בתי קולנוע  אינטימיים שמשדרים אווירה תרבותית יעלמו מהנוף.

יש מקום לשניים וצריך להלחם שישארו קולנועים של פעם בטווח יכולת הגעה.

צטט: talg007 2010-05-05 16:36:46

כמובן שאם הסרט שאני רוצה לראות יציג במרכז הקונגרסים, אני אעדיף ללכת לשם ולא ללב המפרץ כי אני גר באחוזה ומרכז הקונגרסים זה ממש קרוב לי, יש חניה, אין פקקים והכל הרבה יותר שקט.

אבל הרבה פעמים יוצא שסרט שאני רוצה לראות נמצא רק ביס-פלאנט.

 

ברור גם היתרון של יס-פלאנט : אם אני רוצה אחרי הסרט (או לפניו) לשבת בפאב, או בבית קפה, גם בשעות מאוחרות - יש המון אפשרויות בלב המפרץ וזה נוח.

טל,

במהלך השנים פיתחתי כנראה "נוגדנים" לקניונים ומקומות סגורים, ובעיקר לישיבה בהם לשם בילוי. יש לי חברים יוצאים ליס פלאנט ואח"כ לפאב בקניון, והם יודעים שאנחנו לא נצטרף. הם למדו מאיתנו אפשר ללכת לסרט בעממי ואח"כ לפאבים הנחמדים במרכז זיו, או לפנורמה (ז"ל לצערי הרב) ואח"כ לפונדק הדב. אין דבר יותר נפלא מללכת עשר דקות ברגל בשעות הלילה הקייצי, אחרי הסרט, לדבר עליו, לתת למוח לחשוב, לעכל, לדסקס. בעצם, במחשבה שניה, זה גם מקסים כשמטפטף לו גשם ורצים בקור אל הפונדק המהביל....

אני אוהבת את האויר (בהנחה שהוא לא מזוהם...), להרגיש את הקיץ הלח והדביק או את החורף הקר והיבש. אני אוהבת להירטב בגשם, ואפילו להרגיש את הצריבה של השמש. אין לזה תחליף ואין לזה תמורה.

הפריזאים יושבים בבתי קפה על כוס אחת משך שעות, בוהים ברחוב, באנשים, בתנועה, בחיים, בעננים, בעיתון, במחשבות שלהם.

הלוואי ויכולתי להסביר מה ההבדל בין החוויה הזו לעומת ישיבה בקניון.

נסה לחשוב על זה בפעם הבאה שתשב שם...

אגב, לצערי מרבית הסרטים מוקרנים רק ביס פלאנט. נכון, מי שרוצה לראות אואטר אין לו ברירה אלא ללכת לשם...

לילדים ונוער אין אלטרנטיבה, כי לא מוקרנים סרטים עבורם אלא שם.

אני במקרה הזה מחכה שיגיע לDVD...

צטט: טריסטרמית. 2010-05-05 09:16:36

 

אוסיף עוד, כי תרבות הקניונים ומרכזי הבידור מזכירה לי את המציאות שמתוארת בספר הילדים המקסים של מיכאל אנדה, "מומו", על עולם שהולך ונשלט בידי "גנבי הזמן" האפורים ומתרוקן מנשמתו.

לא מכירה את הספר. עכשיו אני יודעת מה אקנה בפעם הבאה כשאהיה בחנות ספרים....

תודה!!!

צטט: יפה נוף 2010-05-05 16:59:54

אהבתי את החוויה ביס פלנט בגלל איכות הקולנוע שאנו מקבלים.

אשר לאווירה, לא תמיד מתאימה.

אם נוותר עם החוויה הקולנועית שמספקים ביס פלנטאז נצטרך להתפשר:

א.  צריך להגיע למקום במכונית ולא כולם יכולים להגיע ולא כולם רוצים לעשות דרך כל כך ארוכה כדי לראות סרט.

    יהיה זה פשע לא להותיר בתי קולנוע בטווח הליכה, נסיעה קצרה.

ב.  הליכה לסרט תהייה מלווה בכניסה לשופינג סנטר שלא תמיד משתלב עם חווית ההליכה לקולנוע.

ג.   בתי קולנוע  אינטימיים שמשדרים אווירה תרבותית יעלמו מהנוף.

יש מקום לשניים וצריך להלחם שישארו קולנועים של פעם בטווח יכולת הגעה.

הי יפה נוף יקרה,

את האיכות שאת מקבלת ביס פלאנט - היית יכולה לקבל בכל מקום אחר!!! גם בבניינים עתיקים מהמאה ה- 14.

