ראיתי שהקהילה שלנו פה דיי רדומה , אז החלטתי  לעשות מעשה וללכת לצלול.

זה לא כי אני רוצה ,פשוט מישהו חייב לעשות את העבודה הקשה.

5 בבוקר  והאוטו ממתין מול הבית עם הבאדי האולטימטיבי.

נוסעים , אוספים בדרך את דורון  (צולל בהשהיה ארוכה שבא להריח את הים ותו לא).

תוך כמה דקות מגיעים למצפה רמון , ואין על הנוף של המכתש ב 7 בבוקר כשהכל פרוש למראה צלול כל כך ויפה.

מגיעים לאילת , מהר מאוד מגיעים למועדון , יוצאים לצלול  טיפה במקומות שנים , פוגשים כוכבים כהרגלי, הרבה דגים , חניתן שלא מוכן להצטלם  או אפילו סתם לדגמן .

2 צלילות כשבצלילה השניה בכלל המצלמה שהיא קיבלה טיפה לחות מה שלא נתן לה אפשרות להתפקס היטב.

גמרתי את יום הצלילות ומחצית  תאוותי בידי , אבל לא אומרים נואש.

שבת בבוקר , אין כמו צלילת השכמה , וכל המקדים הרי זה משובח .

מגיעים לפני 7 למועדון , אבל מתברר שבולאנג' הדוחס  המשובח  פשוט ביום חופש, אז ממתינים עד לאחרי 8, רק אז נפתח המועדון ואנחנו יכולים לקחת את המיכלים שלנו.

יצאנו לצלילת דריפת (צלילת היסחפות) ממגדלור לכיוון הנסיכה, לקחנו איתנו את גליה , צוללת צעירה עם 100 וטיפה צלילות , אבל במים היא  כמו דג או לפחות דגיגה, יוצאים לדרך , מחפשים את האנטנר האדום ( דג חקאי מדהים שיודע להסוות את עצמו )

הוא בא בשלל צבעים  והמדהים בהם  הוא האדום טהור.

לאט לאט נסחפים עם הזרם , מגלים פה דג , פה תמנון קטן שבורח , פה  זהרונים , ושם אבו נפחה, אבל לא  אנטנר .

ממשיכים , אני מרכיב את המסכה עם הפיצוי האדום (מסכה שהעדשה שלה אדומה  כדי להחזיר מלאכותית  את הצבע האדום שנעלם בעומק 10 מטר)

רוברט מסמן לי שאנחנו בסביבת המקום בו הוא נצפה לפני חצי שנה, אני יורד לעומק ומגלה אותו ממתין לנו בנחת (מזל שלא עישן משהו תוך כדי המתנה)

הדג המופלא הזה  אדיש, לא זז מילימטר, לא פותח פה , סתם עומד וממתין לנו צלמו ותלכו , נראה למי יגמר האוויר מהר יותר.

רוברט מתפרע סביבו עם המצלמה שלו , מפצוץ אותו עם הפלאש בעשרות צילומים כל פעם ברבע מעלה הצידה עד שמגיע לקומפוזיציה שחיפש.

אני צילמתי כמה תמונות שלו וכן הוא מדהים .

כמו כן צילמתי אותו עם גליה  והכמה שהצמד חמודים.

מאוחר יותר אני אעלה  כמה תמונות שרוברט צילם על החשבון פשוט תהנו ממה שאני צילמתי

לצלילה הרביעית שלי יצאנו עוד פעם  לאזור המגדלור, חבר טוב שלי  מדריך צלילה בשם רובי  שכבר כמעט שנתיים לא צללנו יחד  ותאמת כבר התרגשנו שעוד פעם צוללים יחד, מגיעים לשטח , פותחים את דלת האוטו , וטראח המיכל שלי עף החוצה , נוחת על הוסת , קורע צינור , שובר את האינפלייטור , ואני גמרתי את יום הצלילות שלי.

אקורד מאכזב , אבל  זה מה שיש , אחרי צלילה הבוקר אמרתי כבר לעצמי שזהו  הייתי בשיא וכל צלילה הלאה פשוט תורד אותי ללמטה ואכן כך היה.

תודות , לרוברט הבן זוג האולטימטיבי, ליגאל אהרוני שישננו אצלו את הלילה, לגליה הדוגמנית תת ימית החמודה  צוללת מבית מדרשה של סיגלה , למועדון מנטה שתמיד תמיד נותן את ההרגשה הביתית , לים האדום שנותן לנו לצלול בו 360 יום בשנה.

החיים למטה נראים הרבה יותר מעניינים

שבוע טוב שייייי

:-)

התמונות

מדהימות

פשוט כל כך יפה שי

מקווה שהצלחת לתקן את הציוד :)

תודה לך

יפה לך שי שי   ......תמונות מקסימות

היינו צריכים את אילת ממש קרוב יותר ליד אשדוד אולי.....

פוזי*

פשש... דיווח מקסים שי. כיף לכם !

תמונות משו משו. מקווה בקרוב גם להניע מנועים... ואולי אפילו לעשות קצת רעש :)

נפלא

התמונות כמו גם תאור הצלילות

מקווה רק שלא יהיה יקר יותר מידי להחליף את הציוד

מדהים ביופיו !  תמונות מהממות

הבלוג שלי

http://shmuel16.blogspot.com/

יופי של צלילות

יופי של דיווח

ויופי שנשבר, כעת תשדרג ותהיה צולל אמיתי

:)

שי אחלה תמונות

רואים שנהנית