תאמיני לי (זה במקרה גם קצת המקצוע שלי...) - כיסאות מרופדים ומקרן איכותי אפשר להתקין בכל מקום, בכל בניין, בלי קשר לשנה שבה הוא נבנה.

לדעתי אין שום סיבה להתפשר. אפשר לקבל חוויה קולנועית נפלאה בכל מקום.

גם קולנוע משופץ יכול להיות כלכלי. לגמרי.

בקונסטלציה של חיפה בתי הקולנוע הישנים אינם כלכליים, אבל זה לא קשור לחיפאים שלא מגיעים לראות סרטים, אלא לעובדה שלא מציעים להם את אותם התנאים בכל המקומות. כך שלמעשה - זו לא תחרות אמיתית.

אני מסכימה איתך שצריך לאפשר את שני צורות החיים האלה - לאנשים שאוהבים את הקניונים ולאנשים שמעדיפים את הרחוב.

הענין הוא שזה לא המצב בחיפה. כאן אין רחוב.

ואגב, חייתי תקופה באירופה ואני חייבת לספר לך ששם ויתרו על החוויה הקניונית (אסרו על בניית קניונים בעיר שבה גרתי). הדהים אותי לגלות שהם חיים הרבה יותר טוב מאיתנו. חבל שכאן בארץ כולם רק רוצים להיות 'אמריקה'.

להת',

עינת

צטט: חייפי 2010-05-05 03:00:56

עינת, קראתי את הפוסט (המלומד) שלך. הוא טוב בעיני, למרות שאינני מסכים עם הכל (אציל פולני אמרתי?). לבטח החמצת את החוויה שעברתי בסינמה קפה מוריה הנה כאן. הכי חשוב בעיני בפוסט שלך הוא הערנות והשמירה על מרכז העסקים של העיר. זו עדיין אחת העיריות שמאמינה שכל מרכז קניות שקם "טוב ליהודים". הם לא מסוגלים להבין עד כמה הוא הרסני לליבת העיר. הם לא מבינים שזה משמיד חנויות. כל הקניונים נראים כאילו יצקו אותם מתבנית, אותם הרשתות, אותו המגוון. איפה זה ליד חנויות מתמחות ומגוונות של עיר שוקקת?

שמעתי שבמנהטן אסור (ואין) להקים קניונים. עוד שמעתי שמי שהגתה את התפיסה הזו, היא אדרכלית העיר (שמה אינו ידוע לי), אך היא (רחמנא לצלן) חיפאית לשעבר. לך יש סיכוי לדעת במי המדובר.

חייפי היקר,

קראתי את מה שכתבת בהומור נפלא על סינמה מוריה. גם אני עברתי חוויה דומה, רק שלי לא היה מזל לשבת עם עוד שלושה זוגות. אנחנו היינו לבד לגמרי. הריח המעופש היה כ"כ חזק, שנדמה לי שאיבדתי את ההכרה. אני לא זוכרת מה היה בסרט. סליחה. אני לא זוכרת אפילו איזה סרט זה היה... פופקורן? הצחקה אותי. פחד מוות. נדמה לי שאפילו מים מינרלים לא היו שם.

אני חייבת לציין שעבורי - החוויה של אותו הערב היתה קשורה עם המסכנות והאומללות של המוסד הזה, שיש לי ממנו זכרונות רבים ונפלאים מימי נעורי ולא עם הסרט עצמו (שהפך עניין משני לגמרי). היה לי עצוב וקשה.

בעל הבית הדליק את האור כשהגענו לקנות כרטיסים. נדמה לי שהערנו אותו. גם אני התקשרתי להזמין מראש. לא יכולנו להפסיק לצחוק על זה אח"כ.

אני מאד אוהבת את הבניין הזה. הוא ממוקם נפלא.

אני לא הולכת לשם יותר כי באמת לא נעים לי.

סינמה עממי אגב מומלץ בחום. גם שם הם לא מחממים בחורף כדי לחסוך (אני מתלבשת חם מראש...),אבל בערבי ששי מלא עם קהל. סרטים איכותיים, ליד הבית, כיף גדול. את כל הכסף שאני מוציאה על סרטים - אתן להם.

אפשר היה לדרוש מבעל הבית של הסינמול - שיוותר על 24 אולמות במפרץ, שיבנה רק 22, ושיעזור לשפץ את מוריה. אולי שיבנה 18 ושיכנס עסקית גם לפנורמה. שיבנה בעצם 16, ושיתן יד בחורב. סליחה, שיבנה 10 אולמות במפרץ (די והותר למקום שצריך לעמוד בעומס ובפיקים של פקקי תנועה!) ושיקח על עצמו את עצמון בהדר, כולל קצת נדל"ן, מגורים, מעונות סטודנטים, משרדים.

עם קצת יצירתיות - אפשר היה לארגן לו עסקים טובים מהקולנועים, בלי להרוס לנו את העיר, ואולי אפילו היה מקנח באיזה פרויקט נדלנ"י כתמורה.

סתם מחשבה....

עינת היקרה,

חוש הומור זה כלי עזר של חיפאים ותיקים לשרוד את התדרדרות העיר. ושוב אין להטיל את האשמה על העירייה, היא היא תבנית שמשקפת את החיפאים. נכון, לא כולם, עינת, אני יודע שאת לא בקבוצה הזו. כמה חיפאים מבינים את הכורח של שימור המע"ר? ואם הם מבינים האם הם מצביעים בארנקם ובזמנם הפנוי. אל תשיבי לי שאת כן מוקירה ויוצאת ומכירה עוד כאלה. אני מדבר על ההמון. ווקס פופולי ווקס דיי.

בכל נסיעה לאירופה, כמעט בכל מדינה - מזרח, דרום, צפון ומערכב שנכנסים לעיר, עיירה, כפר כמה קל להתמצא? יש שם שפה אורבנית. רוצה לטייל במדרחוב? חפשי כנסיה, מק-דונלד, בתי הכלבו הגדולים. חפשי את השלט עם העיגול במרכז, קרי הסנטר. בערים הרריות מתחיל הקושי, כשהגאומטריה איננה אוקלידית. בחיפה המרחב הוא אסון והיה צריך לחוקק חוקי עזר נוקשים למדי לשמירה על כמה מע"רים חשובים. אגב אני חף מכל השכלה פורמלית, לרבות אדריכלות.

בלי ההכרה של התושבים (רוב מוחלט), נמשיך לקבל עירייה שמעסיקה אלפי אנשים שעיקר משימתה הוא גביית מיסים וסילוק אשפה. אני בחרתי שלא להמתין לנס הזה ועד שהאור יחדור להכרה של ההמון, אני נמצא היכן שהרוב מבינים מה חשוב (בעיני). דווקא יציאתי את חיפה, חידדה לעין שיעור את ההבנה היכן באמת נמצאת חיפה כיום. ביקור בחיפה בעבורי זה חזרה במנהרת זמן לעבר. הלוואי שהיית מוליכה קבוצה רעיונית אוונגרדית להתעוררות של החיפאים. מותר לומר שמע, חייפי, אל תבלבל לנו את המוח במאוויים אישיים שלך. התכבד ושם עם אלה שחושבים כמוך ותן לנו להיות כאן, כך בדיוק, זה חפצנו. נגד טיעון כזה אין לי תשובה.

צטט: חייפי 2010-05-06 00:09:59

עינת היקרה,

 

חוש הומור זה כלי עזר של חיפאים ותיקים לשרוד את התדרדרות העיר. ושוב אין להטיל את האשמה על העירייה, היא היא תבנית שמשקפת את החיפאים. נכון, לא כולם, עינת, אני יודע שאת לא בקבוצה הזו. כמה חיפאים מבינים את הכורח של שימור המע"ר? ואם הם מבינים האם הם מצביעים בארנקם ובזמנם הפנוי. אל תשיבי לי שאת כן מוקירה ויוצאת ומכירה עוד כאלה. אני מדבר על ההמון. ווקס פופולי ווקס דיי.

 

בכל נסיעה לאירופה, כמעט בכל מדינה - מזרח, דרום, צפון ומערכב שנכנסים לעיר, עיירה, כפר כמה קל להתמצא? יש שם שפה אורבנית. רוצה לטייל במדרחוב? חפשי כנסיה, מק-דונלד, בתי הכלבו הגדולים. חפשי את השלט עם העיגול במרכז, קרי הסנטר. בערים הרריות מתחיל הקושי, כשהגאומטריה איננה אוקלידית. בחיפה המרחב הוא אסון והיה צריך לחוקק חוקי עזר נוקשים למדי לשמירה על כמה מע"רים חשובים. אגב אני חף מכל השכלה פורמלית, לרבות אדריכלות.

 

בלי ההכרה של התושבים (רוב מוחלט), נמשיך לקבל עירייה שמעסיקה אלפי אנשים שעיקר משימתה הוא גביית מיסים וסילוק אשפה. אני בחרתי שלא להמתין לנס הזה ועד שהאור יחדור להכרה של ההמון, אני נמצא היכן שהרוב מבינים מה חשוב (בעיני). דווקא יציאתי את חיפה, חידדה לעין שיעור את ההבנה היכן באמת נמצאת חיפה כיום. ביקור בחיפה בעבורי זה חזרה במנהרת זמן לעבר. הלוואי שהיית מוליכה קבוצה רעיונית אוונגרדית להתעוררות של החיפאים. מותר לומר שמע, חייפי, אל תבלבל לנו את המוח במאוויים אישיים שלך. התכבד ושם עם אלה שחושבים כמוך ותן לנו להיות כאן, כך בדיוק, זה חפצנו. נגד טיעון כזה אין לי תשובה.

אתה סתם "יורד". אני כל כך שמח על כל יום שאני בחיפה, ןומאמין בכל ליבי שאני נמצא במקום הכי מדהים בעולם. ישלמו לי אני לא זז מכאן. ושום ראש עיר לא ישבור אותי.

צטט: einat r 2010-05-05 21:43:29

צטט: talg007 2010-05-05 16:36:46

כמובן שאם הסרט שאני רוצה לראות יציג במרכז הקונגרסים, אני אעדיף ללכת לשם ולא ללב המפרץ כי אני גר באחוזה ומרכז הקונגרסים זה ממש קרוב לי, יש חניה, אין פקקים והכל הרבה יותר שקט.

אבל הרבה פעמים יוצא שסרט שאני רוצה לראות נמצא רק ביס-פלאנט.

 

ברור גם היתרון של יס-פלאנט : אם אני רוצה אחרי הסרט (או לפניו) לשבת בפאב, או בבית קפה, גם בשעות מאוחרות - יש המון אפשרויות בלב המפרץ וזה נוח.

 

טל,

במהלך השנים פיתחתי כנראה "נוגדנים" לקניונים ומקומות סגורים, ובעיקר לישיבה בהם לשם בילוי. יש לי חברים יוצאים ליס פלאנט ואח"כ לפאב בקניון, והם יודעים שאנחנו לא נצטרף. הם למדו מאיתנו אפשר ללכת לסרט בעממי ואח"כ לפאבים הנחמדים במרכז זיו, או לפנורמה (ז"ל לצערי הרב) ואח"כ לפונדק הדב. אין דבר יותר נפלא מללכת עשר דקות ברגל בשעות הלילה הקייצי, אחרי הסרט, לדבר עליו, לתת למוח לחשוב, לעכל, לדסקס. בעצם, במחשבה שניה, זה גם מקסים כשמטפטף לו גשם ורצים בקור אל הפונדק המהביל....

אני אוהבת את האויר (בהנחה שהוא לא מזוהם...), להרגיש את הקיץ הלח והדביק או את החורף הקר והיבש. אני אוהבת להירטב בגשם, ואפילו להרגיש את הצריבה של השמש. אין לזה תחליף ואין לזה תמורה.

הפריזאים יושבים בבתי קפה על כוס אחת משך שעות, בוהים ברחוב, באנשים, בתנועה, בחיים, בעננים, בעיתון, במחשבות שלהם.

הלוואי ויכולתי להסביר מה ההבדל בין החוויה הזו לעומת ישיבה בקניון.

נסה לחשוב על זה בפעם הבאה שתשב שם...

 

אגב, לצערי מרבית הסרטים מוקרנים רק ביס פלאנט. נכון, מי שרוצה לראות אואטר אין לו ברירה אלא ללכת לשם...

לילדים ונוער אין אלטרנטיבה, כי לא מוקרנים סרטים עבורם אלא שם.

אני במקרה הזה מחכה שיגיע לDVD...

מסכים רק חלקית. את פנורמה ממש לא אהבתי. האמת שגם אני לא מי יודע מה משתגע על קניונים כאן כי נורא צפוף (בארה"ב אני דווקא מאוד נהנה להסתובב בהם - בחוף המערבי כמובן). את הגרנד קניום אני לא סובל. אבל הייתי כמה פעמים בשישי בבוקר בגרג שבלב המפרץ - ממש נהנינו ! אחרי סרט ביס-פלאנט הלכתי עם הבן שלי לפאב האירי ששם, וגם היה ממש כיף.

יש לי בעיה טראומטית עוד מימי הטירונות - אני שונא להירטב !

גם כשאני נהנה בבית קפה - אני לא מסוגל לשבת שעות על כוס קפה.

גם גיליתי שאם אני הולך לסרט בשבת בבוקר, אז לא צפוף שם וזה די נחמד. ויש סרטים שאיכות האולם ומערכת הקול עושים את ההבדל. ראיתי שם את הסרט החטופה - עד היום נשאר לי רושם חזק ממנו.

עדיין - אם הסרט שאני רוצה לראות יציג במרכב הקונגרסים - אני כמובן אלך למרכז הקונגרסים.

אם את רוצה את אווטאר - תתגברי ותלכי ליס-פלאנט, זה שווה ! הייתי עם הילדים. אני משוכנע שתישארי בחיים.